Browsing Archives

אנשים

בגין מנחם

מנחם בגין      

 

1913 – 1992

 

מנחם בגין (ויקיפדיה)

 

מְפקד האצ"ל בתקופת המַאֲבָק במנדט הבריטי, יו"ר תנועת החֵרות ומִפְלֶגֶת הליכוד, שר בממשלות ישראל, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, חוֹתֵם הֶסְכֵּם השלום בין ישראל למצרים וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978

מנחם בגין נולד ברוסיה ב-16 באוגוסט 1913. הוא למד בגימנסיה הממשלתית וסִייֵם בהִצְטַייְנוּת את לימודיו. ב-1931 נסע לוורשה והחל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ורשה.

את דרכו הפוליטית הֵחֵל כמנהיג ציוני בתנועת בית"ר בבלארוס ובמזרח אירופה.

ב-29 במאי 1939 נָשָׂא בגין לאשה את עליזה (אליציה) ארנולד.

במלחמת העולם השנייה נֶעֱצַר על ידי המשטרה החֲשָאִית הסובייטית, הנ.ק.ו.ד. ונִשלח לגולאג. בני משפחתו נִרְצְחוּ על ידי הגרמנים.

לאחר שִחְרוּרוֹ הִתְגַייֵס לצבא הפולני. בְּעֵת שֵירוּתוֹ בצבא הפולני הגיע לארץ ישראל, יָצַר קְשָרִים עם אצ"ל, והָפַך למפקד האִרגון בסוף שנת 1943. בארבע השנים שבהן פיקד בגין על אצ"ל, בִּיצַע הארגון קרוב ל-300 פעולות.

לאחר פֵּירוּק אצ"ל בקיץ 1948, הֵקִים בגין את תנועת החרות ובמשך שנים היה מנהיגה.

 

המַהְפָּך    

בבחירות לכנסת התשיעית שנערכו ב-17 במאי 1977 חל מַהֲפָּך ומנחם בגין נִבְחַר לרָאשוּת הממשלה – ראש מִפְלֶגֶת ימין כראש ממשלה, לָראשונה בתולדות המדינה.

 

השלום עם מצריים     

כראש ממשלה חתם בגין על הסכם השלום עם מצריים. בְּמַקְבִּיל שָקַד בגין על הֲקָמַת הִתְנַחלויות רבות בשִטחי יהודה ושומרון, בהֶתְאֵם לתְפִיסָתו המדינית הימנית ולפי אֱמוּנָתו בִּזְכוּת היהודים לְהִתְייַשֵב בכל חֶלְקֵי ארץ ישראל.

בנושא השלום עם מצריים קראו גם: 40 שנה לביקור סאדאת בישראל

 

מלחמת לבנון      

בחודש יוני 1982 יצא ל'מבצע שלום הגליל' שהִתפתח למלחמת לבנון הראשונה.

בגין קִיווָה כי המִבצע יהיה קצר וכי כוחות צה"ל יִישָאֲרו באזור קו ה-45 ק"מ מגבול ישראל, ושאחריו "תִשְקוֹט הארץ 40 שנה". אולם האֵירוּעִים הִשְתַלְשְלו אחֶרֶת.

מלחמת לבנון הֵבִיאָה להַפְגָנוֹת רבות נגד ראש הממשלה מנחם בגין ושר הביטחון אריאל שרון.

 

ההִתְפַּטְרוּת וההִסְתַגְרוּת   

בשנת 1983 הִתְפַּטֵר מנחם בגין מתפקידו כראש ממשלה והִסְתַגֵר בביתו. הוא סֵירַב לְפָרֵט את המְנִיעִים שגָרמו לו לפרוש.

היו שיִיחֲסו את השֶבֶר למותה של עליזה רעייתו. הסבר אחר שהועֲלָה היה מספר הקוֹרְבָּנוֹת הגבוה שגָבְתָה מלחמת לבנון הראשונה והביקורת הציבורית נגדו.

בשנה וחצי האחרונות לחייו הִסְתַגֵר בגין בדירתו בתל אביב. רק מספר קטן מאוד של בני משפחה וחברים ביקרו אותו בביתו.

ב-9 במרץ 1992 נִפְטַר מנחם בגין בבית החולים איכילוב בתל אביב, בגיל 78. עשרות אלפים לִיווּהוּ בדרכו האחרונה. הוא ביקש לְהִיקָבֵר בהר הזיתים ליד רעייתו עליזה, סמוך לקברם של עוֹלֵי הגַרְדוֹם, ולא בחֶלְקַת גדולֵי האומה שבהר הרצל. לפי בקשתו, הלוויתו לא הייתה ממלכתית.

