פולני נעמי

נעמי פולני

1927 – 2024

נעמי פולני (ויקיפדיה)

נעמי פולני הלכה לעולמה

ה'אימא' של הלְהקות הצבאיות

נעמי פולני, בימאית התיאטרון, הכוריאוגרפית והמעבדת המוסיקלית הנֶעֱרֶצֶת הלכה לעולמה בגיל 96.

פולני, כלת פרס ישראל בתחום אומנויות הבמה, היא מחשובי היוצרים בתחום אומנות הבמה והזמר העברי. היא הייתה מזוהה בעיקר עם הלְהָקות הצבאיות ועם לַהֲקַת התרנגולים – שאותה ייסדה ובה שימשה כמפיקה, מנהלת מוסיקלית ובימאית. היא זכתה לכינוי: האימא של הלְהָקות הצבאיות ושל 'התרנגולים'.

נעמי פולני נישאה ב-1963 לזמר ולשחקן ליאור ייני. לזוג נולדו שני ילדים: השחקן והזמר יותם ייני ואיה – אחות במקצועה. שניהם חזרו בתשובה. פולני וייני התגרשו ב-1970.

ציונֵי דֶרֶך

נעמי נולדה בתל אביב בשנת 1927. לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה הצטרפה לפלמ"ח והשתתפה בליווי השיירות לירושלים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הייתה ממקימי לַהקת הבידור של הפלמ"ח, הצ'יזבטרון, ואחת הכוכבות בלַהֲקה.

עם פירוק הצ'יזבטרון לאחר המלחמה, החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי, למדה מוסיקה ומחול.

הלְהָקות הצבאיות

בשנות החמישים הפכה לבימאית הלְהָקות הצבאיות, שהיו אז בראשית דרכן. בשנים 1958–1961 עבדה עם לַהקת פיקוד הצפון, עם לַהקת גייסות השריון ועם לַהקת הנח"ל. פולני הייתה אחראית לבימוי, להֲעמדה ולעיבודים המוסיקליים.

בעבודתה עם הלְהָקות הצבאיות ביימה פולני את הזמרים כך שתנועות גופם יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלְהקות הצבאיות במשך שנים רבות.

היא הייתה פרפקציוניסטית. הִקפידה שהשחקנים והזמרים יְדייקו בכל הברה, כל מילה, כל פסיק, כל צליל, כל תנועה. החזרות איתה על תוכנית חדשה נמשכו חודשים. 

'התרנגולים'

בשנת 1960 פולני קיבצה משוחררי לְהקות צבאיות שאיתם עבדה, והקימה את להקת 'התרנגולים'. היא ביימה את הלַהקה באותו סגנון העמדה של להקה צבאית. הלהקה זכתה להצלחה גדולה ושיריה מוכרים ומושרים גם כיום.

להקת התרנגולים התפרקה ב-1963 לאחר שהעלתה שתי תוכניות. לאחר פירוק 'התרנגולים', הקימה פולני ב-1966 את להקת 'החמציצים', אך הלהקה לא זכתה להצלחה רבה והתפרקה לאחר תקופה קצרה.

בשנת 1998 העלו במסגרת פסטיבל ישראל את המופע "התרנגולים חוזרים", שבו  ביצעו זמרים צעירים, בהם בנה של נעמי – יותם ייני, את שירי להקת התרנגולים. 

נעמי שימשה כמעבדת מוסיקלית במספר תוכניות רדיו בקול ישראל, ביניהן התוכנית "משירי תנועות הנוער", שהפכה לאלבום שיצא ב-1974.

בשנת 2019 זכתה בפרס ישראל בתחום אומנויות הבמה – התיאטרון והמחול.

על שפת הכינרת

ב-40 השנים האחרונות נעמי פולני התגוררה במושבה כינרת. 

היא עסקה בהוראת מוסיקה ובבימוי אירועים שונים באזור מגוריה בעמק הירדן.

