Browsing Archives

אנשים

טשרניחובסקי שאול

שאול טְשֶרְנִיחוֹבְסְקִי

1875 – 1940

שאול-טשרניחובסקי

 

רופא, משורר ומתרגם

 1875 – 1943

 שאול טשרניחובסקי  נולד בי"ט באב תרל"ה (1875) בכפר ברוסיה (כיום אוקראינה).

 מגיל חמש קרא ספרים ברוסית. בגיל שבע למד עברית מאביו.

 תחילה למד בחדר ובגיל 10 התחיל ללמוד בבית ספר רוסי.

 בשנת 1890 עבר לאודסה. שם למד בבית ספר למסחר ובבית ספר כללי ללימודי שפות זרות.

הוא  למד גרמנית, אנגלית, צרפתית, יוונית ולטינית. בתקופה זו פרסם את שיריו הראשונים.

 בשנת  1898 יצא לאור ספר שיריו הראשון "חֶזְיוֹנוֹת וּמַנגִינוֹת".

 בשנים  1906-1899 למד רפואה באוניברסיטת היידלברג. הוא סיים את לימודי הרפואה בלוזאן שבשוויץ.

בעת לימודיו בהיידלברג נשא לאישה בת אֲצוּלָה נוצרייה רוסייה. לבני הזוג נולדה בת יחידה.

 כל חייו הבוגרים שִילֵב את פעילותו כרופא עם פעילותו כמשורר.

 לאחר סיום לימודיו חזר לאוקראינה, והיה רופא בחארקוב ובקייב.

 בשנת 1910 עבר לסנט פטרבורג ופתח בה מרפאה.

 במלחמת העולם הראשונה היה רופא צבאי במינסק ובסנט פטרבורג.

 בשנת 1919 עבר לאודסה.

 בשנת 1922 עבר לקושטא. הוא ביקש להיות רופא בארץ ישראל אך בקשתו לא התקבלה.

 ב – 1923 עבר לברלין.

 בשנת 1925 ביקר לראשונה בארץ ישראל, לרגל יִיסוּד "מגן דוד אדום".

 בשנים 1930-1929 גר בארצות הברית.

 בשנת 1931 עלה לארץ ישראל. כאן גר ברחוב אחד העם 89 בתל אביב. עבד כרופא של בתי הספר בתל אביב.

היה פעיל בארגוני הסופרים וחבר ב"ועד הלשון העברית". היה גם העורך של ספר מוּנָחִים בעברית לרפואה ולמַדְעֵי הטֶבַע.

 בשירתו של טשרניחובסקי יש מִיזוּג של הַשפָּעַת המוֹרֶשֶת היהודית ותרבות העולם ובמיוחד השפעה של תרבות יוון העתיקה.

 הוא כתב שירים, ביניהם שירי טבע רבים, סונטות, בלדות ואידיליות ותרגם יצירות ושירים מספרות העולם לעברית.

 רבים משיריו הולחנו ומושרים עד היום: אומרים ישנה ארץ, הוי ארצי מולדתי, אני מאמין (שַׂחקִי, שַׂחקִי) ואחרים.

טשרניחובסקי נפטר בירושלים בט"ו בתשרי תש"ד (1943).

 הוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

אומרים ישנה ארץ
הוי ארצי מולדתי
 אני מאמין

כהן לאונרד

 

לאונרד כהן

1934 – 2016

לאונרד כהן (ויקיפדיה)

לאונרד כהן (ויקיפדיה)

לאונרד כהן הלך לעולמו

הכהן הגדול של המוזיקה והשירה

הזמר, הסופר, המשורר, המוזיקאי, היוצר היהודי-קנדי לאונרד כהן הלך לעולמו בגיל 82. הוא נפטר בביתו בלוס אנג'לס.

לאונרד כהן נולד בקוויבק בקנדה בשנת 1934.

הוא כתב ובִיצַע עשרות לְהִיטִים, אלבומים וספרים. חֶלקם תוּרְגְמוּ גם לעברית.

