Browsing Category

השפה העברית

מִצְעַד הָעֲשׂוֹרִים   

מִצְעַד הָעֲשׂוֹרִים   
הצילום: ויקיפדיה

מִצְעַד הָעֲשׂוֹרִים   

70 שְנוֹת מילים

לקראת יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל האקדמיה ללשון העברית פונה אל הציבור הרחב בהצעה לבחור את המילים המְאַפְייְנוֹת כל אחד משבעת העֲשׂוֹרִים של המדינה.

באתר האקדמיה אנחנו קוראים:

אפשר לאפיין תְקוּפוֹת בתַצְלוּמִים, בפִזְמוֹנִים, בחֲפָצִים ופְריטֵי לבוש, באֵירוּעִים ובאִישִים – ואפשר לאפיין אותן במילים.

אתם מוזמנים לבחור את המילה המאפיינת לְטַעַמְכֶם כל עשור ונִשמח אם תְנַמְקו את הבְּחִירָה ותַצִיעו מילים נוספות שלִיווּ את המדינה בצְמִיחתה ובהִתְפַּתְחוּתה עַד הֲלוֹם.

הנה רשימת המילים המוצעות באתר האקדמיה:

 

העשור הראשון: 1948 – 1958

עצמאות, שר, כנסת, הֲפוּגָה, צֶנַע, מַעבָּרָה, מִשְלָט

העשור השני: 1958 – 1968

מִיתוּן, פִּיחוּת, בְּכִירִים, חֲלָלִית, מַרְכּוֹל, מַחֲזֶמֶר

העשור השלישי: 1968 – 1978

מֶחְדָל, מַהְפָּךלָהִיט, נִבְחֶרֶת, מִרְקָע

העשור הרביעי: 1978 – 1988

שקל, שְדוּלָה, הֶיטֵל, קְַניוֹן, יַחְצָ"ן, מְנָיוֹת, קַלֶטֶת

העשור החמישי: 1988 – 1998

הַפְרָטָה, יְדוּעָן, מְקוּוָן, מַדְפֶּסֶת, קוֹבֶץ, תַקְלִיטוֹר, זַכְייָן

העשור השישי: 1998 – 2008

מִסְרוֹן, חֶבְרַת הֶזְנֵק, קַייָמוּת, לִיבָּה, מִרְשֶתֶת, נַווְטָן

העשור השביעי: 2008 – 2018

תַאֲגִיד, פַּצְחָן, מִתְווֶה, פַּרְצוּפוֹנִים, יִישׂוּמוֹן, בּוֹלְעָנִים, מֶחְלָף

 

היכנסו לאתר האקדמיה והצביעו בעד המילה שלכם!

המילים שבחרנו

ערב יום העצמאות פרסמה האקדמיה ללשון העברית את המילים שהציבור בחר והרי הן לפניכם:

עצמאות, מיתון, מהפך, שקל, תקליטור, מסרון, יישומון

לְכֹל אִיש יֵש שֵם

לְכֹל אִיש יֵש שֵם
תמר איש שלום (ויקיפדיה)

לְכֹל אִיש יֵש שֵם

השמות הפרטיים של ילידי 2016

לקראת יום המשפחה פִּרְסְמָה הלִשְכָּה המֶרכזית לִסטטיסטיקה נְתוּנִים על השמות הפרטיים שנתנו הורים לילדיהם שנולדו בשנת 2016.

הנה נתונים אחרים:

בנים יהודים

כמו בשנה שעברה השם הנָפוֹץ ביותר בְּקֶרֶב בנים יהודים היה נועם (1,505 בנים נקראו בשם זה) ואחריו היו: דוד, אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), אריאל, יוסף, איתן, דניאל, איתי, יהונתן ומשה.

בנות יהודיות

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות היהודיות היה תמר (1,322 בנות נקראו בשם זה). השם נועה היה השני בשְכִיחוּתוֹ (1,293 בנות). השם נועה ירד למקום השני לאחר 16 שנים שבהן הוא היה השם הנפוץ ביותר בקרב בנות יהודיות.

אחרי תמר ונועה היו השמות השְכִיחִים: אביגיל, מאיה, יעל, אדל, שירה, שרה, איילה  וטליה.

 

השמות הנפוצים שניתנו גם לבנים וגם לבנות

נועם, אריאל, עומר, דניאל, אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), אליה, יובל, הלל, עמית. שמות נוֹסָפִים שניתנו גם לבנים וגם לבנות: מעיין, יהלי, עדי, הדר ושקד.

