Browsing Archives

אנשים

גולן מנחם

מנחם גולן

1929 – 2014

מנחם גולן, ויקיפדיה

מנחם גולן הלך אתמול לעולמו בגיל 85

אֲבִי הקולנוע הישראלי

י"ד באב תשע"ד   10.8.14

המֵפִיק והבַּמַאי מנחם גולן, חתן פרס ישראל לקולנוע, נפטר אתמול בגיל 85.

גולן, שנולד בטבריה בשם גלובוס,  הפיק וביים עשרות סרטים ישראליים. רבים מהם הפכו לקלסיקה ישראלית.

ביניהם: סלאח שבתי, מבצע יונתן, אסקימו לימון, קזבלן ועוד רבים אחרים.

יחד עם בן דודו יורם גלובוס קנה את חברת ההפקות קנון והפיק מאות סרטים בהוליווד.

גולן וגלובוס הקימו בארץ בשנות השמונים את אולפני ג.ג. בנוה אילן שליד ירושלים וכן רשת של בתי קולנוע.

סאלח שבתי, ויקיפדיה

סאלח שבתי, ויקיפדיה

גורי חיים

חיים גורי

1923 – 2018

הצילום: ויקיפדיה

משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע ישראלי

חתן פרס ישראל לשירה בשנת 1988

חיים גורי, הנמנה עם משוררי דור תש"ח והפלמ"ח הלך לעולמו ב-31 בינואר 2018 בביתו בירושלים. בן 94 היה במותו. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ונכדים.

גורי נולד בתל אביב בשם חיים גורפינקל. הוא התחנך בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, בחברת הילדים בקיבוץ בית אלפא, בבית-הספר המחוזי בגבעת השלושה ובבית הספר החקלאי כדורי.

בשנת 1941 הצטרף גורי לפלמ"ח. במלחמת העצמאות לחם כסגן מפקד פלוגה בקרבות חזית הדרום.

במלחמת ששת הימים השתתף בקרב על ירושלים כמפקד פלוגה. במלחמת יום הכיפורים היה קצין חינוך לוחם בשריון בחצי האי סיני.

ספרו הראשון, "פרחי אש", יצא לאור בשנת 1949.

גורי למד ספרות עברית, פילוסופיה ותרבות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיך בלימודיו בסורבון.

לצד יצירתו הספרותית פרסם במשך שנים טוֹּר בעיתון 'למרחב', ולאחר מכן בעיתון 'דבר'.

משנת 1949 גר גורי בירושלים. ב-1952 נשא לאשה את עליזה, חברתו לנשק מימי הפלמ"ח.

באוקטובר 2007 מסר גורי את ארכיונו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

 

יצירתו

גורי פרסם יותר מ-12 ספרי שירה, 10 ספרי פרוזה, רשימות עיתונאיות, וגם תרגומי שירה צרפתית, פרוזה ומחזות.

שירים של גורי מהווים חלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי.

שירו 'הנה מוטלות גופותינו', נכתב בתקופת מלחמת השחרור לזכרם של חבריו ממחלקת הל"ה, שנפלו בדרכם לגוש עציון הנצור. את השיר כתב גורי כשעוד היה בהונגריה והוא פורסם בעיתונות.

השיר 'הרעות'לחן של  סשה ארגוב), שבוצע במקור על ידי להקת הצ'יזבטרון שנה לאחר פתיחת מלחמת השחרור, הפך לשיר זיכרון לנופלים לדורותיהם: "ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר".

השיר "באב אל וואד" (הלחן של שמואל פרשקו) נכתב לזכר חבריו שלחמו ונפלו בְּשיירות האספקה לירושלים במלחמת השחרור והפך לסמל של המלחמה ההיא.

בשנת 2015 הוכרז גורי כזוכה פרס היצירה בתחום הציונות על ספרו 'אף שרציתי עוד קצת עוד'. גורי סירב לקבל את הפרס. הוא אמר: "אני ציוני מיום שנולדתי ואמות ציוני וכל חיי לחמתי למען הציונות, אבל לא נראה לי שהספר הזה ראוי לפרס הזה. הודיתי לשופטים שבחרו בו, שרצו לעשות משהו טוב ולכבד אותי, וביקשתי שיעניקו ליוצרים צעירים בתחילת דרכם".

 

השפעת השואה

בשנת 1947 יצא גורי בשליחות 'ההגנה' למחנות העקורים בהונגריה ופעל שם בקרב שרידי תנועות הנוער הציוניות וסייע בהכנת ניצולי השואה לקראת העלייה לארץ ישראל. משם עבר לצ'כוסלובקיה ושימש כמפקד קורס הצנחנים הראשון של צה"ל שהתקיים בתוך הצבא הצ'כי.

