הַפִּרְפָּר
הַפִּרְפָּר / פאוול פרידמן
הוא היה אַחֲרוֹן, הָאַחֲרוֹן שֶבָּהֶם.
צִבְעוֹ הַצָהוֹב הָיָה מַר וֹמְסַנְווֵר,
כְּדִמְעַת הַחַמָה בְּאֶבֶן צְחוֹרָה כִּי תַקִּיש,
צֶבע כָּזֶה כָּזֶה.
בְּקַלוּת הִתְעוֹפֵף לִמְרוֹמיִם
וַדַאי רָצָה לְנַשֵק עוֹֹלָמִי הָאַחֲרוֹן.
זֶה שָבוּעוֹת אֲנִי פּׂה
"גֶטוֹאִיזִירְט".
יַקִירַי מְצָאוּנִי פּׂה, גַם מַרְגָנִיוֹת קוֹרְאוֹת לְעֶבְרִי,
אַף עֲנַף הָעַרְמוֹן הַלָבָן בֶּחָצֵר:
וּפַרְפָּר פּׂה לׂא רָאִיתִי.
הוּא הָיָה אַחֲרוֹן –
אֵין פַּרְפָּרִים פּׂה
בַּגֶטוֹ.
השיר נכתב ב-6.6.1942. פאוול פרידמן נרצח באושוויץ בספטמבר 1944.
השיר: מתוך 'אין פרפרים פה' ציורים ושירים של ילדי גטו טרזינשטאדט. מתוך: 'יד ועד' עדויות ותעודות מן השואה בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, עמוד 84.