שם שני

מבין השמות השניים שניתנו לילידי 2016 השם הפרטי השני הנפוץ ביותר בקרב בנים היה חיים ובקרב הבנות אסתר.

בנים ובנות מוסלמים

אחד מכל חמישה בנים מוסלמים נקרא בשם מוחמד או אחמד (2,880 ו-893).

בקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר היה מרים (532).

השם הנפוץ ביותר בקרב ילידי 2016 במדינת ישראל היה מוחמד.

השמות של סבא וסבתא

השם הנפוץ ביותר בקרב האימהות של ילידי 2016 היה מיכל (הנמצא במקום ה-19 בקרב הבנות ילידות 2016). השם הנפוץ ביותר בקרב הסבתות היה אסתר.

השם הנפוץ ביותר בקרב האבות, דוד, עדיין נפוץ מאוד בקרב ילידי 2016. בקרב האבות היו שכיחים גם שמות לא תנ"כיים כמו רועי ושי, ואילו בקרב הסבים כל השמות הנפוצים היו שמות תנ"כיים (והשם חיים).

 

הֶסְכֵּת – פודקאסט

הֶסְכֵּת – פודקאסט
הצילום: ויקיפדיה

הֶסְכֵּת – פודקאסט 

מילה חדשה נולדה

מילה עברית חדשה נולדה: הֶסְכֵּת, במקום פודקאסט  – תוכנית שֶמַע (אודיו) שאפשר לְהַאֲזִין לה בכל זמן ובכל מקום.

המילה נבחרה בתוֹם תהליך שיָזַם תאגיד השידור הישראלי בְּלִיווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ובהִשתתפות הציבור. יותר מ־1,200 אנשים נַעֲנו לפְּנִייָה ושלחו את הצעותיהם לחֲלוּפָה עברית לפודקאסט.

המילה הֶסְכֵּת גָבְרָה על מילים אחרות שהגיעו לשְלַב הגְמר כמו שְמִיעוֹן, תא-שמע, תַסְכִּית ותַסְכִּיס. היא נבחרה בזכות שורשה סכ"ת המציין הַאֲזָנָה ושְמיעה, והיא מִתחברת למילה הווָתִיקָה המוּכֶּרֶת לרבים תַּסְכִּית (מחזה רדיו).

הִסְכִּית פירושו הִקְשִיב ושָמַע. 'הַסְכֵּת וּשְמַע' (שני הפעלים בציווי) פירושו: שֵב בשֶקֶט והַקְשֵב.

תַאֲגִיד השידור יטמיע בשידוריו ובפרסומיו את השימוש במילה החדשה הֶסְכֵּת. המילה תְפוּרְסַם ב"חלופון" של האקדמיה ללשון העברית.

ימים יגידו אם המילה החדשה תִיקָלֵט. נְאַחל לה הצלחה!

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

דבש וחלב על לְשוֹנֵנוּ

דבש וחלב על לְשוֹנֵנוּ
התמונה: אתר האקדמיה ללשון העברית

דבש וחלב על לשוננו

עברית על קרטוני החלב

כל מי שקנה לאחרונה קרטון חלב, שם לב ודאי לאִיוּרִים חֲבִיבִים למילים עִבְרִיוֹת מְחוּדָשוֹת המופיעים על הקרטונים. היוֹזְמָה נוֹעֲדָה לְעוֹדֵד את הצִיבּוּר להשתמש במילים עבריות במקום במילים לועזיות נְפוֹצוֹת.

הנה המילים המופיעות על קרטוני החלב:

המילה העברית המילה הלועזית
קַפֶּצֶת טְרַמְפּוֹלִינָה
מִגְדָּנִיָּה קוֹנְדִּיטוֹרְיָה
גַּלְגֶּשֶׁת סְקֶיְיטְבּוֹרְד
מִקְטֹרֶן זָ'קֵט
טִינִית פְּלַסְטֵלִינָה
תַּחְפִּיף שַׁמְפּוֹ
מְשׁוֹשָׁה אַנְטֵנָה
שִׁלְטוּט זִיפְּזוּפּ
כַּדֹּרֶת בָּאוּלִינְג
תְּחִגָּה פֶסְטִיבָל
מִרְשֶׁתֶת אִינְטֶרְנֵט
צַנְרָן שְׁנוֹרְקֶל
חַדְשִׁיר סִינְגֶּל
יַעֶפֶת גֵ'ט־לֵג

קישור לפתגם: דבש וחלב תחת לשונו

 

תשע"ז – מילון השנה

תשע"ז – מילון השנה
הצילום: ויקיפדיה

תשע"ז – מילון השנה     

מילים במַרְאָה

אלה המילים שבלטו בחדשות (ובשיחות הסלון) בשנה האחרונה. רבות מהן ילוו אותנו כנראה גם בשנה הקרובה…

אמריקה תְחִילָה

הסיסמה המובילה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

בַּהֲרָצָה

תאגיד השידור החדש מאז עלייתו לאוויר.