השפעת השואה ניכרת היטב בשיריו ובסרטיו של גורי, אף שלא חווה אותה על בשרו. הוא נחשף אליה בשליחותו במחנות העקורים.

גורי סיקר כעיתונאי את משפט אייכמן בשנת 1961. הדברים שכתב על המשפט כונסו בספר 'מול תא הזכוכית'.

הוא יצר שני סרטים תיעודיים על השואה: 'המכה ה-81' ו'הים האחרון'.

 

חיים גורי – שירים

אף שרציתי עוד קצת עוד

שירים מתוך ספרו האחרון של חיים גורי: אף שרציתי עוד קצת עוד:

 

דַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זאֹת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ.

 

סִכּוּי סָבִיר

אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי סָבִיר לְעוֹד מִלְחָמָה.
עוֹד מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת עַל כָּל הַמִּלְחָמוֹת,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תַּאֲרִיכִים, שֵׁמוֹת וּמְקוֹמוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁהַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים זְקוּקִים לָהֶן.
פֹּה דּוֹר לְדוֹר מוֹסֵר אֶת הָרוֹבֶה,
כְּמוֹ אֶת הַמַּקֵּל בְּמֵרוֹץ־שְׁלִיחִים.
בֵּינְתַיִם, אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּמְעַט בְּוַדָּאוּת,
שֶׁבְּעָתִיד נִרְאֶה לָעַיִן
לֹא יַחְסְרוּ פֹּה הַהוֹלְכִים וְהַבּוֹכִים,
צֶאֱצָאֵי יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, שְׁנֵי הָאַחִים.

 

רְאִי

מַה כִּי תַּלִּין עָלֶיהָ, עַל זִקְנָתְךָ.
הִיא, בֵּינְתַיִם, הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַאֲרִיכוּת יָמֶיךָ,
עִם פָּנֶיךָ הַזָּרוֹת בָּרְאִי, שֶׁאֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הָעוֹשֶׂה אוֹתְךָ כֹּה שׁוֹנֶה מִצּוּרוֹת הֱיוֹתְךָ.
אַתָּה מְצֻלָּם וְחָתוּךְ, תָּפוּר וּמְתֻקָּן,
מַמְשִׁיךְ לְהַמֵּר עַל סִכּוּיֵי הַהֶמְשֵׁךְ.

 

הערך גורי חיים נמצא בידיעות: 31.01.18, 01.02.18

 

 

 

 

 

הוקינג סטיבן

סטיבן הוקינג

8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018

אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי

 

Stephen Hawking.StarChild (ויקיפדיה)

סטיבן הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. כשהיה בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אֶחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה.

הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת אוקספורד ובהמשך באוניברסיטת קיימברידג'.

ב-1965 קיבל תואר דוקטור, וכעבור זמן קצר נעשה עמית לפיזיקה תיאורטית במכללה בקיימברידג'. הוא החל לחקור את גרמי השמים.

ב-1968 הצטרף למכון לאסטרונומיה תיאורטית של קיימברידג' והמשיך לפתח את התיאוריה המתמטית-פיזיקלית של חורים שחורים.

בשנים הבאות עסק בתחומים שונים של הקוסמולוגיה.

המחלה 

בתחילת 1963, זמן קצר אחרי שהתקבל ללימודי דוקטורט בקיימברידג', אובחן הוקינג כחולה במחלה ניוונית חשוכת מרפא –  ALS. רופאיו הודיעו לו כי מותו צפוי בתוך שנתיים עד שלוש שנים. הוא שקע בדיכאון עמוק. למזלו, זמן קצר לפני כן הכיר צעירה בשם ג'יין ויילד, והיא עזרה לו להתגבר על המשבר והפכה להיות אשתו.

אחרי קבלת תואר הדוקטור ב-1965 איבד הוקינג את השליטה באצבעותיו, ומאז לא היה מסוגל עוד לכתוב בעצמו, או להקליד במכונת כתיבה. מאוחר יותר הידרדרה יכולת הדיבור שלו. למרות זאת המשיך בעבודתו, וב-1966 זכה בפרס החשוב הראשון שלו מבין רבים מאוד, פרס אדמס למתמטיקה מטעם אוניברסיטת קיימברידג'. ב-1967 לא היה מסוגל עוד ללכת, ועבר לכיסא גלגלים.

