Browsing Tag

ידיעות

מרים פרץ: אחים אנחנו לטוב ולרע

מרים פרץ: אחים אנחנו לטוב ולרע

הנאום של כלת פרס ישראל

מרים פרץ, ששכלה שניים מבניה בשירותם הצבאי, קיבלה ביום העצמאות את פרס ישראל למפעל חיים על "חיזוק הרוח היהודית-ישראלית". פרץ, אשת חינוך בת 64, נשאה דברים בטקס בשם 16 כלות וחתני הפרס. דבריה מעוררי ההשראה חדרו לכל לב. שר החינוך נפתלי בנט הורה ללמד את הנאום המכונן בבתי הספר.

אנו מביאים כאן את הנוסח המלא של הנאום:

אדוני הנשיא, אדוני ראש הממשלה, כבוד יו"ר הכנסת, גבירתי נשיאת בית המשפט העליון, אדוני שר החינוך, אדוני ראש העיר ירושלים, עמיתיי מקבְּלי פְּרס ישראל, קהל נכבד.

אנוכי, הענייה ממעש, נרגשת לעמוד כאן היום וּלְדבר בְּשם מקבלי הפרס. מתפללת אני שלא יהיה מכשול בִּדְבריי וְשֶשְפָתי הפשוטה תביע נכונה את תודתנו העמוקה לִמְדינת ישראל, שמצאה אותנו ראויים לַפְּרס, וְלִבְני משְפֶּחוֹתינו וְלַחַברינו הקרובים, שֶתמכו בנו וְעודדו אותנו לאורך כל הדרך.

בַּקָהל היושב כאן היום חסרים אהובים וִיקָרים שלא זכו לִרְאותנו בְּמעמד זה. שְנַיים מהם הם הוריי, יעקב וְאיטו אוחיון, שנולדו לרגלי הרי האטלס במרוקו.

הם לא ידעו קרוא וּכְתוב ולא דיברו את השפה העברית. אִילו היו יושבים כאן היום היו מֶבינים רק כמה מילים מִדבריי, מילים שבַּעבורם היו קוד: ירושלים, שלום, תורה וְתודה.

בְּכל לילה, סיפר לי אבי, על עיר שלא הִכִּיר, שלא ראה בִּתְמונות וְשֶתֵאוּרָה עבר מֵאב לבן – ירושלים, שיש בה עצים נוטְפי דבש וְחלב ולרגליהם רובצים אריות וּכְבשים. בְּכל פעם שהגה אבי את המילה ירושלים הִצְמיד את שתי אצבעותיו לִשְפתיו וּמִלמל בִּקְדושה את שמה, תוך כדי נישוק כל אות מֵאותיותיה.

וּבְאַחַד הלילות של קיץ 1963, הודיע אבי כי הלילה יבוא המָשיח. לִשְאלתי כיצד אַזַהֶה אותו ענה " הוא ילבּש חולצה פתוחה, מכנסיים קצרים וְינעל סנדלים" פגשתי את המשיח! את שְליח הסוכנות היהודית שהוציא אותנו מהמלאח בְּקזבלנקה, שם גרתי עד היותי בת 10, וְהֵביא אותנו לִירושלים – לְמַעבֶּרֶת חצרים בִּבְאר שבע, שבה חייתי עד שנת 1969.

חיינו ללא גז, ללא מקרר, היו מיטות עשויות מברזל וּקְשָיי קליטה וְשפה חדשה אבל הייתה גם שמחה גדולה על שזכינו להגיע לארץ ישראל.

למדתי לאהוב את הארץ דרך שירֶיה בִּזְכות רדיו שקיבל אבי בַּעבודתו כמטאטא כבישים.

בכל יום רביעי, חִיכִּיתי בְּחֶרדת קודש בפתח הצריף שלנו, בידיי מחברת וְעיפרון, נְכונה לכתוב את מילות השירים שלימד אפי נצר בתוכניתו. כך היכרתי את החרמון דרך "מַלכוּת החרמון", את בית לחם דרך "ראי רחל ראי" ואת עמק יזְרְעאל דרך "שיר העמק".

אך שיר אֶחד נצרב בזיכרוני, שירו של נתן אלתרמן – "שיר בוקר" – הפותח במילים "בֶּהָרים כבר השמש מלהטת…". שורה אחת מפזמון השיר הִדהֲדָה בראשי ולא הרפתה ממני "מה עוד לא נָתַנו וְניתֵן…". כבר אז, כילדה, חשתי שלא עשיתי דבר למען ארצי. באתי אל אֶרץ מוכנה, וְלא ידעתי שיום יבוא וְאתן את היקר לי מכּל עבור ארצי – את בניי אוריאל ואלירז.

אבל מולדת לא בונים רק בִּכְאב וּבִדְמעות, אלא גם בְּעָמל וּבִנתינה מתמשכת לאורך שנים. אני גאה להיות שייכת לִקְבוצה, שֶבָּחרה לעסוק בְּחינוך מתוך אמונה שזו הדרך לפרוץ את חומות הבַּעֲרות והַדַלות, ומתוך הבנה שהחינוך פותח הזדמנויות למימוש עצמי וּלהתפתחות אישית, כפי שפתח לי.

אל המעשה החינוכי הֵבאתי עימי את הערכים שינקתי בְּבית הוריי. אלה היסודות שעליהם גידלתי עם אישי הָאָהוב אליעזר ז"ל את ששת ילדיי: אוריאל, אלירז, הדס, אביחי, אליאסף וּבת אל.

מכובדיי,

עומדת אני כאן היום מולכם נבוכה. לצד עמיתיי — אנשים רמי מעלה שיצרו, כתבו, חקרו וְהִמציאו, אנְשי חזון וַעשייה, אנשי אמונה.

קטונתי,

אין בְּידי יצירה, לא אוּכל להצביע על תגלית שגִילִיתי או על נוּסחה שפתרתי.

יש לי לב אֶחד שנשבּר 3 פְּעמים בהודעות שבר נוראיות, נפילת בני אוריאל בַּקרב בִּלְבנון, פטירת אליעזר אישי מִשבְרון לב וּנְפילת בני השני אלירז בקרב בעזה.

עם הלב הזה יצאתי אל עמי, וּבְמילים פשוטות, בִּשְפת הלב השבור דיברתי על הארץ וּמורשתה, על הבחירה בטוב, על השמחה, על הדבקות בחיים על אחריות וּמְעורבות חברתית.