שירו המפורסם ביותר 'הללויה', שנכתב לפני 32 שנים, זָכָה למאות ביצועים שונים.

במלחמת יום הכיפורים לאונרד כהן בא לישראל לשיר לפני חיילים.

בסיבוב ההוֹפָעוֹת האחרון שעָרַך הופיע גם בישראל בחודש ספטמבר 2009. בסוף ההופעה הבִּלְתִי נִשכַּחַת בֵּירַך את בִּרכַּת הכוהנים.

לאונרד כהן לא נִישָׂא מֵעוֹלָם. הוא הִשאִיר אחריו בן ובת: אדם ולורקה.

 

בתמונה: לאונרד כהן בהופעה בישראל בשנת 2009 (הצילום: ויקיפדיה)

הערך כהן לאונרד נמצא בידיעות: 13.11.16, 17.11.16

 

לאה גולדברג

לאה גולדברג    

1911 – 1970

 

הצילום: לאה גולדברג בשנת 1946 (ויקיפדיה)

מהמשוררים העבריים החשובים בעָת החדשה, סופרת למבוגרים ולילדים, מְתַרְגֶמֶת, מְבַקֶרֶת וחוֹקֶרֶת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, פרופסור לספרות כללית והַשְווָאָתִית באוניברסיטה העברית בירושלים, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 1970.

לאה גולדברג נולדה ב-29 במאי 1911 בקניגסברג שבמחוז פרוסיה המזרחית של גרמניה (כיום רוסיה). בשנות חייה הראשונות התגוררה המשפחה בקובנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נֶאֶלְצו בני המשפחה לברוח לרוסיה. כששָבו לליטא בתוֹם המלחמה עִינו חיילים ליטאים מהצבא הלבן את אביה, שהואֲשַם בקומוניזם. כתוֹצָאָה מִכָּך, ככל הנראה, סבל האב ממחלת נפש.

גולדברג למדה בגימנסיה העברית בקובנה ובהמשך למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון. בתום לימודיה חזרה לליטא ועסקה בהוֹרָאַת הספרות בגימנסיה העברית.

בשנת 1935 עלתה לישראל. בשנה זו יצא לאור ספר שיריה הראשון.

אמה עלתה לארץ שנה אחריה, והשתיים עברו להתגורר יחדיו בתל אביב.

גולדברג כתבה עבור העיתונים 'במחנה', 'דבר', 'על המשמר' ו'משמר לילדים', הייתה בין עוֹרְכֵי 'דבר לילדים' וערכה את 'אורות קטנים', עיתון לילדי יהדות התְפוּצוֹת.

היא עבדה כמורה בבית ספר וכעורכת ספרי ילדים בספרית פועלים. לְפַרְנָסָתָהּ חיברה זַמְרִירֵי פִּרְסוֹמֶת.

בשנת  1950 עברה עם אמה להתגורר בירושלים והקימה באוניברסיטה העברית את החוג לספרות כללית והשוואתית. היא עמדה בראשו במשך כעשור, עד יום מותה.

בְּנוֹסָף לכתיבה ולהוראה גולדברג תרגמה ממיטב יצירות הקלאסיקה העולמית, ובהן: 'מלחמה ושלום' של טולסטוי, 'סיפורים' של צ'כוב, 'ילדות' של גורקי, מחזות ושירים של שייקספיר ושל איבסן. כמו כן, כתבה ביקורת ספרים וביקורת תיאטרון ושלחה ידה גם בציור.

בשנת 2005 התפרסמו יוֹמָנֶיהֶ האישיים. היא החלה לכתוב אותם בעברית, באוקטובר 1921 בקובנה כשהייתה בת עשר בלבד.

יצירתה למבוגרים ולילדים

לאה גולדברג לא כתבה שירה לְאוּמִית או 'מְגוּיֶסֶת' אלא עסקה בנושאים אִישִיים ואוניברסליים. היא לא נישאה ולא הקימה משפחה. שיריה מְשַקְפִים בְּדִידוּת גדולה לצד ניִסְיוֹנוֹת למצוא אהבה.