בגין הִשאִיר אחריו שתי בנות, חסיה ולאה, ובן, זאב בנימין, גאולוג בהשכלתו, חבר הכנסת ושר מטעם הליכוד בממשלות ישראל.

 

בתמונה: שיחות השלום בין ישראל למצרים בקמפ דיויד, ארה"ב. בצילום, ראש הממשלה מנחם בגין ורעייתו עליזה בטיול רגלי במתחם "קמפ דיויד".

MILNER MOSHE לע"מ

בן אליעזר בנימין

בנימין בן אליעזר

1936 – 2016

הצילום: ויקיפדיה

הצילום: ויקיפדיה

השר לשעבר בנימין בן אליעזר (פואד) הלך אתמול לעולמו בגיל 80. רבים סָפדוּ לו אחר מותו. ביניהם: ראש הממשלה, נשיא המדינה והנשיא לשעבר שמעון פרס.

פואד נולד בבצרה ועלה לישראל בגיל 14. הוא שירת בצה"ל 30 שנה והשתחרר בדרגת תא"ל.

הוא כִּיהֵן שנים רבות בכנסת ובממשלה. בין השאר היה שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה.

לפני כשנתיים היה מוּעֲמָד לנשיאות, אך הֵסִיר את מועמודתו בְּשֶל חֲקִירָה בענייני כספים.

בשנים האחרונות הוא סבל מבעיות בריאות.

הלווייתו תתקיים מחר בשעה 15.30 בבית העלמין בחולון.

בן גוריון דוד

דוד בן גוריון

1973 – 1886

הצילום: ויקיפדיה

דוד בן גוריון (גרין) נולד ב-16 באוקטובר 1886 בעיירה פלונסק שבפולין. אביו היה מורה ועורך דין. אמו נפטרה כשהיה בן אחת עשרה.

הוא למד ב'חדר'.

כשגדל החליט לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1906, בן 20 עלה לארץ והגיע ליפו. משם הלך לפתח תקווה ואחר כך לגליל.

בשנותיו הראשונות בארץ עבד בעבודה חקלאית ובשמירה במושבות פתח תקווה, סג'רה, מנחמיה, זיכרון יעקב, כפר סבא וחוות כינרת.

הוא הצטרף למפלגה הציונית סוציאליסטית 'פועלי ציון' והיה ממנהיגיה ומעורכי ביטְאון המפלגה.

בשנת 1911 נסע לסלוניקי ללמוד טורקית כדי להתקבל ללימודי משפטים בטורקיה ובשנת 1912 נסע לאיסטנבול ללמוד משפטים.

במלחמת העולם הראשונה גירשו אותו הטורקים מהארץ. הוא נסע לאמריקה ועסק שם בפעילות ציונית.

בניו יורק, בשנת 1917, נשא לאישה את פולה, אחות במקצועה.

לפני סוף המלחמה התגייס לגדודים העבריים שלחמו נגד הגרמנים והטורקים. יחד עם הגדודים הגיע לארץ.

אחרי המלחמה המשיך לעסוק בפעילות ציבורית בארץ.

בראשית שנות ה-20 הפך בן-גוריון לאחד המנהיגים הבולטים של היישוב היהודי בארץ ישראל.

בשנת 1920 היה ממקימי ההסתדרות הכללית והיה המזכיר הכללי שלה במשך 15 שנים.

בשנת 1935 נבחר כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית.

בשנת 1946 קיבל בן-גוריון לידיו את תיק הביטחון בהנהלת הסוכנות היהודית. הוא החל במאמצים לרכישת נשק ובהכנות להפוך את ארגון 'ההגנה' לצבא.

בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. בטקס חגיגי במוזיאון תל אביב קרא את מגילת העצמאות.

הוא התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון של הממשלה הזמנית של המדינה החדשה והנהיג אותה במלחמת השחרור. לאחר הבחירות לכנסת הראשונה ב-25 בינואר 1949 המשיך לכהן בתפקידים אלה במשך 13 שנים בשתי תקופות.

בסוף שנת 1953 עזב בן גוריון את הממשלה והתיישב בקיבוץ שדה בוקר שבנגב. הוא רצה לתת דוגמה אישית לעם וחשב שרבים יֵלְכוּ אחריו לנגב.

ב-1955 חזר לממשלה והיה ראש הממשלה ושר הביטחון.

בשנת 1963, כשהיה בן 77, פרש שוב לשדה בוקר. שם התחיל לכתוב את זיכרונותיו ועסק בלימוד תנ"ך, פילוסופיה יוונית, יהדות, בודהיזם וביולוגיה ובהתעמלות בשיטת פלדנקרייז.

דוד בן גוריון נפטר ב-1 בדצמבר 1973 בגיל 87. רעייתו נפטרה חמש שנים לפניו, בשנת 1968.