מתוך הלב הזה, שֶפּועמת בו אמונה בָּארץ הזאת וּבָעם הזה,

מתוך תהומות הכאב,

נבעו מעיָינות של אהבה.

וּכְשהלב מלא אמונה, הוא יכול לעמוד בְּאתגרים קשים, יכול ליצור יצירות גדולות.

זוֹ יצירתי.

היא נטועה בַּלְבבות.

הפכתי את יגוני לְניגון חדש.

כך כל אחת וְאֶחד מֵהיושבים על במה מכובדת זוֹ, כל אֶחד וּפְעימות ליבו, כל אחת ותבנית נוף מולדתה והכשרתה, כל אחד וִירושלים שלו, כל אחד וּמעיְינות יצירתו.

בִּמְקבלי הפרס ישנם מי שֶחוו אובדן, ואף על פי כן רוחם לא נשברה. הם ממשיכים לפעול בחברה, איש בדרכו, כדי לַעשותה טובה יותר. והאחרים – כולם עושים לא רק לשם עצמם אלא לשם מדינת ישראל, לפתחה ולהעצימה במישורי העשייה וּבַגוונים האנושיים השונים שבה.

זכיתי להיפגש עם החברה הישראלית על גווניה השונים, מפגשים של פנים אל פנים, מפגשים מרחיבי לב שאפשרו לי כניסתן של מחשבות והבנות חדשות.

הייתי שמחה אם נצא כולנו לפגוש את הגיוון, את "האחרים", נכיר, נרגיש, נִראֶה את העיניים הכואבות והשְמחות, נשמע את הקולות והצלילים השונים.

וגם אם יש בינינו תהומות – נוכל לבנות מֵעליהן גשרים.

אם רק נכיר בְּכך שרַב המְשותף בינינו על המפריד,

כולנו חפֵצי חיים.

כולנו חפֵצי שלום.

זה הבית של כולנו ואין בלעדיות של אהבת העם והמולדת לצד מסוים.

כולנו רוצים לזכות ולראות את נכָדֵינו בונים כאן את ביתם, מטיילים בארץ בְּבִטחה וְנֶהנים מנופיה.

כולנו מְיַיחֲלים לְחֶברת מופת ברוח חזון נביאי ישראל

וּמִכּוח זה, כולנו נושאים בְּאחְריות לְאופיו, לַערכיו וְלַעתידו של הבית הזה.

לא נוכל להתעלם, לא נוכל לעמוד מנגד.

בפאזל הזה שנוצר בִּמְדינת ישראל, יש מקום לכולנו, לכל קשת הצבעים. ואם תֶחסר פיסה אחת מהפזאל – התמונה לא תהיה שלמה.

על כן אינני מוכנה לוותר על שום חלק מהעם, וגם אם מלאכת ההרכבה תֶאֱרַך – אינני מתייאשת.

וּכְדי להצליח בִּיצירת הפסיפס הזה עלינו לכבד את כולם בשיח שלנו. עלינו ליצור שיח מאופק, סבלני שמאפשר הבעת דעה בלי פחדים וְאיומים, שיש בו מקום לִסְליחה וְלִמחילה. שיח שֶמְחזק את המְחויבות שלנו לְאהבת האדם "כי בצלם אלוקים ברא את האדם", שיח המכבד את מורשתנו, המרבה טוב, אור ותקווה ולא מתרכז רק בחושך.

כדברי נעים זמירות ישראל:

"מי האיש הֶחפץ חיים

נצור לשונך מרע וּשְפתיך מִדַבֵּר מרמה

סור מֵרע וַעֲשה טוב, בַּקש שלום ורודפהו"

זוהי תורת החיים!

בואו נבחר כולנו בדרך שמרבה אור,

כפי שבחרתי אני לשאת את עֶרְכֵיהם של בניי אוריאל ואלירז וְחבריהם – ערכי הרעות והאחווה – הם נר לרגליי וּקריאתם "אחי" לכל אחד מחבריהם היא קריאתי אחים אנחנו. לטוב וּלְרע.

וכפי שכתב בני אוריאל: עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר, אבל אלו לא סתם קוצים, אלו קוצי ארץ ישראל.

טובים לי קוציה של ארצי מכל פרחי תבל.

מכובדיי,

זכינו לראות את תקומת המֱדינה ושגשוגה.

עתה, בשנת ה 70, משימתנו לחשוף את האורות החבויים ב"יחד" הֶעָצום של כלל שִבְטי ישראל כְּדברי ביאליק בשירו "למתנדבים בעם":

חָשְׂפוּ הָאוֹר! גָּלוּ הָאוֹר!

אִם הַרֲרִי נָשַׁף עָלִינוּ נֶעֶרְמוּ –

לֹא דָּעֲכוּ כָּל-הַנִּיצוֹצוֹת, לֹא תמו;

מֵהָרֵי הַנֶּשֶׁף עוֹד נחצב לֶהָבָה,

נֶחְשְׂפָה-נָא שְׁכָבוֹת האורים הָרַבִּים!

הוֹי, בְּנֵי הַמַּכַּבִּים!

הַעֲמִידוּ אֶת-עַמְּכֶם, הֵקִימוּ הַדּוֹר!

 

בתמונה: מרים פרץ מקבלת את פרס ישראל מידי שר החינוך נפתלי בנט. הצילום – מתוך אתר משרד החינוך

עולים בשביל

עולים בַּשְבִיל

רק בישראל

בשבוע שבו מרגישים באוויר ובנשמה את יום הזיכרון ויום העצמאות קיבלנו במערכת החדשון מכתב מרגש מחיים הבר, עולה חדש מבריטניה, רופא צעיר, עד לפני שלושה חודשים תלמיד בָּאולפן בקיבוץ מעגן מיכאל והיום חייל בצה"ל חניך בקורס לרופאים צבאיים. על חיים ועל הביקור בכיתתו באולפן כתבנו במדור זה. הנה הקישור.

הפעם חיים שלח לנו רשמי מסע שלו ושל חברו לכיתה באולפן ב'שביל ישראל'. הוא כתב כי ידידה ישראלית תיקנה את הדקדוק. אנחנו מביאים כאן את הדברים שכתב ככתבם וכלשונם. אנחנו התרגשנו.

 

שני חברים יצאו למסע

צפצוף הפלאפון שובר את הדממה באוהל ומסמל את הקץ של שינה עמוקה. לאחר כמה דקות ללא מילים החלפנו את ברכת הבוקר הקבועה שלנו…״קפה?“.