רבים משיריה עוסקים בתיאורי נוֹף וטֶבַע – בנוף הישראלי ובנוף האירופי ובמוֹרֶשֶת שאותם השאירה מאחוריה עם עלייתה לישראל.

כמו אחרים מבני דוֹרָהּ הושפעה גם היא ממאורעות השואה.

לאה גולדברג חיברה יצירות רבות לילדים: היא כתבה ספרי ילדים, שארבעה דורות של ילדים גדלו וממשיכים לגדול עליהם. ספרי הילדים שלה ובייחוד 'דירה להשכיר', 'איה פלוטו' ו'המפוזר מכפר אז"ר' – פופולריים מאוד ונמכרים היטב גם היום.

'ידידי מרחוב ארנון' הוא ספר הילדים הראשון שלה בפרוזה. הוא מביא סיפורים מהֲווַי רחוב ארנון בתל אביב, שבו התגוררו לאה ואמה (בבית מספר 15). בנוסף כתבה שירי ילדים, אשר רבים מהם התפרסמו ואף זָכו לִלְחָנִים.

פרס ישראל – לאחר מותה    

לאה גולדברג, שהייתה מְעַשֶנֶת כְּבֵדָה, נִפְטְרָה ב-15 בינואר 1970 ממחלת הסַרְטָן. היא נִקברה בהר המְנוחות בירושלים, בחֶלְקַת הפרופסורים. את פרס ישראל לספרות יפה שבו זכתה באותה שנה, קיבלה בשמה אמה צילה, שנפטרה 11 שנים אחרי בתה. על מַצַבְתָה ביקשה צילה שייֵחָרְטו ארבע המילים: "אמהּ של לאה גולדברג".

 

 

בחודש נובמבר 2017 השיק בנק ישראל שטר חדש של 20 שקלים ועליו דיוקנה של לאה גולדברג

הצילום: אתר בנק ישראל

 

הערך לאה גולדברג נמצא בידיעות: 20.11.17

 

 

להט שלמה

שלמה (צ'יץ') להט

1927 – 2014

שלמה להט ויקיפדיה

 ראש העיר המיתולוגי של תל אביב יפו , שלמה (צ'יץ) להט, הלך היום  לעולמו  בגיל 87.

להט נולד בגרמניה ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1933.

בגיל 17 הצטרף ל"הגנה".

הוא שירת שנים רבות בצה"ל והיה, בין השאר: מפקד חטיבה 7  וראש אכ"א.

הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף בשנת 1973.

בשנים 1993-1974, במשך כעשרים שנה, לאורך ארבע קדנציות – כיהן כראש עיריית תל אביב יפו ותרם רבות לחיי החברה והתרבות בעיר .

הוא הפך את תל אביב למרכז תרבות – לעיר צעירה, עיר ללא הפסקה.

צ'יץ הקים, בין השאר, את הסינמטק, את מרכז סוזן דלל ואת הטיילת של תל אביב הנקראת על שמו.

להט יזם את עצרת השלום שהתקיימה בתל אביב ב -4 בנובמבר 1995, שבה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין.

ליפשיץ נחמה

נחמה ליפשיץ

2017-1927

(ויקיפדיה)

 

בתל אביב הָלכָה לְעולמה ב-21 באפריל 2017 הזמרת נחמה ליפשיץ. בת 90 הייתה במותה.

נחמה ליפשיץ נולדה בשנת 1927 בעיר קובנה שבליטא למשפחה יהודית ציונית.

במלחמת העולם השנייה בָּרְחָה עם הוריה ואחותה לאוזבקיסטן.

בשנת 1946, אחרי המלחמה, שָבָה לליטא הסובייטית ולמדה באקדמיה למוזיקה. בשנת 1957 החלה לְהוֹפִיע כסולנית של התִזְמוֹרֶת הפילהרמונית של וילנה. היא החלה להופיע בשירים ביידישש ובעברית וערכה מסע הופעות ברחבי ברית המועצות.