נעמי פולני עם הצ'יזבטרון בספטמבר 1949 (ויקיפדיה)

להקת הנח"ל בהופעה, מ-1959 (ויקיפדיה)

התרנגולים (ויקיפדיה)

• נעמי פולני, אוקטובר 2011, ע"י Hanay, תחת רישיון
• נעמי פולני עם הצ'יזבטרון בספטמבר 1949. לידה חיים חפר וגדעון זינגר, ומימין שני מלמעלה שייקה אופיר, תחת רישיון נחלת הכלל
• להקת הנח"ל בהופעה, מ-1959. צילום: אפרים ארדה. מתוך ארכיון נעמי פולני, הספרייה הלאומית בתמונה מצולמים ונראים בין השאר יהורם גאון, חנן גולדבלט, עמירם ספקטור, גברי בנאי, ישראל פוליאקוב, יורם, תחת רישיון נחלת הכלל
• התרנגולים. משמאל לימין: ליאור ייני, ישראל פוליאקוב, גברי בנאי, עליזה רוזן, דבורה (דקובסקי) דותן, ע"י לע"מ – אתר מעריב, תחת רישיון: שימוש חופשי

פיק צביקה

צביקה פיק

1949 – 2022

צביקה פיק (ויקיפדיה)

צביקה פיק הלך לעולמו

מלך הפופ הישראלי

צביקה פיק, המלחין והזמר, אחד מראשוני הפופ הישראלי נפטר אתמול בביתו בגיל 72. הוא הותיר אחריו חמישה ילדים. ביתו דניאלה נשואה לבמאי הקולנוע האמריקני טרנטינו.

פיק נולד בפולין ועלה לארץ כילד בגיל 8. בילדותו למד מוסיקה. בנעוריו היה גיטריסט בלהקות שונות. הוא פרץ לתודעת הקהל הישראלי כאשר נבחר לתפקיד קלוד, התפקיד הראשי במחזמר 'שיער'. על תפקידו במחזמר 'שיער' זכה בתואר 'שחקן השנה'.

הופעתו החיצונית וסגנון לבושו המיוחד של צביקה פיק בלטו בנוף הישראלי של אותם ימים ומשכו את תשומת לב הקהל והתקשורת. הוא זכה בשנות ה-70 לכינוי 'מלך הפופ הישראלי'.

פיק יצר להיטים רבים. רבים מהם נכתבו לזמרים אחרים. בין שיריו: נאסף תשרי, 'מוזיקה' (מעלה מעלה), אני אוהב אותך לאה, אין מדינה לאהבה, ועוד.

השיר 'דיווה', שהלחין עבור דנה אינטרנשיונל, זכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון.

בשנת 2018 בעת טיסה לארץ חש פיק ברע ולקה באירוע מוחי. מאז חלם ותכנן לחזור לבמה…

צביקה פיק, הצילום SA'AR YA'ACOV (לע"מ)

בתמונה למעלה: צביקה פיק פורטרט, ע"י מיכל כהנא, תחת רישיון 

בתמונה למטה: הזמר מלחין צביקה פיק בהופעת אומנים למען פליטי קמבודיה, בהיכל התרבות בתל אביב. 1979, SA'AR YA'ACOV, לע"מ

פרנק אנה

אנה פרנק

1929 – 1945

אנה פרנק, תלמידת בית ספר (ויקיפדיה)

אנה פרנק הייתה נערה יהודייה שנולדה בגרמניה בשנת 1929 ונִסְפְּתָה במחנה הריכוז ברגן בלזן בשנת 1945. היומן שכתבה בימי מלחמת העולם השנייה הִתְפַּרְסֵם בכל העולם אחרי המלחמה. אנה הפכה לסמל לילדים שנִרְצְחוּ בשואה.

האם אדית פרנק עם אנה ואחותה (ויקיפדיה)

ביומנָהּ מְתָאֶרֶת אנה את חַייֶהָ ואת חַיֵי משפחתָהּ. הם עברו מגרמניה להולנד עם עֲלִייָתו של היטלר לשלטון. מחודש יולי 1942 הם הִסְתַתְרוּ בעֲלִייַת גג באמסטרדם יחד עם ארבעה יהודים נוֹספים.

הבית שבו הסתתרו אנה ומשפחתה (ויקיפדיה)

ארון הספרים שהסתיר את הכניסה לעליית הגג (ויקיפדיה)

ב-4 באוגוסט 1944 הם נִתְפְּסו על-ידי הגרמנים ונִשְלְחו למחנות ריכוז.