הוצאנו את הפינג׳אן והרתחנו מים בניסיון להתחמם. השעה 05:00 בבוקר ובחוץ שש מעלות – קפה לא היה מעולם רצוי יותר. אחרי שהתענגנו על קפה הבוקר שלנו אנחנו אוזרים אומץ לצאת מהאוהל לתוך החושך רגע לפני עלות השחר. יצאנו לָתור את חניון הקמפינג בסביבה, הסימן היחיד לציביליזציה. היו רק כמה אבנים מסודרות במעגל ששימשו עד לא מזמן להגנה על מדורה מהרוח. אנחנו אורזים את כל התיקים ומקפלים את האוהל. תוך שלושים דקות אנחנו עומדים עם כל הציוד על גבנו, מוכנים ללכת. שמנו ווילי נלסון – “ on the road again“ בפול ווליום ובכך השלמנו את טקס הבוקר שלנו. מטרת היום? אותו הדבר כמו בכל יום – הולכים לכיוון צפון.

 

אז למה עשינו את זה?

 

תוואי השביל (ויקיפדיה)

אם להיות כן, כששמענו על 'שביל ישראל' לראשונה, לא יכולנו להאמין שאנשים עושים אותו בפועל. מסע של 1100 ק"מ לאורך כל הארץ – דרך הרים, מדבריות ואפילו כמה מכתשים – ברגל? יש ודאי דרכים יותר טובות לבלות שישה שבועות. אבל ככל שחלף הזמן וככל ששמענו על הרפתקאותיהם של אחרים, הרעיון קסם לנו יותר ויותר. התחלנו ללמוד שמדובר ביותר מאשר בהליכה ארוכה; המסלול מאתגר מנטלית ולוגיסטית, מהווה הזדמנות לחוות בדידות אמיתית בטבע, ויותר מהכול מאפשר לכל צעיר לחקור את הארץ הנפלאה שלנו. לעשות עלייה זה צעד גדול אבל אם אנחנו באמת רוצים לגור בישראל אז כדאי להכיר אותה כמיטב יכולתנו, והאם יש דרך יותר טובה לעשות זאת מאשר פשוט לקחת תרמיל וללכת?

 

ההתחלה…

כשהגענו לסוף האולפן שלנו בקיבוץ מעגן מיכאל התכנון שלנו נעשה מוחשי יותר – עכשיו יש לנו תרמילים, אוהל ו(הכי חשוב) הספר האדום המפורסם. הספר הזה, שנותן הדרכה מקיפה לכל המסלול, הוא הכרחי לכל אדם אמיץ (או משוגע) מספיק שמתחיל ללכת את השביל. לפתע, החלום הפך למציאות.

התחלנו את השביל באמצע ינואר. האנשים שפגשנו בדרך התרשמו (והופתעו) מכך שאנחנו מטיילים בתקופת החורף. מסתבר, שאנשים נורמליים מתחילים לטייל בעונת האביב מכיוון דרום צפונה (להימנע משמש הקיץ החזקה) או בסתיו מכיוון צפון דרומה. כתוצאה מכך, פגשנו יחסית מעט שביליסטים בדרך שלנו, אבל כל מפגש היה משמעותי ומעניין ביותר.

 

המסע!

 

11 בינואר הגיע! נסענו באוטובוס בדרך לאילת – נקודת ההתחלה שלנו, כבר אין לאן לברוח. זו הייתה שעת לילה מאוחרת , יכולנו להבחין רק בקווים המעורפלים של המדבר, שבמהרה יהפוך להיות חברנו הטוב.

אחרי לילה של יוקרה – לינה במלון ”אילת קלאב“, יצאנו ליום הראשון שלנו – רק 13 ק"מ אבל מתוכם עלייה של יותר מ- 1000 מטרים בסך הכול.

שני הדברים החשובים ביותר שלמדנו מהיום הזה?

חשוב לבדוק מראש את התלילות (השיפוע) של המסלול.

הֱיֵה ממושמע כאשר אתה אורז את תרמילך – יש הבדל ענק בין 15 ק"ג ל- 25 ק"ג על הגב בעת טיפוס על ההר.

השבועיים הבאים עברו עם השמש, החול והנופים המדהימים. יום רגיל שלנו התחיל בסביבות 06:00, כאשר אנחנו (בתיאוריה) התכוונו להתחיל ללכת עם זריחת החמה ולסיים שעתיים לפני השקיעה. למרות ששמונה שעות של הליכה נראות הרבה, מהר מאוד מתרגלים, וכאשר נהיה קשה מדיי, ההפסקות הופכות להיות ארוכות יותר. היה בזה משהו כמעט מִקראי – לנוח תחת הצל של עץ שיטה בודד באמצע המדבר כשאתה נהנה מהמים הקרים שלך וחטיף Nature Valley.

 

מסיבת מים

 

נושא חוזר ונשנה לאורך ההרפתקה שלנו היא תחושה של הכרת תודה. כשאתה סוחב על גבך את כל מה שאתה זקוק לו כדי לשרוד, תוך ניסיון לחסוך משקל, כל מה שיש לך הופך ליקר יותר. כל יום היינו צריכים לתכנן בקפידה את כמות המים שנזדקק לה עד שנגיע למקור המים הבא, שיכול להיות במרחק יומיים או אפילו יותר. באותם זמנים, כל שלוק של מים היה צריך להיות מוצדק. מצד שני, אם יש מים בכמות גדולה מהצורך אז הגיע הזמן לחגיגה! מצב כזה קרא להפסקה ממושכת; עם תה, קפה, מרק וכל מיני חטיפים תלויים במים – קראנו לזה 'מסיבת מים'.

 

מעורר השראה

בשבילנו היה משהו מאד מיוחד בשביל ישראל שמבדיל אותו מטיולים אחרים. הליכה חופשית דרך ארץ מלאה במורשת העם היהודי שהייתה מחוץ לתחום עבורנו לאורך זמן רב – עוזרת לך להעריך שאנחנו בני מזל שמדינת ישראל קיימת. להכיר כל כך הרבה קהילות בודדות מלאות באנשים שבאמת מאמינים באידיאולוגיה הציונית – היה דבר מעורר השראה. אהבת האדמה הזו אפילו יותר ברורה לשביליסטים – אנשים שכל כך גאים בישראל ורוצים לעזור לכל מי שבא לחקור את היופי שלה: כאן נכנסים לתמונה 'מלאכי השביל'.

