Browsing Archives

אנשים

גולן מנחם

מנחם גולן

1929 – 2014

מנחם גולן, ויקיפדיה

מנחם גולן הלך אתמול לעולמו בגיל 85

אֲבִי הקולנוע הישראלי

י"ד באב תשע"ד   10.8.14

המֵפִיק והבַּמַאי מנחם גולן, חתן פרס ישראל לקולנוע, נפטר אתמול בגיל 85.

גולן, שנולד בטבריה בשם גלובוס,  הפיק וביים עשרות סרטים ישראליים. רבים מהם הפכו לקלסיקה ישראלית.

ביניהם: סלאח שבתי, מבצע יונתן, אסקימו לימון, קזבלן ועוד רבים אחרים.

יחד עם בן דודו יורם גלובוס קנה את חברת ההפקות קנון והפיק מאות סרטים בהוליווד.

גולן וגלובוס הקימו בארץ בשנות השמונים את אולפני ג.ג. בנוה אילן שליד ירושלים וכן רשת של בתי קולנוע.

סאלח שבתי, ויקיפדיה

סאלח שבתי, ויקיפדיה

גורי חיים

חיים גורי

1923 – 2018

הצילום: ויקיפדיה

משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע ישראלי

חתן פרס ישראל לשירה בשנת 1988

חיים גורי, הנמנה עם משוררי דור תש"ח והפלמ"ח הלך לעולמו ב-31 בינואר 2018 בביתו בירושלים. בן 94 היה במותו. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ונכדים.

גורי נולד בתל אביב בשם חיים גורפינקל. הוא התחנך בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, בחברת הילדים בקיבוץ בית אלפא, בבית-הספר המחוזי בגבעת השלושה ובבית הספר החקלאי כדורי.

בשנת 1941 הצטרף גורי לפלמ"ח. במלחמת העצמאות לחם כסגן מפקד פלוגה בקרבות חזית הדרום.

במלחמת ששת הימים השתתף בקרב על ירושלים כמפקד פלוגה. במלחמת יום הכיפורים היה קצין חינוך לוחם בשריון בחצי האי סיני.

ספרו הראשון, "פרחי אש", יצא לאור בשנת 1949.

גורי למד ספרות עברית, פילוסופיה ותרבות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיך בלימודיו בסורבון.

לצד יצירתו הספרותית פרסם במשך שנים טוֹּר בעיתון 'למרחב', ולאחר מכן בעיתון 'דבר'.

משנת 1949 גר גורי בירושלים. ב-1952 נשא לאשה את עליזה, חברתו לנשק מימי הפלמ"ח.

באוקטובר 2007 מסר גורי את ארכיונו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

 

יצירתו

גורי פרסם יותר מ-12 ספרי שירה, 10 ספרי פרוזה, רשימות עיתונאיות, וגם תרגומי שירה צרפתית, פרוזה ומחזות.

שירים של גורי מהווים חלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי.

שירו 'הנה מוטלות גופותינו', נכתב בתקופת מלחמת השחרור לזכרם של חבריו ממחלקת הל"ה, שנפלו בדרכם לגוש עציון הנצור. את השיר כתב גורי כשעוד היה בהונגריה והוא פורסם בעיתונות.

השיר 'הרעות'לחן של  סשה ארגוב), שבוצע במקור על ידי להקת הצ'יזבטרון שנה לאחר פתיחת מלחמת השחרור, הפך לשיר זיכרון לנופלים לדורותיהם: "ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר".

השיר "באב אל וואד" (הלחן של שמואל פרשקו) נכתב לזכר חבריו שלחמו ונפלו בְּשיירות האספקה לירושלים במלחמת השחרור והפך לסמל של המלחמה ההיא.

בשנת 2015 הוכרז גורי כזוכה פרס היצירה בתחום הציונות על ספרו 'אף שרציתי עוד קצת עוד'. גורי סירב לקבל את הפרס. הוא אמר: "אני ציוני מיום שנולדתי ואמות ציוני וכל חיי לחמתי למען הציונות, אבל לא נראה לי שהספר הזה ראוי לפרס הזה. הודיתי לשופטים שבחרו בו, שרצו לעשות משהו טוב ולכבד אותי, וביקשתי שיעניקו ליוצרים צעירים בתחילת דרכם".

 

השפעת השואה

בשנת 1947 יצא גורי בשליחות 'ההגנה' למחנות העקורים בהונגריה ופעל שם בקרב שרידי תנועות הנוער הציוניות וסייע בהכנת ניצולי השואה לקראת העלייה לארץ ישראל. משם עבר לצ'כוסלובקיה ושימש כמפקד קורס הצנחנים הראשון של צה"ל שהתקיים בתוך הצבא הצ'כי.

השפעת השואה ניכרת היטב בשיריו ובסרטיו של גורי, אף שלא חווה אותה על בשרו. הוא נחשף אליה בשליחותו במחנות העקורים.

גורי סיקר כעיתונאי את משפט אייכמן בשנת 1961. הדברים שכתב על המשפט כונסו בספר 'מול תא הזכוכית'.

הוא יצר שני סרטים תיעודיים על השואה: 'המכה ה-81' ו'הים האחרון'.

הצילום: ויקיפדיה

 

הצילום: SA'AR YA'ACOV לע"מ

 

הצילום: ויקיפדיה

 

הצילום: ויקיפדיה

בתמונות מלמעלה למטה:

בתמונה הראשונה: חיים גורי (משמאל) ערב מבצע עובדה, 1949. למעלה: אברהם אדן (ויקיפדיה)

בתמונה השנייה: טקס הענקת פרסי ישראל, במסגרת אירועי חגיגות יום העצמאות ה 41 למדינת ישראל, בתיאטרון ירושלים. בצילום, שר החינוך יצחק נבון מעניק את פרס ישראל לסופר חיים גורי (SA'AR YA'ACOV לע"מ)

בתמונה השלישית: עליזה וחיים גורי, 2003 (ויקיפדיה)

בתמונה התחתונה: חיים גורי קורא משיריו בבית טיכו בירושלים, 6 ביוני 2012 (ויקיפדיה)

 

הערך גורי חיים נמצא בידיעות: 31.01.18, 01.02.18, 01.02.18

 

 

 

 

 

image_print