ביבי וכחלון כבר לא

כך אמר שר האוצר משה כחלון על היחסים בינו ובין ראש הממשלה בימי המשבר הקואליציוני סביב תאגיד השידור. בדרך כלל משתמשים במשפט הזה כשרוצים לומר שבני זוג נפרדו.

הֲדָתָה

הכנסת תכנים דתיים למערכת החינוך, לצה"ל ולתחומים נוספים בחיי המדינה. אם תחפשו אותה במילונים – תגלו שהיא לא קיימת…

היועץ המשפטי

האיש העסוק ביותר במדינה… ובשנה הבאה – עוד יותר…

הַלְבָּנַת הוֹן

מילה לבנה לפעילות שחורה – הפיכת כסף שחור לכסף 'חוקי'.

הסָתָה

ניסיון לשכנע מישהו לִדברים רעים. זְרִיעַת שִׂנְאָה.

הַתַאֲגִיד

אחרי פירוק רשות השידור המיתולוגית ואחרי אין ספור שינויים ודחיות ודמעות – הוא כאן.

חַמְגשִיוֹת

כלים חד פעמיים שבהם אורזים אוכל מוכן. ובחדשות: כך מכנה ראש הממשלה בנימין נתניהו את הארוחות המוזמנות לביתו: "אני נלחם בגרעין האיראני, אתם מתעסקים עם חמגשיות".

חֲקִירוֹת

המדינה בחקירות…

טוּדוֹ בּוֹם

להיט לוהט של הצמד סטטיק ובן אל, שנקלט בתוך זמן קצר וקטנים כגדולים משתמשים בו:  tudo bom שפירושו בפורטוגזית "הכול טוב".

לא יהיה כלום כי אין כלום 

התגובה של נתניהו לכל ידיעה או כותרת על פַּרְשִיוֹת שהוא או בני משפחתו קשורים אליהן.

לַהַב 433

היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן שהוקמה ב-1 בינואר 2008 כמחלקה באגף המודיעין של משטרת ישראל. ובמילון: להב – החלק החד בְּסכין, בְּמספרים, אחד מחלקי המסוק.

מה אומרים? לא אומרים!

כך אמרה העיתונאית אילנה דיין בתוכנית הטלוויזה 'עובדה' אחרי שסיימה לקרוא בה את הדברים הקשים שכתבו עליה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מְעוֹנוֹת

מעונות ראש הממשלה. הבתים שבהם גרה משפחת נתניהו: המעון הרשמי בירושלים והמעון הפרטי בקיסריה.

עֵד מדינה

עבריין המֵעיד כנגד חבריו כדי להגן על עצמו במִסְגֶרֶת עִסקה.

פוסְט אֱמֶת

מונח שזכה לפריחה בתקופת טראמפ: העובדות והאמת כבר אינן חשובות. המונח נבחר על ידי מילון אוקספורד כמילת השנה בשנת 2016.

פֵייק נְיוּז

חדשות מזויפות. התקשורת משקרת. דונלד טראמפ כבר אמרנו?

פָּרָשָה

לא רק בתורה… גם במשטרה…

צוֹלְלוֹת

בדרך כלל מתחת למים… השנה: בראש החדשות במרכז תיק 3000.

צִיוּצִים

שיטה חדשה לניהול העולם והמדינה והמלחמות בטוויטר: טראמפ, נתניהו, ברק…

שְחיתות שִלְטוֹנית

לקיחת כספי ציבור לכיס הפרטי.

שְׂמֹאלנִים

כל מי שיש לו ביקורת על ראש הממשלה…גם בולשביקים…

תִיק

1000, 2000, 3000

תִקְשוֹרֶת

היא האשמה בכול… היא חוקרת וחושפת ומדווחת ומבקרת.

 

ומה יהיו המילים במילון החדשות בשנה החדשה?

