מ"יום האם" ל"יום המשפחה"
יום המשפחה נועד לציין את חשיבות המשפחה והאימהות בחיינו והוא נהוג בישראל ובמדינות אחרות בעולם. בישראל מצוין יום המשפחה ב-ל' בשבט, יום מותה של הנרייטה סאלד, 'אם הילדים', מייסדת ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות. סאלד, שלא היו לה ילדים משלה, הייתה דמות אֵם לרבים מהילדים שעלו לארץ ללא הורים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בעולם מצוין יום המשפחה ביום הראשון השני בחודש מאי.
בישראל מייחסים את היוזמה הראשונה לציון יום האם לאגודת 'עזרה', אגודה לעזרת נשים יולדות, שחגגה את היום ב-21 במאי 1947 בירושלים.
ארבע שנים אחר כך זכה היום ליוזמה מחודשת, הפעם של חנה חושי, רעייתו של ראש העיר חיפה. אבא חושי קבע את התאריך ל-כ"ז בכסלו, היום השלישי של חג החנוכה. הרעיון התקבל גם בערים אחרות בישראל, אבל היו שציינו את היום ב-ט"ו בשבט.
בשנת 1951 הציעה ילדה בת 11 בעיתון הילדים "הארץ שלנו" לציין את יום האם ביום מותה של הנרייטה סאלד. הצעתה התקבלה ומשרד החינוך החליט כי "יום האם" יצוין בישראל ב-ל' בשבט, יום מותה של סאלד.
בשנות התשעים של המאה הקודמת הוחלט בישראל לקרוא ל'יום האם' – 'יום המשפחה'. יום זה בא להדגיש את הקשר בין כל בני המשפחה ואת מחויבותם ותרומתם המשותפת לתא המשפחתי.
ביום המשפחה ולקראתו נערכים אירועים מיוחדים למשפחה בגני הילדים ובבתי הספר. כל משפחה מציינת את היום בדרכה שלה: בפעילות משותפת, עם ברכות וחיבוקים והרבה אהבה.