יַחַד או בְּיַחַד?
יַחַד או בְּיַחַד?
האקדמיה ללשון העברית עונה
באתר האקדמיה ללשון העברית מתפרסמות הצעות רבות לפעילויות להַעֲשָרַת העברית לילדים, לנוער ולכל המשפחה. כְּדַאי!
האקדמיה מְפרסמת באתר גם שאלות ששאל הציבור בימי המלחמה ואת התשובות של האקדמיה.
אנחנו מביאים כאן את השאלות ואת תַקְצִיר התשובות.
יחד או ביחד?
נשאלנו מה עָדִיף – "נעבור את זה ביחד" או "נעבור את זה יחד".
תשובתנו היא ששתי הצורות 'יחד' וגם 'ביחד' תִקְנִיוֹת. אומנם במקרא יש רק "יחד", ואילו את "ביחד" אפשר למצוא רק בספרות חז"ל, ואולם דַי בתֵיעוּד זה כדי לְהתִיר את השימוּש בצֵירוּף "ביחד".
האתר מביא דברים אחדים בנושא: ב' היחס לפני תוארי פועל.
שואלים אותנו לא אחת מה הן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חִינֵם או בחינם. תשובתנו היא ששני הזוגות טובים ומְתוֹעָדִים במְקורות.
להלן פירוט הדברים:
אחת הדרכים הרוֹוְחות לִיצירת תוארי פועל בעברית היא הוסָפַת ב' היחס לפני שמות עצם מוּפְשָטים, למשל בנַחַת, בשמחה, בִּשְגָגָה, בכַוָונָה, במהירות, בקַלות, בדיוק, בשקט, בהצלחה, ברצינות. ב' זו עשויה לְהִצְטָרֵף גם לשמות תואר – בטוב, בנְעימים, בִּקְצרה, בגָלוי, בִּמְפוֹרָש וכיו"ב.
ואולם היִיתָכֵן שב' היחס ליצירת תואר הפועל תבוא לפני מילה שֶמִלְכַתְחילה מְשמשת תואר הפועל? האין בכך משום עוֹדְפוּת? ובכן, עיון במְקורות מעלה תֵיעוּד גם לדרך זו.
במקרא לצד מוֹפעים רבים של תואר הפועל מְהֵרָה אנו מוצאים את הצירוף בִּמְהֵרָה; ולצד מופעים רבים של פִּתְאֹם מצוי הצירוף בְּפִתְאֹם. עוד מִזְדַמֵן במקרא הצירוף בִּמְאֹד מְאֹד לצד מְאֹד מְאֹד.
בספרות חז"ל מתועד תואר הפועל בוודאי לצד ודאי, בעל פה לצד על פה, בְּעַל כּוֹרְחו לצד על כורחו ואף בכאן לצד כאן.
ומה בדבר תוארי הפועל ביחד ובחינם?
במקרא מתוֹעָדוֹת פעמים רבות רק הצורות ללא ב' – יחד וחִינָם, ואילו הצירופים ביחד ובחינם עולים בספרות חז"ל.
אין כמובן בדברים אלה כדי ללמדנו שאפשר להוסיף את ה"ב' היְתֵֵרָה" הזאת לכל תואר פועל, אך עצם התיעוד במקורות הקדומים יש בו כדי לְהַכְשִיר את הצירופים ביחד ובחינם גם בעברית של ימינו.
'שִבעה' ברבים
נִשאלנו אם למילה "שִבעה" לציון ימי האֵבֶל יש צורת רבים, ואם כן מהי.
תשובתנו: המילה 'שבעה' נתפסת בפי הדוברים כשם עצם בצורת נקבה ("השבעה הייתה עצובה מאוד"), ולפי זה יש לה גם צורת רבים: "שְׁבָעוֹת". מי שמַעֲדִיף לְהִימָנַע מכך יוכל לומר "נִיחומֵי אֲבֵלִים".
אזעקה או הזעקה?
לכל אחת משתי המילים מַשְמָעוּת משלה: 'הַזְעָקָה' היא הפעולה, כגון 'הזעקת המשטרה למקום האירוע'. 'אַזְעקה' היא הצלילים המופעלים בשעת סַכָּנָה.
שוּבוּ בשלום או שובו לשלום?
נשאלנו אם יש עֲדִיפוּת לאֶחד משני הצירופים.
תשובתנו היא ששתי הדרכים טובות.
הרוצה לִדְבּוֹק בנוסח המִקראי של הברכה יאמר 'שוּבוּ בשלום', והרוצה לאחל על דרך לשון חז"ל יאמר 'חִזרו לשלום'.
ויש המַקְפִּידים לומר תמיד 'לשלום' (אף בשינוי מן המקור המקראי) בעקבות המקובל במסורת היהודית בברכה למי שיוצא לדרך "לך לשלום" (ולא "לך בשלום" הנֶאֱמָר בשעת פרֵדה מן המת).
בְשׂוֹרוֹת טובות
נשאלנו אם המילה 'בשורה' והפועל 'לבשר' יכולים לשמש גם להודעה רעה ועצובה.
במקרא מילים אלו משמשות הן להודעות טובות הן להודעות רעות. אומנם רוב הבשורות טובות, אבל יש גם כאלה שלא. ידוע גם הצֵירוף 'בשורת איוב', אך לעומתו הביטויים 'איש בשורה' ו'יום בשורה' הלְקוחים מן המקרא כַּוָונָתָם לטובה.
ויִתקיימו בנו דברי הנביא:
"מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה" (ישעיהו נב, ז).
בתמונה: אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים, ע"י היידן, תחת רישיון