בואו נקווה שיהיו: אהבה, אהדה, אחדות, אחווה, ביטחון, הבנה, הגינות, הכרת הטוב, התחשבות, ואהבת לרעך כמוך, חברות אמת, חיבה, חמלה, יושר, חופש ביטוי, כבוד הדדי, כיבוד הזולת, סובלנות, סבלנות, פרגון, שלום, תודה…

 

בתמונה: בנימין נתניהו ודונלד טראמפ ונשותיהם (ויקיפדיה)

האקדמיה ללשון דואגת לעתיד

האקדמיה ללשון דואגת לעתיד

האקדמיה ללשון דואגת לעתיד

אני אֲדַבֵּר נכון!

האקדמיה ללשון העברית פתחה בקמפיין בעמוד הפייסבוק שלה שבו היא קוראת לכל אוהבי העברית להתאחד לְמַעַן השימוש הנכון באותיות אית"ן.

אותיות אית"ן הן האותיות הפותחות את הפעלים בעתיד בעברית. אני אֲדַבֵּר, הוא יְדבר אתה תְדבר, אנחנו נְדבר…

רבים מדוברי העברית נוֹטִים לשכוח את ה-א' בגוף ראשון בעתיד. במקום לומר אני אַדבר, אַשלם, אֵֵלך, אֶתן, אֶסע, אֶלמד, אָבוא, אָשים, אַטלפן, אֶשְמור, אָכין, אֶתרחץ – רבים טועים ואומרים: אני יבוא, אני יכין…בין הטועים אפשר למצוא גם אנשים מַשְׂכִּילִים

עכשיו האקדמיה יוצאת לקמפיין נגד התוֹפָעָה. מַטְרַת הקמפיין היא לגרום לישראלים להתחיל להשתמש נכון בעתיד: א' בגוף ראשון בעתיד ולא י'. "בואו נשתף ושוב נשתף ונָצִיף את הרְשָתוֹת החֶברתיות! יחד נְמַגֵר מן הדיבור ומן הכתיבה את ההרגל הקְלוֹקֵל בהודעות בדואר אלקטרוני, בתכתובות ווטסאפ וגם בדיבור היום־יומי", נכתב בפוסט שעלה בעמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון.

אנחנו בעד!

בהצלחה!

כְּלָלִים חדשים לכתיב המלא בעברית

כְּלָלִים חדשים לכתיב המלא בעברית
הצילום: ויקיפדיה

כְּלָלִים חדשים לכתיב המלא בעברית

אחרי שבעים שנה

האקדמיה ללשון העברית אִישְרָה נוסַח חדש של כללי הכתיב המלא ובו כמה שינויים מן הכללים שנקבעו לפני כשבעים שנה. בין השינויים שאושרו הכתיבים האלה: אונייה, אמיתי, לעיתים, פירות ושמיים.

עד כה נהגו "כללי הכתיב חסר הניקוד" שנקבעו בוועד הלשון העברית סָמוּך להקמת המדינה – בתשרי תש"ח (ספטמבר 1947). עתה, בִּמלֹאות שבעים שנה לכללים אלו, עָרְכָה בהם האקדמיה כמה שינויים, בְּהִתְבַּסֵס על הנִיסָיוֹן שנִצְבַּר במַהֲלַך השנים ועל מנהגי הכתיב הנְפוֹצִים בקרב כותבי העברית, וכן החליטה לשנות את שמם ל"כללי הכתיב המלא".

השינויים העיקריים בכללים הם שניים:

(א) תנועת o תיכתב בווי"ו, כמעט בכל מקום, כגון אונייה, תוכנית, תוכנה, יוזמה, צוהריים, אומן (אָמָּן), אומנם, קורבן, עוצמה, אופנה. לפי הכללים הקודמים המילים האלה, שניקודן בקמץ קטן, נכתבו ללא וי"ו.

(ב) תנועת i תיכתב ביו"ד גם במילים כגון אמיתי, לעיתים, ליבי, לצידו, איתך. לפי הכלל שנהג עד כה לא נכתבה במילים אלו יו"ד – בהתאמה לצורת היסוד שלהן שאין בה יו"ד (כגון 'אמתי' על פי אמת, 'לבי' על פי לב).

עוד הוחלט על שינוי בכתיב התִקֱנִי של מילים יחידות: פירות, עינב, שיער, ליצן, בריכה, ברירה, עבירה, וכן ריאלי ודומותיה (זה הכתיב השָגוּר של המילים האלה ובאה בו האות יו"ד לסימון תנועת e), מייד, שמיים (ביו"ד כפולה).

