סאלד הנרייטה

הנרייטה סֹאלְד

1860 – 1945 

הנרייטה סאלד נולדה בבולטימור בשנת 1860.

בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית ובשנת 1912 יִיסדה את "הדסה" הסתדרות הנשים הציוניות בארצות הברית.

בשנת 1920 עלתה ארצה.

היא הקימה את בית הספר הראשון לאחיות בארץ ויָזמָה הקמת מַחלָקוֹת לְשֵירוּתִים סוציאליים בָּרָשוּיוֹת המקומיות.

עם עליית הנאצים השלטון החליטו בסוכנות היהודית לפעול למען הַעֲלָאַת ילדים יהודים ארצה והקימו את "עֲלִייַת הנוער".

הנרייטה סאלד עמדה בראש "עליית הנוער" משנת 1933 עד מותה בשנת 1945.

אלפי ילדים זָכוּ לעלות לארץ במסגרת "עליית הנוער" וּלְהִיקָלֵט בָּהּ.

הנרייטה סאלד, שלא היו לה ילדים משלה, נֶחשֶבֶת ל"אֵם עליית הנוער".

כשהחליטו בארץ לְצַייֵן את יום הָאֵם, כפי שנהוג גם במקומות אחרים בעולם,

בָּחֲרוּ בתאריך ל' בשבט  –  יום פְּטִירָתָהּ של הנרייטה סֹאלד.

הערך סאלד הנרייטה נמצא בידיעות: 06.06.16, 25.02.20

סנש חנה

חנה סנש    

1921 – 1944

חנה סנש (ויקיפדיה)

חנה סנש הייתה מְשוֹרֶרֶת וצַנְחָנִית ישְׂרְאֵלִית.

היא נולדה בבודפשט שבהונגריה. אביה, בלה סנש היה עיתונַאי, סופר ומַחֲזַאי יָדוּעַ בהונגריה ובעולם. הוא נִפְטַר כשחנה הייתה בת שש. אמה, קטרינה סנש, הייתה מורה למוזיקה.

בגיל 17 כתבה חנה ביומנָהּ:

"אני צִיונית, אני מִתְגָאָה ביַהֲדוּתִי ומַטְרָתִי לעלות לישראל".

חנה סנש בתחפושת בפורים לפני שעלתה לישראל (ויקיפדיה)

כעבור שנה, בחודש ספטמבר 1939, החודש שבו פָּרְצָה מלחמת העולם השנייה, עלתה חנה בת ה-18 לישראל לְבַדָהּ. אִמָהּ נִשְאֲרָה בהונגריה.

חנה למדה חַקְלָאוּת בבית הספר החקלאי בנהלל. בסיום הלימודים הִצְטָרְפָה לקיבוץ שְׂדוֹת ים שעל חוף הים ליד קיסריה.

חנה סנש בקיבוץ שדות ים (ויקיפדיה)

בקיבוץ כתבה את שירָהּ: 'הליכה לקיסריה' שהוּלְחַן והִתְפַּרְסֵם רק אחרי מוֹתָהּ.

כאשר הִתחילו להגיע לארץ הידיעות על הנַעֲשֶׂה באירופה כתבה חנה ביומנָהּ:

"קם בי איזה רַעיוֹן פִּתְאומי שאני צריכה לנסוע להונגריה, להיות שם בימים אלה, לתת יד לארגון עֲלִייַת הנוער ואולי אף להביא את אימא".

היא הִתְגַייְסָה לצבא הבריטי והִתְנַדְבָה לִצְנוֹחַ באירופה כדי לְהַצִיל יהודים.

בחודש מרס 1944 חנה צנחה ביוגוסלביה ועברה להונגריה. היא נִתְפְּסה וישבה בכֶּלֶא בעיר הוּלַדְתָהּ בודפשט. לַמְרוֹת העִינוּיִים הקשים בכלא חנה לא גִילְתָה דבר. אחרי חֲקִירוֹת ועינויים היא נִשְפְּטָה והואשמה בִּבְגִידָה במוֹלֶדֶת. היא הוּצְאָה להורג ב-7 בנובמבר 1944. עַצְמוֹתֶיהָ הועלו לישראל בשנת 1950.

אִמָהּ של חנה סנש עלתה לישראל אחרי המלחמה ונִפְטְרָה בגיל 96 בשנת 1992.

חנה סנש הָפְכָה לסמל של גְבוּרָה.

שירה 'הליכה לקיסריה' שהוּלְחַן על ידי המַלְחִין דוד זהבי, הפך לשיר של זיכרון ותפילה.

הֲלִיכָה לְקֵיסָרִיָה     

המילים: חנה סנש       הלחן: דוד זהבי

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.

קיסריה 24.11.1942

תבליט חנה סנש בקיבוץ שדות ים (ויקיפדיה)

בתמונה הראשונה: חנה סנש, תחת רישיון

בתמונה השנייה: חנה סנש בתחפושת פורים, לבושה במדי הצבא ההונגרי, לפני עלייתה לארץ, תחת רישיון

בתמונה השלישית: חנה סנש בקיבוץ שדות ים, תחת רישיון

בתמונה הרביעית: תבליט של חנה סנש בשדות ים, ע"י Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel, תחת רישיון

הערך סנש חנה נמצא בידיעות: 21.07.21