 

מַלְאֲכֵי השְבִיל

'מלאכי השביל' הם דוגמה מושלמת של לב טהור ונתינה לזולת. הם זן ייחודי של בני אדם שמוכנים לעשות הכול במטרה להקל על החיים של המטיילים בשביל. שיחה קצרה בטלפון כדי לוודא את הזמינות שלהם, וזהו!

פגשנו את אחד המלאכים במדרשת בן גוריון, סמוך לשדה בוקר. בסופו של יום הליכה מפרך, יובל אירח אותנו בדירה שלו ומיד הציע כיבוד ושתייה. הוא שלף את המפות הגדולות שלו של האזור והתחיל להדריך אותנו איך להמשיך את המסע והציע גם כמה דרכים אלטרנטיביות יותר יפות לטעמו. ישבנו בסלון הנוח שלו, התרפקנו על כך שהיינו במקום חם ויבש, מודים על האירוח המלבב שקיבלנו. לאחר שלושים דקות הוא יצא לעבודה ואנחנו נשארנו לבד בדירה שלו עם ההוראות להרגיש בבית – רק בארץ.

 

בשביל זה יש חברים

החסד שחווינו לא היה מוגבל למלאכי השביל. בהזדמנויות רבות אנשים יצאו מגדרם לוודא שיש לנו הכול.

היום שבו טיילנו בנחל ברק היה מקסים, כולל קניונים מרשימים שעברנו באמצעות יתדות מתכת וסולמות חבלים, ואחר כך החלקנו במורד הסלעים יחד עם התיקים על הגב. בדיוק סיימנו להקים את המחנה והייתה דממה מוחלטת. קרני השמש האחרונות נסוגו ואנחנו נהנינו מהשלווה שיש רק בנגב.

פתאום שמענו שקשוק מרחוק. בתוך כמה שניות הופיעו באופק שלושה טרקטורונים. הם סטו מהמסלול שלהם ונסעו ישר לחניון הלילה שלנו. שקלנו האם לפחוד, עד שהנהג הסיר את הקסדה שלו וחייך חיוך רחב:

”אהלן חברים! אתם צריכים משהו? אוכל? מים?“

התברר שהם היו באמצע ההרפתקה שלהם – נסיעה מתל אביב דרך המדבר לאילת ביום אחד! התחברנו מיד על בסיס אהבתנו המשותפת לארץ. סיפור זה הוא אחד מיני סיפורים רבים על אנשים נפלאים שפגשנו לאורך השביל.

 

חושבים שזה בשבילכם?

'שביל ישראל' לא בהכרח מחייב אתכם לתרום חודש וחצי ברצף מהחיים שלכם. הרבה אנשים משלימים את השביל בחלקים קטנים – היתרון בשיטה זו הוא שאפשר לבחור את הטיולים הכי טובים ולבצע אותם בעונה המתאימה. אבל לפני שתקפצו מהכסא שלכם בלהט, נרגשים להתחיל את הסיפור שלכם, שתדעו שהשביל דורש הכנה מראש, אם המטרה שלכם היא לסיים אותו. יש המון אתרים יפים ופורומים שמוכנים לעזור, וברור שהכי טוב לדבר עם אנשים שכבר עברו את התקופה הזאת ולשמוע איך הם התגברו על האתגרים בדרך. תזכרו, ככול שתתאמצו יותר, כך התמורה גדולה יותר.

 

חיים חדשים. בית!

 

הטיול הזה היה אחד הדברים הכי שווים שעשינו, במיוחד כעולים חדשים. הייתה זו זכות אמיתית להכיר את ישראל באופן כל כך אישי. בזמן שאנו מטיילים במסלולים השונים, קיבלנו תובנות על התרבות הישראלית, ההסטוריה, והכי חשוב, האנשים שעושים את ישראל למי שהיא.

הטיול מצטרף לכל הדברים שאנחנו אוהבים במדינה ומציג לנו דברים חדשים שלא ידענו שאהבנו. את החוויות שלנו מהשביל ניקח איתנו לעולם! השביל מהווה בשבילנו התחלה לחיינו החדשים בארץ שאנחנו יכולים לקרוא לה בית.

אז למה אתם מחכים?

חיים הבר

ג׳וש בן-אדיבה

 

 

 

יום הזִיכָּרון לחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל תשע"ח

יום הזִיכָּרוֹן לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל תשע"ח  

האירועים

טֶקֶס הזִיכָּרוֹן לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל יִתְקַייֵם בערב יום הזיכרון, יום שלישי, ב' באייר, 18 באפריל, בשעה 16:00 בבית 'יד לבנים' בירושלים;

בשעה 20:00 יֵיעָרֵך ברַחֲבַת הכותל המערבי בירושלים הטקס הממלכתי לפתיחת אֵירוּעֵי יום הזיכרון. הטקס יִיפָּתַח בצְפִירָה בת דקה שתִישָמַע בכל רחבי המדינה;

בשעה 21:15 יֵיעָרֵך במִשְכַּן הכְּנֶסֶת אירוע הזיכרון הלאומי 'שירים לזכרם';

ביום רביעי, יום הזיכרון, בשעה 11:00 תִישָמַע צפירת דומייה של שתי דקות ומיד אחריה יחֵל טקס האַזְכָּרָה הממלכתי בהֵיכַל הזיכָּרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל בירושלים;

בשעה זו יתקיימו טקסי זיכרון בכל בָּתֵי העָלְמִין הצבאיים. טקסים יתקיימו בבְּסִיסֵי צה"ל, במֹוסְדוֹת החינוך ובמוֹסְדוֹת המדינה.

בשעה 13:00 יתקיים בהר הרצל טקס האזכרה לנִפְגְעֵי פְּעוּלוֹת האֵיבָה.

הרדיו והטלוויזיה יְשַדְרו תוכניות המוּקְדָשוֹת לנופלים ולבני המִשְפָּחוֹת השַכּוּלוֹת. אפיק 22 בטלוויזיה ישדר ברצף את שמות הנופלים לפי סדר תאריך נפילתם.

בהיכל הזיכרון הלאומי יודלקו נרות כל הנופלים.

אירועי יום הזיכרון יֵֵיחָָתְמו בהר הרצל בשעה 20:00 בטקס הדלקת המשואות ותחילת אירועי יום העַצמאות.

ביום העצמאות ה-70 – 8,842 מיליון נפש

ביום העצמאות ה-70 – 8,842 מיליון נפש

מתש"ח ועד תשע"ח: 3.2 מיליון עולים

בישראל חיים ביום העצמאות תשע"ח כ-8.842 מיליון נפש. בימיה הראשונים של  המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף תושבים.