בתקופת המשטר הסובייטי בברית המועצות הייתה מְסוֹרֶבֶת עלייה. היא הפכה להיות לסֵמֶל ולפה ליהדוּת הדְמָמָה ולחלום של יהודי ברית המועצות לעלות לישראל.

בחודש מרץ 1969 עלתה ליפשיץ לישראל וזָכְתָה לקבלת פנים נרגשת. הופעת הבְּכוֹרָה שלה בארץ נערכה בהיכל התרבות בתל אביב במַעֲמַד רֹאשַת הממשלה דְאָז גולדה מאיר.

בהופעותיה שרה ביידיש ובעברית שירים, כמו 'ירושלים של זהב', 'הליכה לקיסריה' ו'עם ישראל חי'. היא הוזמנה לנסוע למסע הופעות בארצות הברית, אוסטרליה, אנגליה ואמריקה הלטינית.

נחמה ליפשיץ למדה בארץ סַפְרָנוּת והייתה מנהלת הסִפרייה העירונית למוזיקה בתל אביב. היא הייתה יושבת ראש המועצה העולמית של תרבות היידיש.

בשנת 1978 זכתה בפרס איציק מאנגר ליצירה סִפרותית ביידיש. בשנת 2004 קיבלה תוֹאַר יַקִירַת תל אביב-יפו.

נחמה ליפשיץ עם ראש הממשלה גולדה מאיר לאחר קוננצרט בלינקולן סנטר בניו יורק ב-1969 (ויקיפדיה)

מנדלה נלסון

נלסון מנדלה

1918 – 2013

נלסון מנדלה

נלסון מנדלה, חֲתַן פְּרַס נובּל לְשָלוֹם, היה הַנָשִׂיא הַשָחוֹר הָרִאשוֹן של דרום אפריקה.

הוא יָשַב בַּכֶּלֶא למעלה מֵעֶשׂרים שָנָה והיה סֵמֶל הַמַאֲבָק באפרטהייד בַּמדינָה.

מרון חנה

חנה מרון הלכה לעולמה בגיל 90

"ילדת הפלא" בעלת הקריירה הארוכה ביותר

ג' בסיוון תשע"ד  1.6.2014

חנה מרון

חנה מרון 1924 – 2014 (הצילום: ויקיפדיה)

חנה מרון

1924 – 2014

(הצילום: ויקיפדיה)

 שחקנית התיאטרון כלת פרס ישראל חנה מרון נפטרה ביום שישי בבית החולים איכילוב בתל אביב.

בת 90 הייתה.

 חנה מרון נולדה בברלין בשנת 1923. את הקריירה שלה כשחקנית התחילה עוד כילדה בת חמש בגרמניה.

היא נחשבה ל"ילדת פלא". בשנת 1933 עלתה עם הוריה לישראל.

לאורך הקריירה שיחקה חנה מרון בעשרות הצגות בתיאטרונים "האוהל", "הקאמרי" , "הבימה" ו"תיאטרון הרצליה"

וכן בסדרה המיתולוגית "קרובים קרובים" בטלוויזיה החינוכית.

בהתקפת מחבלים בנמל התעופה של מינכן בשנת 1970, נפצעה מרון קשה מהתפוצצות רימון וכף רגלה נקטעה.

למרות זאת, לאחר תקופת התאוששות, חזרה אל בימת התיאטרון.

מאז החלה להיות פעילה בארגונים העוסקים בדיאלוג יהודי-ערבי.

בשנת 1993 השתתפה במשלחת שהצטרפה לראש הממשלה יצחק רבין, בטקס חתימת הסכמי אוסלו.

חנה מרון זכתה בפרס ישראל בשנת 1973.

לפני שלוש שנים נכנסה לספר השיאים של גינס בתואר: השחקנית בעלת הקריירה הארוכה ביותר.

חנה מרון תובא למנוחות היום בשעה 18.00 בבית העלמין בקיבוץ שפיים.

היא תיטמן ליד בעלה, האדריכל יעקב רכטר חתן פרס ישראל לאדריכלות.