קבריהם של דוד ופולה בין גוריון נמצאים סמוך למדרשת שדה בוקר בנגב מול נחל צין. בן גוריון ביקש שבטקס ההלוויה שלו לא יִשְׂאו הספדים ולא יִירוּ מטחי כבוד.

לדוד ופולה בן גוריון שלושה ילדים: גאולה, עמוס ורננה.

אחד מנכדיהם הוא חוקר התקשורת ד"ר יריב בן אליעזר.

דוד בן-גוריון בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

בתמונה: מימין: צריף בן-גוריון בשדה בוקר; משמאל חדרו של דוד בן-גוריון אשר שימש את דוד בן-גוריון ואת אשתו פולה בשנים 1953 – 1973

משפחת בן-גוריון בביתם בתל אביב ב-1929; מימין לשמאל: עמוס, אביגדור (אביו של דוד), גאולה, פולה, רננה ודוד

אתר קבורתם של דוד ופולה בן-גוריון סמוך למדרשת בן-גוריון

הצילומים: ויקיפדיה

 

 הערך בן גוריון דוד נמצא בידיעות: 25.04.17

 

בן יהודה אליעזר

אליעזר בן יהודה    

1858 – 1922

אליעזר בן – יהודה

אליעזר בן-יהודה (פרלמן) נולד ביום כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858, בעיירה קטנה ליד וילנה

ונפטר בירושלים ביום  כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922.

הוא נֶחשָב "מְחַיֵיה השָׂפָה העברית".

כילד למד אליעזר בחדר ואחר כך בישיבה. שם התחיל להתעניין בסִפרֵי חוֹל והחליט ללמוד בגִמנסיה.

כדי להתקבל לגמנסיה לָמַד רוסית בשיעורים פרטיים אצל המורה דבורה יונאס  ומאוחר יותר נָשָׂא אותה לאישה.

בשנת 1878 נסע ללמוד רפואה בפריז, אך לאחר שלוש שנים הפסיק את לימודיו, כשֶחָלָה בְּשַחֶפֶת.

בשנותיו בפריז נולד בלבו הרעיון להפוך את העברית, "לשון הקודש" לשפה חיה, שְׂפת היום יום.

הוא דיבר על "שני הדברים שֶבִּלעֲדֵיהֶם לא יהיו היהודים לעם: הארץ והלשון".

בן יהודה עלה לארץ בשנת 1881 והתיישב בירושלים.

בתחילה עבד בעיתון "חבצלת" ובשנת 1884 יסד וערך את העיתונים "מבשרת ציון" ו"הצבי".

בן יהודה היה קַנַאי לשפה העברית. הוא החליט לדבר רק עברית.

כשנולד בנו – בן ציון – דיבר אתו רק עברית.

בן ציון, שהחליף את שמו לאיתמר בן אב"י (ראשי תיבות: אליעזר בן יהודה) נֶחשָב לילד העברי הראשון ששְׂפַת הָאֵם שלו היא עברית.

בן יהודה היה הראשון שדרש ששׂפַת הלימוד בבתי הספר בארץ תהיה עברית. עברית בעברית!

מפעלו לא היה מצליח בלי עזרתם של מורים רבים במושבות שֶלָחֲמוּ יחד אתו את מלחמת השפות והחליטו ללמד רק בעברית ולכתוב ספרי לימוד בעברית.

בן יהודה חידש מילים רבות בעברית וכתב מילון גדול וחשוב – מילון בן יהודה.

המילה הראשונה שחידש : מילון.

היום קשה לנו  להבין איך אפשר לחיות ולדבר בעברית בלי:

גלידה, מִסעדה, נקניק, תִזמורת, רכבת, משרד, מגבת, בּוּבָּה, אוֹפניים, מִדרכה, מִברשת,

טַיָיס, נַזֶלֶת ושַפַּעַת…– אלה אחדות מהמילים הרבות שחידש בן יהודה.

חייו האישיים של בן יהודה לא היו קלים: הוא היה חולה, אשתו דבורה ואחדים מילדיהם נפטרו והוא נָשָׂא לאישה את אחותה של דבורה – חֶמדָה.

במלחמתו  למען תחִייַת השפה העברית היו לו מתנגדים רבים ביישוב היהודי בארץ של אותם ימים.

בשנת 2012 קבעה ממשלת ישראל את יום הולדתו של בן יהודה – כ"א בטבת, כיום הלשון העברית.

רחובות רבים ובתי ספר רבים נקראים על שמו של בן יהודה.

היישוב אבן יהודה בשרון נקרא על שמו (אבן – ראשי תיבות: אליעזר בן יהודה).

image_print