האוכלוסייה היהודית מונה כ-6.589 מיליון תושבים (74.5% מכלל האוכלוסייה), האוכלוסייה הערבית כ-1.849 מיליון תושבים (20.9%) ואוכלוסיית האחרים מונה כ-404 אלף תושבים (4.6%).

מאז יום העצמאות שעבר גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-163 אלף איש, גידול של כ-1.9%. בתקופה זו נולדו בישראל כ-177 אלף תינוקות ונפטרו כ-41 אלף איש. כ-28 אלף עולים הגיעו לארץ מאז יום העצמאות הקודם.

הָעֲלִייָה

מתש"ח ועד תשע"ח עלו לישראל כ-3.2 מיליון עולים. שני גלי העלייה הגדולים ביותר היו גל העלייה מ -1948 עד אמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת (יותר מ-700 אלף עולים), שהביא להכפלת מספר התושבים במדינה בתוך כארבע שנים, וגל העלייה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, (יותר מ-900 אלף עולים) שהביא לעלייה של יותר מ-10% במספר התושבים בישראל.

הַיִישוּבִים

ב-1949 היו בישראל 500 יישובים, וב-2016 – 1,214 יישובים. כיום כמחצית מהאוכלוסייה (44%) מרוכזת ב‑15 הערים הגדולות, המונות יותר ממאה אלף תושבים. העיר הגדולה ביותר היא ירושלים (882,700 תושבים).

עם קום המדינה, 75% מהאוכלוסייה גרה בערים או ביישובים עירוניים. רק עיר אחת מנתה יותר ממאה אלף תושבים – תל אביב (כ-240 אלף תושבים שהיו 28% מאוכלוסיית המדינה).

 

יום העצמאות ה-70

יום העצמאות ה-70

70 שעות של חגיגות

אירועי יום העצמאות יחלו ביום רביעי ב-20:00 בטקס המסורתי של הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים ויימשכו 70 שעות ללא הפסקה, עד למוצאי שבת.

לאחר סיום טקס הדלקת המשואות, יושר בכ-30 מוקדים בארץ ובעולם השיר "הללויה" המוביל את חגיגות ה-70 למדינת ישראל.

בכל רחבי הארץ יתקיימו אירועים, הופעות, מופעים של זיקוקין די נור ומסיבות.
ב-70 חופי רחצה מנהריה עד אילת יתקיים "לילה כחול-לבן" – חגיגת הריקודים הגדולה שתימשך עד אור הבוקר.
ביום חמישי, יום העצמאות יתקיימו האירועים המסורתיים לצד טיולים, סיורים וביקורים בבסיסי צה"ל ובאתרי מורשת ופקניקים.

בין האירועים: חידון התנ"ך הבינלאומי, טקס החיילים המצטיינים במשכן נשיא המדינה, מטס גדול של חיל האוויר, חברות תעופה אזרחיות ונציגים מחילות האוויר ממדינות אחרות, משט ימי ומפגן צניחה של מפקדים בהווה ובעבר.

חלק מבסיסי צה"ל ואתרי המורשת יהיו פתוחים לקהל הרחב.

במוצאי יום העצמאות יתקיים טקס הענקת פרסי ישראל בירושלים.

מצעד האור

לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל, יתקיים במוצאי יום העצמאות בתל אביב 'מצעד האור'.
במצעד ינועו מיצגים מוארים המייצגים את התרבות הישראלית, ואיתם למעלה מ-1000 משתתפים: רקדנים, אקרובטים שחקנים וקבוצות ילדים ונוער שיצעדו בתלבושות מוארות.

המצעד יצא לדרך ביום חמישי בשעה 19:30 וינוע בדרך נמיר לאורך כ-2.5 קילומטרים משדרות רוקח ועד פינת שדרות שאול המלך, שם תתקיים מסיבה עברית.

הכרזת העצמאות

החגיגה הגדולה תימשך גם ביום שישי. בשעה 16.00 יתקיים אירוע השמעת הכרזת העצמאות בקולו של דוד בן גוריון ואחריו –  ריקודים בשדרות רוטשילד בתל אביב, ליד היכל הכרזת המדינה וב-14 מוקדים נוספים בכל הארץ.
לאירוע קדם מהלך דיגיטלי הקורא לכל אזרחי ישראל לחתום באינטרנט על מגילת העצמאות.

 

פרטים על האירועים – באתר משרד התרבות.

פרס ישראל תשע"ח

פרס ישראל תשע"ח

מְצוּינות ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

פרס ישראל המוענק על ידי משרד החינוך הוא פרס ממלכתי שמטרתו להביא לידי ביטוי הישגים משמעותיים בתחומי מדעי היהדות, הרוח והחברה, מדעי החיים והמדעים המדויקים, התרבות והאמנות ומפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינת ישראל.

הזוכים הם אזרחי-ישראל – יחידים, או שותפים, שגילו הצטיינות מיוחדת ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.

טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים, במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיאת בית המשפט העליון, ראש עיריית ירושלים ושר החינוך.

 

פרסי ישראל יוענקו השנה לזוכים הבאים:

חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום טכנולוגיה וחדשנות יישומית:
מר גיל שויד​

גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, הוא דוגמה ומופת להצמחת טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה הפועלת עד היום ממדינת ישראל.
תרומתו למדינת ישראל משמעותית בפיתוחה של תעשיית ההיי טק מזה 25 שנים.

 

חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום חברה וקהילה:
ח"כ ושר החוץ לשעבר דוד לוי

דוד לוי ( ויקיפדיה)

דוד לוי עלה ארצה כנער מרבאט שבמרוקו אל המעברה ועיירת הפיתוח, והגיע לראש העשייה הציבורית והחברתית. הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפרפרייה.

 

כלת פרס ישראל למפעל חיים בתחום חברה וקהילה:
הגב' מרים פרץ

מרים פרץ (ויקיפדיה)

מרים פרץ, אשת חינוך, שכלה שניים מבניה בקרבות ישראל. מאז היא מקדישה את חייה לחינוך ולהנחלת המורשת היהודית והציונית. היא עורכת הרצאות בפני בני נוער וחיילי צה"ל ובקהילות ברחבי העולם ומסייעת למשפחות שכולות ולפצועי צה"ל.

