בשנה נורמלית  – היום הוא 'היום שאחרֵי' החגים. היום שבו חוזרים מהחופשה. חוזרים לשִגְרָה: ללימודים. לעבודה. לדיאטה. לספורט. אצלנו היום הוא יום אֵבֶל לְאוּמִי.

במדינת ישראל, השנה, היום שאחרי עֲדַיִין לא הִגִיעַ. הוא רחוק. 

אנחנו עֲדַיִין בימים שבְּתוֹך. בימים שבֵּין. בין אַזְעָקָה להודָעות פיקוד העורֶף ודובר צה"ל. בימים שלפני 'תְקיפה' ו'תְגוּבה', ושוב 'תְקיפה' ושוב 'תְגוּבה', וחוזֵר חֲלילה.

זו ה'שִגרה' הלא נורמלית שלנו. שִגרַת מלחמה, שאסור לנו לְנַרְמֵל אותה.

חַיָיבִים לעשות הכול כדי שנַגִיעַ ליום שאחרי.