ב-1974 נעשה הוקינג עמית החברה המלכותית – אחד הכיבודים הגבוהים ביותר שיכול מדען בריטי לזכות בהם. באותה שנה הידרדר מצבו, ומאז לא היה יכול לקום ממיטתו או לאכול בכוחות עצמו והוא נזקק מאז לטיפול סיעודי רצוף. למרות נכותו, הוא הרבה במסעות בעולם, והשתתף בכנסים בארצות רבות.

ב-1977 קיבל הוקינג תואר פרופסור בקיימברידג', וכעבור שנתיים קיבל את הקתדרה למתמטיקה ע"ש לוּקָס. הוא המשיך לצבור פרסים חשובים, ובהדרגה נעשה שמו מפורסם בעולם הרחב. הוא ניצל את פרסומו, בין השאר, לניהול מאבקים מרובים למען זכויות הנכים.

בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

למרות תרומתו לחקר הפיזיקה לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הפרס מוענק רק למדענים שהצליחו להוכיח את הגילויים שלהם על ידי ניסוי או תצפית.

המשפחה

הוקינג נשא לאישה את ג'יין ויילד ב- 1965. השניים הביאו לעולם שלושה ילדים.

ב-1990 התגרש הוקינג מאשתו. בשנת 1995 נשא לאישה את האחות שטיפלה בו שנים רבות, איילין מייסון שהתגרשה מבעלה, מהנדס המחשבים שהתקין את המחשב בכיסא הגלגלים של הוקינג. סטיבן ואיילין התגרשו ב-2006.

קיצור תולדות הזמן

מחוץ לקהילה המדעית התפרסם הוקינג בעיקר בזכות ספרו 'קיצור תולדות הזמן" – ספר מדע פופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.

הספר יצא לאור בשנת 1988 וזכה להצלחה רבה.

הוקינג החליט לכתוב את הספר כדי לממן את שכר הלימוד של ילדיו באוניברסיטה.

פרסום עולמי

הוקינג היה פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. הוקינג היה לאייקון תרבות המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו 'מסע בין כוכבים: הדור הבא', 'משפחת סימפסון', 'המפץ הגדול'.  הוא תרם לשיר של 'פינק פלויד' את קול הסינתיסייזר שמדבר את מחשבותיו.

ב-2014 הופק באנגליה הסרט 'התיאוריה של הכול' על חייו של הוקינג לפי תסריט שכתבה אשתו הראשונה ג'יין הוקינג.

המיזוג יוצא הדופן של יכולות אינטלקטואליות בלתי רגילות עם ניוון גופני כמעט מוחלט הפך את הוקינג לַמדען הפופולרי ביותר בעולם מאז אלברט איינשטיין.

הוקינג וישראל

הוקינג ביקר בישראל ארבע פעמים. ביקורו האחרון בארץ התקיים בשנת 2006. בחודש מאי 2013 הצטרף הוקינג לחרם האקדמי על ישראל וביטל את השתתפותו המתוכננת בוועידת הנשיא. זאת במחאה על יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים.

מגלילאו גליליי, ניוטון ועד איינשטיין

הוקינג נולד ביום השנה ה-300 למותו של גלילאו גליליי, ובשנה ה-300 להולדתו  של ניוטון.

הוא נפטר ב-14 במרץ, יום הולדתו של אלברט איינשטיין, שבו מציינים בעולם את יום המדע ויום הפאי (3.14).

היימן נחום

נחום (נחצ'ה) היימן

2016-1934

הצילום: אילן קוסטיקה

נחום היימן. הצילום: אילן קוסטיקה

המלחין נחום (נחצ'ה) היימן, חתן פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשס"ט, הלך אתמול לעולמו בגיל 82.

נחצ'ה נולד בריגה שבלטביה ועלה לישראל בשנת 1939. בילדותו חלה בשיתוק ילדים (פוליו), החלים וחזר לנגן באקורדיאון ובפסנתר.

נחצ'ה הלחין למעלה מאלף מאתיים שירים, ביניהם: חופים, החול יזכורכמו צמח בר, אניטה וחואן, שירים עד כאן ורבים אחרים. שירו הראשון: ניצנים נראו בארץ.

רבים מלחניו כתב למילים של המשורר נתן יונתן ז"ל והמשוררת רחל שפירא. הוא כתב מוסיקה לסרטים רבים.

נחצ'ה גילה וטיפח אומנים צעירים, ביניהם: חוה אלברשטיין, משה דץ, חני לבנה.

לפני שנים אחדות הקים עמותה לשימור הזמר העברי ועשה בה עבודת קודש של שימור והוצאה לאור של אוצרות מראשית ימי הזמר העברי.