 

חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום עלייה וקיבוץ גלויות:
מר נתן שרנסקי

נתן שרנסקי (ויקיפדיה)

מפעל חייו של מר שרנסקי הוא הגשמה של חלום העשייה למען עלייה וקליטה: כפעיל בחו"ל, כאסיר ציון, ומאז עלייתו לישראל –  בפעילות למען העולים לארץ, למען העם היהודי ומדינת ישראל. הוא כיהן בכנסת ישראל והיה שר בממשלת ישראל. פעילותו היא סמל למאבק על זכותם של היהודים לעלות לארץ ישראל, להתיישב ולהיקלט בה.

 

כלת פרס ישראל וחתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום התעשייה:
הגב' יהודית ומר יהודה ברוניצקי

יהודה ברוניציקי, איש חזון, ממציא, יליד פולין, שרד את השואה. ביחד עם רעייתו, דיתה ברוניצקי, מראשונות נשות העסקים והיזמות בישראל, הקימו את קבוצת אורמת והפכו אותה לחברה מובילה בעולם באנרגיה גיאוטרמית. פעילותם פורצת דרך בתעשייה המקומית והעולמית. תרומתם משמעותית לחינוך הטכנולוגי, לקידום נשים ולחדשנות.

 

חתן פרס ישראל בתחום ספרות ושירה עברית:
הסופר דויד גרוסמן

דוד גרוסמן (ויקיפדיה)

דויד גרוסמן הוא אחד הקולות המרכזיים והמשפיעים בספרות ובתרבות הישראלית. ברומנים, בסיפורים, במסות, בכתיבתו התיעודית וביצירתו לילדים העמיד שורה של יצירות מופת המצטיינות ברגישות אנושית, בעמדה מוסרית נוקבת ובלשון ייחודית. ספריו תורגמו לעשרות שפות והוא אחד הסופרים הישראלים הנודעים והאהובים בעולם.

 

חתן פרס ישראל בתחום התקשורת:
מר רון בן ישי

רון בן ישי (ויקיפדיה)

העיתונאי רון בן ישי זוכה בפרס על סיקור ביטחוני, צבאי ובינלאומי מעמיק ואמין, תוך גילוי אומץ לב, במשך עשרות שנים.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל על טיפול בפצועים תחת אש האויב.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה:
פרופסור יצחק שלזינגר

יצחק שלזינגר (ויקיפדיה)

פרופ' יצחק שלזינגר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית הוא מחשובי המדענים בתחום הפסיכולינגויסטיקה. הוא תרם לחקר תהליכי הקריאה וחקר התפתחות השפה אצל ילדים. הוא היה חלוץ בתיעוד ובהמשגה של שפת הסימנים של החרשים בישראל.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי היהדות:
פרופסור אלישע קימרון

אלישע קימרון (ויקיפדיה)

פרופ' אלישע קימרון הוא בלשן, חבר האקדמיה ללשון העברית ומראשי החוקרים של מגילות מדבר יהודה.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר התרבות, האמנות והמוזיקולוגיה:
פרופסור אדווין סרוסי

אדווין סרוסי (ויקיפדיה)

פרופ' אדווין סרוסי זוכה בפרס על תרומתו והישגיו במחקר המוזיקה היהודית באזור ספרד וצפון אפריקה והאימפריה העותמאנית. הוא מפורצי הדרך במחקר המוזיקה הפופולארית והמוזיקה המזרחית (המכונה ים תיכונית).

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה וחקר מדעי המחשב:
פרופסור אלכס לובוצקי   

אלכס לובוצקי (ויקיפדיה)

פרופ' אלכס לובוצקי הוא מחשובי החוקרים בעולם בתורת החבורות. עבודותיו השפיעו על תחומים רבים במתמטיקה ובמדעי המחשב.

 

כלת פרס ישראל למפעל חיים בתחום החינוך:
פרופסור נאוה בן צבי

פרופ' נאוה בן צבי, הייתה פרופ' מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר המרכז ללימודי מדעים. בשנות ה – 70 נמנתה עם צוות שהקים את האוניברסיטה הפתוחה לשם הנגשת ההשכלה לכלל האוכלוסייה.
פרופ' בן צבי היא חלוצה בתחום הנגשת החומרים לאינטרנט ומכהנת כיו"ר המרכז הישראלי למצויינות בחינוך. היא פעלה לשילוב של חרדים ושל בעלי לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה.

 

חתן פרס ישראל בתחום החקלאות וההתיישבות:
מר יהודה הראל   

יהודה הראל (עמוס בן גרשום לע"מ)

יהודה הראל הוא אבי ההתיישבות הישראלית בגולן. איש חזון ומעשה אשר הפך את רמת הגולן משדה בזלת וקרב לאזור שוקק חיים.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה והכימיה:
פרופסור שלמה הַבְלִין   

שלמה הבלין (ויקיפדיה)

פרופ' שלמה הבלין הוא בין פורצי הדרך בהכללה של הידע בתחומים פיזיקליים לתחומים רחבים. הוא מקדיש מזמנו וממרצו להנחלת מדע עכשווי לנוער ותורם רבות ליצירת קשרי מדע בין ישראל לעולם.

 

חתן פרס ישראל בחקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה:
פרופסור סרג'יו הרט   

סרג'יו הרט ׁ(ויקיפדיה)

פרופ׳ סרג׳יו הרט מהמחלקה לכלכלה והמחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית הוא מבכירי הכלכלנים בארץ ובעולם. הוא עוסק בתחום תורת המשחקים על השלכותיה בתחומי הכלכלה השונים.

 

ברכות לזוכים ולזוכות בפרס!

 

מַדלִיקֵי המשׂוּאוֹת ביום העצמאות ה-70

מַדְלִיקֵי המַשׂוּאוֹת ביום העצמאות ה-70

לתִפְאֶרֶת מדינת ישראל

14 ישראלים נבחרו להדליק השנה את 12 המשואות, כמספר שבטי ישראל, בטקס המסורתי הפותח את חגיגות העצמאות. את המשואה ה-13 ישיא ראש הממשלה בנימין נתניהו בשם ממשלות ישראל לדורותיהן.