אנה ואחותה נִספו בברגן בלזן. אִמן נִספתה באושוויץ. אביהן, אוטו פרנק, נִשאר בחיים והִקְדִיש את חייו להַנְצָחַת זִכְרָן.

בבית שבו הִסְתַתְרָה משפחת פרנק נִפְתַח בשנת 1960 מוזיאון בית אנה פרנק.

יומנָהּ של אנה פרנק פּוּרְסַם בפעם הראשונה בשנת 1947 ומאז תוּרְגַם לשפות רבות והוא אַחַד הספרים הנִמְכָּרִים ביותר בעולם. היומן שִימֵש נושא להצגות תיאטרון ולסִרְטֵי קולנוע וטלוויזיה רבים.

היומן של אנה, מוזיאון אנה פרנק באמסטרדם (ויקיפדיה)

מצבת זיכרון לאנה פרנק, ברגן בלזן (ויקיפדיה)

לזכר אנה פרנק, אמסטרדם (ויקיפדיה)

פרס שמעון

שמעון פרס הלך לעולמו

2016-1923

שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל הלך הלילה לעולמו.

שמעון פרס (פרסקי) נולד בבלרוס ב-2 באוגוסט 1923, כ' באב תרפ"ג.

בשנת 1934 עלה ארצה וגר עם משפחתו בתל אביב.

בשנת 1945 נשא שמעון פרס לאישה את סוניה לבית גלמן ז"ל. לזוג שלושה ילדים.

פרס כיהן כחבר כנסת במשך 48 שנים, הכהונה הארוכה ביותר בתולדות כנסת ישראל.

הוא שימש כשר ב-12 ממשלות וכיהן פעמיים כראש ממשלה.

בשנת 1994 קיבל את פרס נובל לשלום יחד עם יצחק רבין ויאסר ערפאת.

בשנת 2007 נבחר שמעון פרס לכהן כנשיא התשיעי של מדינת ישראל. פרס כיהן בתפקיד שבע שנים.

הנשיא שמעון פרס, אפריל 2013

סוניה ושמעון פרס

שמעון פרס עם נשיא ארה"ב ביל קלינטון בבית הלבן, אפריל 1996

שמעון פרס עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, מאי 2009

התמונות: ויקיפדיה

הִתקַייֵם טקס גילוי המַצֵבָה של שמעון פרס

איש חזון ומעש

בִּמלֹאת שלושים למותו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס נערך ביום שישי בחֶלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים טקס גילוי המַצֵבָה בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני משפחה וחברים.

על המצבה השחורה נכתבו לבקשת המשפחה כמה כתובות.

בצד אחד של המצבה מופיע צִיטוּט של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון: "דְמוּתָה הרוּחנית של ישראל ואֵיתָנוּתָה הפנימית יְהַוו בעתיד הגורם הראשי בביטחוננו ובמַעֲמָדֵנו הבינלאומי".

בצד שני מופיע פסוק מפרק ב' בספר ישעיהו המדבר על חזוֹן השלום האוניברסלי: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".

על המצבה מופיע גם ציטוט מהשיר 'אחרי מותי' של חיים נחמן ביאליק: "עוד מִזמוֹר אחד היה לו — והנה אָבַד המזמור לָעַד".

פרס מתואר על המצבה "אחד מֵהָאָבוֹת המְייסדים של המדינה אותה שֵירתַ כל חייו. מדינאי, אוהב ספר, שירה ואמנות, חתן פרס נובל לשלום, איש חזון ומַעַשׂ".

הכיתוב על המצבה מפרט את התפקידים הבּולטים שבהם כִּיהֵן (בהם: נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ ושר האוצר) ומציין את תְרוּמָתוֹ לתַעֲשִׂיוֹת הביטחוניות ולהקמת הכּוּר בדימונה לצד פעילותו לקידום הסכמי השלום בין ישראל ושכנותיה.

בטקס אמר ראש הממשלה כי הקִריָה למֶחקר גַרעִינִי בדימונה תיקרא 'המרכז למדעי הגרעין ע"ש שמעון פרס'.

הטקס ברחבת הכנסת (ויקיפדיה)

הערך שמעון פרס נמצא בידיעות: 28.09.16, 28.09.16, 29.09.19, 29.09.16, 29.09.16, 29.09.16, 29.09.16, 05.10.16