הכללים החדשים מתפרסמים עתה באתר האקדמיה. הכתיב המלא התקני יְעוּדְכַּן בהקדם באתר האקדמיה.

 

מהסביבון ועד הספינר

מהסביבון ועד הספינר

מהסביבון ועד הספינר

מחפשים שם עברי

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים את הדברים הבאים:

בשבועות האחרונים פרץ לחיינו צעצוע מסתובב חדש – ה"סְפִּינֶר". לצעצוע הזה אין שם עברי, וזו הזדמנות מצוינת לתרגל עם התלמידים חידושי מילים.

פעלים רבים בעולמנו העגול נקשרים אל התנועה המעגלית: חָג, עָג, סָבַב, הִסְתּוֹבֵב, סִחְרֵר, הִסְתַּחְרֵר, הִקִּיף, חוֹלֵל, הִתְגַּלְגֵּל. מפעלים אלו ואחרים הוצעו בעבר כמה שמות למשחק אשר נודע לימים בשם סְבִיבוֹן: כִּרְכָּר, עֲגַלְגַּל, גַּלְגִּלּוֹן, סַב סַב, סְחַרְחֶרֶת, סוֹבֵב, סוֹבֶבֶת, חֲזַרְזַר עוֹפֶרֶת ועוד. האם השמות האלה יכולים להתאים גם לספינר? ואולי לתלמידים יהיו רעיונות טובים יותר?

מורים ותלמידים מוזמנים לשלוח לנו הצעות של ילדים לשם המשחק, ואנו נפרסם אותן כאן.
אפשר גם לדון בכיתה על ההצעות, לערוך הצבעה עליהן ולשתף אותנו בתוצאות.

כתובת למשלוח ההצעות:

minhashetah@hebrew-academy.org.il

 

 

 

מה המילה השכיחה ביותר בעברית?

מה המילה השכיחה ביותר בעברית?
אליעזר בו יהודה (הצילום: ויקיפדיה)

מה המילה השְכִיחָה ביותר בעברית?

לא תַאֲמִינוּ!

האם שאלתם את עצמכם פעם מהי המילה הרוֹוַחַת ביותר בשימוש בעברית?

אם כן ואם לא: הנה התשובה שקיבלנו מהאקדמיה ללשון העברית.

המילה הנְפוֹצָה ביותר בעברית היא: 'לֹא'. לא יֵיאָמֵן, נכון?

עוד מילים שְכִיחוֹת במיוחד הן: 'אֶת', 'כֹּל' ו'אֵין' והפעלים: 'הָיָה' ו'אָמַר', ובלשון המדוברת גם המילה 'זֶה' והמילה 'אֲנִי'.

כמה מילים יש בשפה העברית?

כמה מילים יש בשפה העברית?
הצילום: ויקיפדיה

כמה מילים יש בשפה העברית?

תָלוּי איך סופרים

התשובה לשאלה הפשוטה: 'כמה מילים יש בשפה העברית?', אינה פשוטה כלל. היא תלויה בשאלות נוספות.

השאלה הראשונה היא: מה סופרים? האם סופרים גם מילים שאולות בעברית משפות אחרות – מילים שנכנסו לעברית בכל התקופות? האם מילים כמו טֵלֵפוֹן, רדיו וטֵלֵוִויזְיָה יכולות כבר להיחשב למילים עבריות? והאם נספור מילים רבות מאוד שנשאלו בתקופות קדומות יותר, למשל: אִצְטַדְיוֹן (מילה יוונית), אַקְלִים (מילה ערבית ממקור יווני), הֵיכָל (מילה אכדית ממקור שומרי), תַּרְנְגוֹל (מילה אכדית ממקור שומרי), פרדס (מילה פרסית) ועוד?

ושאלה נוספת: כיצד סופרים? מילונים שונים מציגים מילים בדרך שונה. יש מילונים שמציגים כל משמעות של הפועל כערך נפרד ויש מילונים שמציגים את כל המשמעויות כערך אחד.

משמעות הדבר היא כי אי אפשר לספור במדויק ואפשר רק להעריך כמה מילים משמשות בעברית.

ההערכה היא כי מספר הערכים הראשיים הקיימים במילוני השפה העברית, ובהם גם מילים רבות שנכנסו לעברית בכל התקופות משפות אחרות הוא כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים למיניהם.

לפיכך, מספר הערכים המילוניים בשפה העברית הוא כ־75,000–80,000.

 

בתמונה: מדף מילונים, הספרייה העירונית רמת השרון (ויקיפדיה)
 

image_print