סאלד הנרייטה

הנרייטה סֹאלְד

1860 – 1945 

הנרייטה סאלד
הנרייטה סאלד נולדה בבולטימור בשנת 1860.

בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית ובשנת 1912 יִיסדה את "הדסה" הסתדרות הנשים הציוניות בארצות הברית.

בשנת 1920 עלתה ארצה.

היא הקימה את בית הספר הראשון לאחיות בארץ ויָזמָה הקמת מַחלָקוֹת לְשֵירוּתִים סוציאליים בָּרָשוּיוֹת המקומיות.

עם עליית הנאצים השלטון החליטו בסוכנות היהודית לפעול למען הַעֲלָאַת ילדים יהודים ארצה והקימו את "עֲלִייַת הנוער".

הנרייטה סאלד עמדה בראש "עליית הנוער" משנת 1933 עד מותה בשנת 1945.

אלפי ילדים זָכוּ לעלות לארץ במסגרת "עליית הנוער" וּלְהִיקָלֵט בָּהּ.

הנרייטה סאלד, שלא היו לה ילדים משלה, נֶחשֶבֶת ל"אֵם עליית הנוער".

כשהחליטו בארץ לְצַייֵן את יום הָאֵם, כפי שנהוג גם במקומות אחרים בעולם,

בָּחֲרוּ בתאריך ל' בשבט  –  יום פְּטִירָתָהּ של הנרייטה סֹאלד.

 

הערך סאלד הנרייטה נמצא בידיעות: 06.06.16

פרס שמעון

 

שמעון פרס הלך לעולמו

2016-1923

שמעון-פרס

שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל הלך הלילה לעולמו.

שמעון פרס (פרסקי) נולד בבלרוס ב-2 באוגוסט 1923, כ' באב תרפ"ג.

בשנת 1934 עלה ארצה וגר עם משפחתו בתל אביב.

בשנת 1945 נשא שמעון פרס לאישה את סוניה לבית גלמן ז"ל. לזוג שלושה ילדים.

פרס כיהן כחבר כנסת במשך 48 שנים, הכהונה הארוכה ביותר בתולדות כנסת ישראל.

הוא שימש כשר ב-12 ממשלות וכיהן פעמיים כראש ממשלה.

בשנת 1994 קיבל את פרס נובל לשלום יחד עם יצחק רבין ויאסר ערפאת.

בשנת 2007 נבחר שמעון פרס לכהן כנשיא התשיעי של מדינת ישראל. פרס כיהן בתפקיד שבע שנים.

 

ויקיפדיה 4

הנשיא שמעון פרס, אפריל 2013

250px-Flickr_-_Government_Press_Office_(GPO)_-_Sonia_and_Shimon_Peresסוניה ושמעון פרס ויקיפדיה 5

סוניה ושמעון פרס

Flickr_-_Government_Press_Office_(GPO)_-_Peres_and_Clintonויקיפדיה_2

שמעון פרס עם נשיא ארה"ב ביל קלינטון בבית הלבן, אפריל 1996

250px-Barack_Obama_welcomes_Shimon_Peres_in_the_Oval_Officeויקיפדיה3

שמעון פרס עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, מאי 2009

התמונות: ויקיפדיה

 

הִתקַייֵם טקס גילוי המַצֵבָה של שמעון פרס

איש חזון ומעש

בִּמלֹאת שלושים למותו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס נערך ביום שישי בחֶלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים טקס גילוי המַצֵבָה בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני משפחה וחברים.

על המצבה השחורה נכתבו לבקשת המשפחה כמה כתובות.

בצד אחד של המצבה מופיע צִיטוּט של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון: "דְמוּתָה הרוּחנית של ישראל ואֵיתָנוּתָה הפנימית יְהַוו בעתיד הגורם הראשי בביטחוננו ובמַעֲמָדֵנו הבינלאומי".

בצד שני מופיע פסוק מפרק ב' בספר ישעיהו המדבר על חזוֹן השלום האוניברסלי: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".

