יום המשפחה בישראל
יום המשפחה בישראל
מִיום האם ליום המִשפחה
יום המשפחה נוֹעַד לְצַיין את חֲשִיבוּת המשפחה והאימָהוֹת בחיינו והוא נָהוּג בישראל ובמדינות אחרות בעולם. בישראל מְצוּיָן יום המשפחה ב-ל' בשבט, יום מותָהּ של הנרייטה סאלד, 'אֵם הילדים', מְייסֶדֶת ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות. סאלד, שלא היו לה ילדים מִשֶלה, הייתה דְמוּת אֵֵם לרבים מהילדים שעָלו לארץ ללא הורים בשְנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בעולם מְצוין יום המשפחה ביום הראשון השני בחודש מאי.
היוֹזְמָה הראשונה לציון יום האם בישראל הייתה של אגודת 'עֶזרה', אגודה לעזרת נשים יולְדות, שחגגה את היום ב-21 במאי 1947 בירושלים.
ארבע שנים אחר כך זכה היום ליוזמה מְחודשת, הפעם של חנה חושי, רַעייתו של ראש העיר חיפה. אבא חושי קבע את התאריך ל-כ"ז בכסלו, היום השלישי של חג החנוכה. הרַעיון הִתקבל גם בערים אחרות בישראל, אבל היו שצִיינו את היום ב-ט"ו בשבט.
בשנת 1951 הִצִיעָה ילדה בת ה-11 בעיתון ילדים לציין את יום האם ביום מותה של הנרייטה סאלד. הצעתה התקבלה ומשרד החינוך החליט כי 'יום האם' יְצוין בישראל ב-ל' בשבט, יום מותה של סאלד.
היום של כל המשפחה
בשנות התשעים של המאה הקודמת הוחלט בישראל לקרוא ל'יום האם' – 'יום המשפחה'. יום זה בא לְהַדְגִיש את הקשר בין כל בני המשפחה ואת מְחוּיָבוּתָם ותְרוּמָתָם המְשוּתֶפֶת לתָא המשפחתי.
ביום המשפחה ולִקראתו נֶעֱרָכִים אֵירועים מיוחדים למשפחה בגני הילדים ובבתי הספר. כל משפחה מציינת את היום בדרכה שלה: בפעילות משותפת, עם בְּרָכות וחיבוקים והרבה אהבה.