נחצ'ה נישא והתגרש שלוש פעמים בחייו. בתו היא הזמרת סי היימן.

בשנים האחרונות לחייו סבל מבעיות בריאות ומקשיים כלכליים.

הכהן אליהו

אליהו הכהן

1935- 2023

אליהו הכהן (ויקיפדיה)

 

אליהו הכהן הלך לעולמו
הכהן הגדול של הזמר העברי 

אליהו הכהן, חוקר הזמר העברי וחתן פרס ישראל למפעל חיים הלך לעולמו בבית החולים שיבא בתל השומר והוא בן 88.

הכהן נחשב לאחד החוקרים הגדולים של הזמר העברי מראשיתו. הוא זכה לכינוי: הכהן הגדול של הזמר העברי.
הוא כתב מאמרים רבים על תולדות הזמר העברי והנחה תוכניות רדיו וטלוויזיה בנושא, ביניהן: 'שרתי לך ארצי'.
בשנת 2013 זכה בפרס ישראל למפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ג, "על תרומתו לתרבות העברית, בחקר השיר והפזמון".
בנימוקי השופטים נכתב, בין השאר: "אליהו הכהן הוא 'הכהן הגדול' לחקר תולדות הזמר העברי. הוא הקדיש לכך יותר מיובל. בפעילות ה'ארכיאולוגית' חשף ו'חרש' את הארץ ודאג להקליט עדויות חיות של אחרוני העדים, וכך הצליח להציל משכחה ודאית מידע חיוני המהווה עדות אותנטית לאֶפּוֹס הציוני, עדות שאין למצוא בספרי ההיסטוריה".
בנוסף לפעילותו הענפה במחקר הזמר העברי, הכהן היה מוותיקי ענף עיבוד הנתונים בישראל.

 

בתמונה: Eliyahu Hakohen.jpg, ע"י דליה הכהן, תחת רישיון

הרצוג יצחק

יצחק הרצוג

יצחק הרצוג ויקיפדיה

יצחק הֶרְצוֹג – הנשיא ה-11 של מדינת ישראל

בן של נשיא, נכד של רב ראשי

יצחק (בוז'י) הרצוג נולד בתל אביב ב-22 בספטמבר 1960. הוא בנם של חיים הרצוג ז"ל, הנָשִׂיא השישי של מדינת ישראל ואורה הרצוג תִיבָּדֵל לחיים ארוכִּים, מְיַיסֶדֶת המועֲצה לישראל יפה.

הרצוג נקרא על שם סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי האשכנזי הראשון. דודיו הם אבא אבן, שהיה שר החוץ, ויעקב הרצוג, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אחיו הוא תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג. בוז'י נשוי למיכל ואב לשלושה בנים.

הרצוג למד בחטיבת הביניים בבית הספר הממ"ד צייטלין בתל אביב. מגיל 15 למד כשלוש שנים בבית הספר התיכון ישיבת רמז בניו יורק, כשאביו היה שַגְרִיר ישראל באוּמוֹת המְאוחדות.

הרצוג שֵירַת כקָצִין ביחידה 8200 של חֵיל המודיעין. הוא עורך דין במקצועו.

הרצוג מִילֵא שוּרָה של תַפְקִידִים צִיבּוריים, בהם: ח"כ ושר מִטַעַם מִפְלֶגֶת העבודה והמַחֲנֶה הציוני. הוא היה שר השיכון, שר התיירות ושר הרווחה.

בחודש יוני 2018 נִבְחַר הרצוג פה אחד על ידי חֶבֶר הנֶאֱמָנִים של הסוכְנות היְהודית לתפקיד יושב רֹאש הסוכְנות היהודית.

ב-2 ביוני 2021 נבחר ברוב גדול של חברֵי הכנסת לתפקיד הנשיא ה-11 של מדינת ישראל.

 


הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ויקיפדיה

 

נשיא המדינה השישי חיים הרצוג ומשפחתו, SA'AR YA'ACOV לע"מ

בתמונה הראשונה: יצחק הרצוג, ע"י אלעד ברמי, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השנייה: הרב הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888–1959), תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השלישית: צילום מורחב של משפחת נשיא המדינה השישי חיים הרצוג, בביתו בהרצליה פיתוח. בצילום, עומדים מימין לשמאל- יצחק הרצוג ולידו רעייתו מיכל, עמי ורונית ברונסקי, הנכדה אריאלה, יואל הרצוג ולידו רעייתו מרגריט, הנכדה טלי ומיכאל (מייק) הרצוג. יושבים, מימין לשמאל -הבת רונית, חיים הרצוג, אורה הרצוג ושירין הרצוג. על המדשאה הנכדים, מימין לשמאל – נועם ומתן, ילדיהם של יצחק ומיכל הרצוג, אריאל ורנה, ילדיהם של יואל ומרגריט הרצוג.  SA'AR YA'ACOV, לע"מ

 

הערך הרצוג יצחק נמצא בידיעות: 07.07.21,  08.07.21

 

 

 

 

 

ויזל אלי

אלי ויזל

2016-1928

אלי ויזל ויקיפדיה

 

אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום, הלך לעולמו אתמול בביתו בניו יורק. בן 87 היה במותו.