הנה רשימת מדליקי המשואות לתפארת מדינת ישראל ביום העצמאות ה-70 למדינה:

שלמה ארצי – זמר, יוצר, מלחין, מייסד עמותת 'צימאון' לקידום הפריפריה;

שלמה ארצי (ויקיפדיה)

זאב רווח – שחקן תיאטרון וקולנוע, תסריטאי ובמאי;

זאב רווח (ויקיפדיה)

ליא קניג – שחקנית 'הבימה', כלת פרס ישראל לתיאטרון;

ליא קניג (ויקיפדיה)

את משואת צה"ל ישיאו אלוף (מיל') ישעיהו (שייק'ה) גביש, ששימש כמפקד בכיר בפלמ"ח ובצה"ל וסגן-אלוף רועי לוי, מפקד יחידת אגוז, שנפצע באורח אנוש במבצע 'צוק איתן'.

ישעיהו גביש (ויקיפדיה)

רחלי גנות – אשת היי-טק חרדית הפועלת למען שילובן של נשים חרדיות בתחום;

נועם גרשוני –  סרן גרשוני היה טייס מַסוק קרב שנפצע במלחמת לבנון השנייה. זכה במדליית זהב בטניס במשחקים הפראלימפיים בלונדון;

נועם גרשוני (ויקיפדיה)

מרגלית זינאתי – בת למשפחה יהודית עתיקה מפקיעין, המשמרת את היישוב היהודי בגליל ברציפות מאז ימי בית שני;

מרגלית זינאתי (ויקיפדיה)

שייח' מוואפק טריף – המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. פועל לבניית גשר של סובלנות והבנה בין בני הדתות והתרבויות השונות;

מוואפק טריף (ויקיפדיה)

פרופ' מרסל מחלוף – דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. מחקריה פורצי דרך בחקר הסרטן;

מרסל מחלוף (ויקיפדיה)

פרופ' אביעזרי פרנקל –  תרם במשך עשרות שנים לביטחון המדינה. מראשוני העוסקים במדעי המחשב בישראל. מהוגי הרעיון, שמאחורי "פרויקט השו"ת" (מאגר היהדות הממוחשב); בשנת 2014 נחטף ונרצח נכדו, נפתלי פרנקל ז"ל;

אביעזרי פרנקל (ויקיפדיה)

מאי קורמן –  תלמידת תיכון עם לְקות שמיעה שפיתחה פטנט ייחודי למניעת התופעה הכאובה של שכחת ילדים ברכב;

ד"ר אבשלום קור – לשונאי ואיש רדיו הפועל להביא את העברית התקנית לכול.

אבשלום קור (ויקיפדיה)

 משואה נוספת ישיא נציג משרד החוץ ששמו טרם פורסם.

 

צה"ל מַצִיג ביום העַצְמָאוּת

צה"ל מַצִיג ביום העצמאות

מַטָס, מַשָט ומִפְגַן צְנִיחָה

צה"ל מקיים ביום העצמאות מַטַס אֲווִירִי, מַשַט יַמִי ומִפְגַן צְנִיחָה ופותח אחדים מהבסיסים לביקור.

חֵיל הָאֲווִיר

המטס המַסוֹרְתִי של יום העצמאות יִכְלוֹל השנה גם כְּלֵי טַיִס של חֵילוֹת אֲווִיר זרים: היווני, הפולני, הבריטי, האוסטרי והאיטלקי.

במטס יִקְחוּ חלק גם מְטוֹסִים אֶזְרָחִיים: של חברת 'אַרְקִיעַ', של חברת 'אל על', של יְחִידַת הכִּיבּוּי האֲווִירִית של המשטרה ומַסוֹקִים מִשטרתיים.

כְּמִדֵי שנה, גם השנה יִיפָּתְחו ביום העצמאות לצִיבּוּר הרחב בְּסִיסֵי חֵיל האוויר בתל נוף, רמת דוד, ביה"ס הטכני, חצרים ועובדה.

הצילום: AVI OHAYON לע"מ

חֵיל הַיָם

במקביל למטס, יֵיעָרֵך גם מַשָט שיכלול כְּלֵי שַיִט מסוגים שונים. בחוֹפֵי תל אביב והרצליה יִצְטָרְפוּ לספינות חיל הים גם יאכטות אֶזְרָחִיוֹת.

לוֹחֲמִים יִצְנְחוּ בקרבת החוף כחלק מהמשט, ובהם גם לוֹחֲמֵי שַייֶטֶת 13 שיעלו על כלי השיט ויַפְלִיגוּ איתם לחוף. המשט יחל בשעות הבוקר ויעבור מחופי חיפה דרך תל אביב ואשדוד ועד לחופי אשקלון. משט יֵיעָרֵך במקביל במִפְרץ אילת.

בְּסיס חיל הים באילת יִפְתַח את שְעָרָיו לציבור.

הצילום: אופיס

מְִפגַן צְנִיחָה

השנה יִתְקַייֵם גם מִפגן צניחה. כ-100 מְפַקְדִים ולוחמים בעבר ובהווה יִצְנְחו בשלוש נְקוּדוֹת מרכזיות: חוף דדו בחיפה, חוף גורדון בת"א והטַייֶלֶת בטבריה. במוֹקְדִים אלה ומעל העיר ירושלים, יעבור גם הצֶווֶת האווירובטי של חיל האוויר.

הצילום: HARNIK NATI לע"מ

 

פרטים נוספים על המטס, המשט, מפגן הצניחה והבסיסים הפתוחים לקהל ביום העצמאות אפשר למצוא באתר צה"ל.

 

בתמונה העליונה: מפגן אווירובטי של חילות אוויר מרחבי העולם, מול חופי העיר תל אביב, לכבוד שנת היובל למדינת ישראל. (MILNER MOSHE לע"מ)

בתמונה השנייה: יום העצמאות השישים למדינת ישראל. בצילום: נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון אהוד ברק בצילום משותף עם חיילי צה"ל מצטיינים בבית הנשיא בירושלים. מעליהם חולף מטס חיל האוויר. (AVI OHAYON לע"מ)

בתמונה השלישית: משט חיל הים (אופיס)

בתמונה הרביעית: מפגן צה"ל ביום העצמאות ה-40 למדינת ישראל. בצילום: צנחן צונח לאחר צניחה חופשית במרכז איצטדיון הכדורגל, בעיר רמת גן. (HARNIK NATI לע"מ)

 

אֵירוּעֵי יום הזיכרון לשואה ולגבורה

אֵירוּעֵי יום הזיכרון לשואה ולגבורה

לזכור ולא לשכוח

אֵירוּעֵי יום הזיכרון לשואה ולגבורה יִיפָּתְחו הערב ויִימָשְכוּ מחר, כ"ז בניסן תשע"ח.  הנושא המרכזי שנִבְחַר ליום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנה זו הוא: נִיצוֹלֵי השואה מְעַצְבִים זיכרון ובונים מדינה.

עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תִתקיים הערב ב-20:00 ברחבת כיכר גטו ורשה ב'יד ושם' במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיאת בית המשפט העליון.
העצרת תועֲבַר בשידור ישיר בערוצי הטלוויזיה, בשִידוּרִי הרדיו ובאתר האינטרנט של 'יד ושם'.

מחר בשעה 10:00 תִישָמַע בכל רחבי הארץ צְפִירַת דוּמִייָה. מיד אחריה יֵיעָרֵך ב'יד ושם' טקס הנחת הזֵרים ליד האנדרטה למרד גטו ורשה.

בשעה 11:00 יִתקיים באוהל 'יזכור' ב'יד ושם' ובמִשְכַּן הכנסת טקס קריאת שמות קרְבְּנוֹת השואה 'לכל איש יש שם'.

בשעה 13:00 יתקיים טקס האַזְכָּרָה המרכזי באוהל 'יזכור'.

בשעה 17:30 תתקיים בבקעת הקהילות ב'יד ושם' עצרת תנועות הנוער.

טקסים ומִפגשים עם ניצולי שואה יתקיימו ביישובים רבים, במוסדות החינוך ובמחנות צה"ל.

הרדיו והטלוויזיה יְשַדְרוּ הערב ומחר תוכניות מיוחדות.

בתי הקפה, בתי הקולנוע, מקומות הבילוי, החנויות וחנויות המזון יִיסָגְרוּ הערב בשעה 19:00.

מַדְלִיקֵי המַשׂוּאוֹת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה

מַדְלִיקֵי המַשׂוּאוֹת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה

נִיצוֹלֵי השואה מְעַצְבִים זיכרון ובונים מדינה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה יעמוד השנה בסימן 70 שנה למדינת ישראל תחת הכותרת "נִיצוֹלֵי השואה מְעַצְבִים זיכרון ובונים מדינה".

הערב ב-20:00 תתקיים עצרת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ב'יד ושם'. בעצרת ישאו דברים נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. שישה ניצולי שואה ידליקו בטקס שש מַשׂוּאוֹת לזכר שישה מיליון היהודים שנִרְצְחו בשואה. מדליקי המשואות מְייַצְגִים את הניצולים ששָׂרְדוּ והֵקִימו משפחות ומדינה:

מרים לפיד

מרים לפיד

לפיד נולדה ב-1933 בהולנד.

ב-1953 עלתה לישראל והצטרפה לקיבוץ צרעה.

למרים ולאקי בעלה נולדו שישה ילדים ו-14 נכדים ונכדות. בנם רן היה טייס מַסוֹקִים בחיל האוויר וקברניט באל על ונהרג ב-2009 בהִתְרַסְקוּת מסוק.

 

שמואל בוגלר

שמואל בוגלר

שמואל בוגלר נולד ב-1929 בהונגריה.

במאי 1947 עלה שמואל על אוניית המַעְפִּילִִים "מורדי הגטאות" שנתפסה בידי הבריטים ואנשיה נֶעֶצֱרו והוּבְלוּ לקפריסין ורק באוקטובר 1947 הגיע לישראל.

הוא התגייס למחלקה הדתית של הפלמ"ח, לחם על הגנת גוש עציון ועם נפילת הגוש במאי 1948 נָפַל בִּשְבִי הלגיון הירדני.

באפריל 1949, לאחר כמעט שנה בשבי, שוּחְרַר והתגייס למשטרת ישראל.

לאחר פְּרִישָתוֹ לגִמְלָאוֹת מונה שמואל למזכ"ל המוֹעצה הלְאומית לִמְנִיעַת תְאוּנוֹת. הוא מִתְנַדֵב במחלקה לחסִידֵי אוּמוֹת העולם ב'יד ושם' כמתרגם עדויות מהונגרית לעברית. לשמואל ולאשתו שושנה בן, בת, חמש נכדות ושלושה נינים.

תאה פרידמן

תאה פרידמן

ד"ר תאה פרידמן נולדה ב-1924 בעיר צ'רנוביץ ברומניה.

ב-1958, לאחר שמונה שנים שבהן היו מְסוֹרְבֵי עֲלִייָה, עלו תאה, בעלה יוסף ובנם לישראל. היא עבדה כרופאת עיניים ובעלה עבד כרופא משפחה. לתאה ויוסף ז"ל בן, אף הוא רופא במִקצועו, וחמישה נכדים.

 

ראול טייטלבאום

ראול טייטלבאום

ישראל-ראול טייטלבאום נולד ב-1931 בקוסובו.

ב-1949 עלו ראול ואמו לישראל. הוא התגייס לצה"ל ושירת כקצין בחיל התותחנים. לאחר השירות הצבאי נעשה ראול עיתונאי ופרסם מאות מאמרים ותחקירים על השואה וניצוליה וכן על החברה והכלכלה בישראל.

לראול ולאשתו עליזה ז"ל שתי בנות וארבעה נכדים.

יששכר דב גולדשטיין

יששכר דב גולדשטיין

יששכר דב גולדשטיין נולד ב-1929 בסלובקיה.

באוגוסט 1946 עלה על אוניית המעפילים 'ארבע חרויות', שנתפסה בידי הבריטים. דב היה כָּלוּא שבעה חודשים במחנה מעצר בקפריסין, ועם בואו לישראל נכלא במשך חודש במחנה המעצר בעתלית. הוא לחם במלחמת העצמאות והיה מראשוני קיבוץ עין צורים.

שנים רבות היה מורה לתלמוד ותנ"ך ומדריך טיולי תלמידים ותיירים ברחבי הארץ. לדב ולאשתו שולמית שלושה ילדים, שבעה נכדים וארבעה נינים.

אבא נאור

אבא נאור

אבא נאור נולד ב-1928 בעיר קובנה בליטא.

ב-1946 עלה על אוניית מעפילים. האונייה נתפסה בידי הבריטים והוא נכלא במחנות מעצר של הבריטים בקפריסין.

ב-1947 הגיע אבא ארצה. הוא לחם במלחמת העצמאות ולאחר מכן עבד בשב"כ, במכון ויצמן ובמוסד.

לאבא ולאשתו לאה ז"ל בן, בת, חמישה נכדים ושמונה נינים.

 

בתמונה למעלה: טקס פתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה במוזאון יד ושם בירושלים, 2011 (Mark Neyman לע"מ)

התמונות של מדליקי המשואות באדיבות 'יד ושם'