על המצבה מופיע גם ציטוט מהשיר 'אחרי מותי' של חיים נחמן ביאליק: "עוד מִזמוֹר אחד היה לו — והנה אָבַד המזמור לָעַד".

פרס מתואר על המצבה "אחד מֵהָאָבוֹת המְייסדים של המדינה אותה שֵירתַ כל חייו. מדינאי, אוהב ספר, שירה ואמנות, חתן פרס נובל לשלום, איש חזון ומַעַשׂ".

הכיתוב על המצבה מפרט את התפקידים הבּולטים שבהם כִּיהֵן (בהם: נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ ושר האוצר) ומציין את תְרוּמָתוֹ לתַעֲשִׂיוֹת הביטחוניות ולהקמת הכּוּר בדימונה לצד פעילותו לקידום הסכמי השלום בין ישראל ושכנותיה.

בטקס אמר ראש הממשלה כי הקִריָה למֶחקר גַרעִינִי בדימונה תיקרא 'המרכז למדעי הגרעין ע"ש שמעון פרס'.

 

הטקס ברחבת הכנסת (ויקיפדיה)

הטקס ברחבת הכנסת (ויקיפדיה)

הערך שמעון פרס נמצא בידיעות: 28.09.16, 28.09.16, 29.09.19, 29.09.16, 29.09.16, 29.09.16, 29.09.16, 05.10.16

 

קישון אפרים

אפרים קישון

סופר, סאטיריקן, עיתונאי, מחזאי, תסריטאי, במאי קולנוע ותיאטרון

1924 – 2005

אפרים קישון

אפרים קישון, איור מאת חיים טופול

אפרים קישון, מגדולי הסאטיריקנים בארץ ובעולם, נולד בשנת 1924 בבודפשט בירת הונגריה בשם פֶרֶנץ הופמן.

בתום מלחמת העולם השנייה, לאחר שברח ממחנות הריכוז עלה לארץ בחודש מאי 1949.

תחנתו הראשונה של קישון בישראל הייתה מעברת "שער העלייה" ליד חיפה. משם הוא הצטרף לקיבוץ כפר החורש.

בקיבוץ עבד כסניטר. בזמנו הפנוי, אחרי שעות העבודה, למד עברית מספרי דקדוק ישנים.

כך עשה את צעדיו הראשונים בשפה העברית.

לאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב. שם התקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט"

בתפקיד עורך לילה.

בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב"אולפן עציון" בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימודי השפה העברית.

כבר בעת לימודיו באולפן החל קישון לכתוב סאטירות בעברית והציע אותן לכל מערכות העיתונים בארץ.

פניותיו נדחו פעמים רבות. העיתון "דבר" היה הראשון שהדפיס סאטירה בעברית מפרי עטו של קישון: "תעלת בלאומילך".

בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו", ובו תיאור הומוריסטי של עולמו של העולה החדש.

בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הראשון שלו:

"שמו הולך לפניו", שהיה להצלחה גדולה.

באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון "מעריב". הטור הפופולארי שכתב,"חד גדיא",

הופיע ב"מעריב" באופן קבוע במשך כ-30 שנה.

את סרטו הראשון "סאלח שבתי", כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ.

קישון כתב למעלה מחמישים ספרים בשפה העברית אשר תורגמו ל-37 שפות, ובהם: "אלף גדיא וגדיא",

"באחד האמשים", "סליחה שניצחנו", "גומזים גומזים", "חור במסך", "פרטאצ'ה אהובתי", "ספר משפחתי".

ספריו של קישון זכו לתפוצה של מעל ל- 40 מיליון ספרים בעולם והוא נחשב לסופר העברי הנקרא ביותר בעולם.

ספריו הפכו לרבי מכר ומחזותיו הוצגו ומוצגים עד היום.

אפרים קישון זכה בעשרות פרסים ואותות הוקרה בארץ ובעולם.

בשנת 2002 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

קישון נפטר בחודש ינואר 2005 והשאיר אחריו 3 ילדים ו- 6 נכדים.

קישורים נוספים:

באחד האמשים עם אפרים קישון