הוא הותיר אחריו אישה, בן ושני נכדים.

ויזל היה סופר, עיתונאי, פילוסוף, אינטלקטואל ניצול שואה שנולד ברומניה וחי בארצות הברית.

הוא עסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ולמניעת מקרי רצח עם ברחבי העולם.

בשנת 1986 זכה בפרס נובל לשלום על פעילותו למען זכויות אדם.

לתהילת עולם זכה ויזל בזכות ספרו "הלילה" שיצא לאור בגרסתו הראשונה בשנות ה-50, תורגם לעשרות שפות והיה לרב-מכר. בספר סיפר ויזל את זיכרונותיו מהשואה.

"לעולם לא אשכח את הלהבות אשר שרפו לתמיד את אמונתי", כתב שם ויזל, "לעולם לא אשכח את הרגעים הללו שרצחו את אלוהיי ואת נשמתי… לעולם".

ויזל כתב עוד עשרות ספרים ומאות מאמרים בשפות רבות, רובם בנושאים יהודיים.

רבים ספדו לאלי ויזל לאחר מותו.

"הוא היה מורה דרך עבור כולנו" אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין.

נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שהיה ידידו של אלי ויזל, אמר בדברי ההספד:

"הלילה, מישל ואנוכי מצטרפים לאנשים בארה"ב, בישראל ובעולם כולו שאבלים על מותו ומציינים את חייו של בן-אדם יוצא דופן".

ויצמן חיים

ד"ר חיים ויצמן

27 בנובמבר 1874 – 9 בנובמבר 1952

חיים ויצמן

היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל.

ויצמן, כימאי במקצועו היה  מראשי הציונות ונשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית. 

בֵּיתו וקִברו נמצאים בעיר רחובות בִּמְכוֹן ויצמן שנקרא על שמו.

אחיינו, עזר ויצמן, היה מפקד חיל האוויר והנשיא השביעי של מדינת ישראל.

 

הערך ויצמן חיים נמצא בידיעות: 17.01.15

זבדיה יוסף

יוסף זבדיה

1946 – 2022

יוסף זבדיה

יוסף זבדיה הלך לעולמו

אסיר ציון, מחנך ופעיל עלייה

יוסף זבדיה  –  מחנך, פעיל עלייה ואסיר ציון לשעבר, הלך לעולמו בגיל 76 והובא למנוחות בירושלים. הוא השאיר אחריו משפחה גדולה. אחותו, בלייניש זבדיה, הייתה שגרירת ישראל באתיופיה.

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה עם היוודע דבר מותו כי יוסף זבדיה היה אסיר ציון שפעל ללא לאות תוך חירוף נפש וסיכון רב במבצעי עלייה חשאיים וחשובים של יהודי אתיופיה. "זו אֲבֵדָה גדולה לעם ישראל" אמרה השרה.

תולדות חייו

הוא נולד בשם אספה בכפר קטן באתיופיה. בילדותו עברה המשפחה אל הכפר אמבובר, שם החל ללמוד בבית הספר העברי במקום.

בשנת 1956 נשלח לישראל לתוכנית להכשרת מורים בכפר בתיה שליד רעננה. כאן קיבל את השם יוסף. הוא המשיך בלימודיו בבית הספר התיכון אורט שבנתניה.

בשנת 1964 חזר לאתיופיה והחל לעבוד כמורה ברשת בתי הספר של ביתא ישראל.

בעת שלטון החונטה הצבאית הקומוניסטית באתיופיה הוא נעצר כשלימד עברית בכיתה. הוא ריצה שלוש שנות מאסר, שבמהלכן עבר עינויים שפגעו בבריאותו. לימים הוכר כאסיר ציון.

זבדיה עלה לישראל בשנת 1984. הוא החל לעבוד בסוכנות היהודית ופעל לקליטתם של עולי אתיופיה. הוא עבד שנים רבות באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך עד צאתו לגמלאות.

יהי זכרו ברוך!

 

התמונות: באדיבות המשפחה