Browsing Category

השפה העברית

דבש וחלב על לְשוֹנֵנוּ

דבש וחלב על לְשוֹנֵנוּ
התמונה: אתר האקדמיה ללשון העברית

דבש וחלב על לשוננו

עברית על קרטוני החלב

כל מי שקנה לאחרונה קרטון חלב, שם לב ודאי לאִיוּרִים חֲבִיבִים למילים עִבְרִיוֹת מְחוּדָשוֹת המופיעים על הקרטונים. היוֹזְמָה נוֹעֲדָה לְעוֹדֵד את הצִיבּוּר להשתמש במילים עבריות במקום במילים לועזיות נְפוֹצוֹת.

הנה המילים המופיעות על קרטוני החלב:

המילה העברית המילה הלועזית
קַפֶּצֶת טְרַמְפּוֹלִינָה
מִגְדָּנִיָּה קוֹנְדִּיטוֹרְיָה
גַּלְגֶּשֶׁת סְקֶיְיטְבּוֹרְד
מִקְטֹרֶן זָ'קֵט
טִינִית פְּלַסְטֵלִינָה
תַּחְפִּיף שַׁמְפּוֹ
מְשׁוֹשָׁה אַנְטֵנָה
שִׁלְטוּט זִיפְּזוּפּ
כַּדֹּרֶת בָּאוּלִינְג
תְּחִגָּה פֶסְטִיבָל
מִרְשֶׁתֶת אִינְטֶרְנֵט
צַנְרָן שְׁנוֹרְקֶל
חַדְשִׁיר סִינְגֶּל
יַעֶפֶת גֵ'ט־לֵג

קישור לפתגם: דבש וחלב תחת לשונו

 

תשע"ז – מילון השנה

תשע"ז – מילון השנה
הצילום: ויקיפדיה

תשע"ז – מילון השנה     

מילים במַרְאָה

אלה המילים שבלטו בחדשות (ובשיחות הסלון) בשנה האחרונה. רבות מהן ילוו אותנו כנראה גם בשנה הקרובה…

אמריקה תְחִילָה

הסיסמה המובילה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

בַּהֲרָצָה

תאגיד השידור החדש מאז עלייתו לאוויר.

ביבי וכחלון כבר לא

כך אמר שר האוצר משה כחלון על היחסים בינו ובין ראש הממשלה בימי המשבר הקואליציוני סביב תאגיד השידור. בדרך כלל משתמשים במשפט הזה כשרוצים לומר שבני זוג נפרדו.

הֲדָתָה

הכנסת תכנים דתיים למערכת החינוך, לצה"ל ולתחומים נוספים בחיי המדינה. אם תחפשו אותה במילונים – תגלו שהיא לא קיימת…

היועץ המשפטי

האיש העסוק ביותר במדינה… ובשנה הבאה – עוד יותר…

הַלְבָּנַת הוֹן

מילה לבנה לפעילות שחורה – הפיכת כסף שחור לכסף 'חוקי'.

הסָתָה

ניסיון לשכנע מישהו לִדברים רעים. זְרִיעַת שִׂנְאָה.

הַתַאֲגִיד

אחרי פירוק רשות השידור המיתולוגית ואחרי אין ספור שינויים ודחיות ודמעות – הוא כאן.

חַמְגשִיוֹת

כלים חד פעמיים שבהם אורזים אוכל מוכן. ובחדשות: כך מכנה ראש הממשלה בנימין נתניהו את הארוחות המוזמנות לביתו: "אני נלחם בגרעין האיראני, אתם מתעסקים עם חמגשיות".

חֲקִירוֹת

המדינה בחקירות…

טוּדוֹ בּוֹם

להיט לוהט של הצמד סטטיק ובן אל, שנקלט בתוך זמן קצר וקטנים כגדולים משתמשים בו:  tudo bom שפירושו בפורטוגזית "הכול טוב".

לא יהיה כלום כי אין כלום 

התגובה של נתניהו לכל ידיעה או כותרת על פַּרְשִיוֹת שהוא או בני משפחתו קשורים אליהן.

לַהַב 433

היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן שהוקמה ב-1 בינואר 2008 כמחלקה באגף המודיעין של משטרת ישראל. ובמילון: להב – החלק החד בְּסכין, בְּמספרים, אחד מחלקי המסוק.

מה אומרים? לא אומרים!

כך אמרה העיתונאית אילנה דיין בתוכנית הטלוויזה 'עובדה' אחרי שסיימה לקרוא בה את הדברים הקשים שכתבו עליה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מְעוֹנוֹת

מעונות ראש הממשלה. הבתים שבהם גרה משפחת נתניהו: המעון הרשמי בירושלים והמעון הפרטי בקיסריה.

עֵד מדינה

עבריין המֵעיד כנגד חבריו כדי להגן על עצמו במִסְגֶרֶת עִסקה.

פוסְט אֱמֶת

מונח שזכה לפריחה בתקופת טראמפ: העובדות והאמת כבר אינן חשובות. המונח נבחר על ידי מילון אוקספורד כמילת השנה בשנת 2016.

פֵייק נְיוּז

חדשות מזויפות. התקשורת משקרת. דונלד טראמפ כבר אמרנו?

פָּרָשָה

לא רק בתורה… גם במשטרה…

צוֹלְלוֹת

בדרך כלל מתחת למים… השנה: בראש החדשות במרכז תיק 3000.

צִיוּצִים

שיטה חדשה לניהול העולם והמדינה והמלחמות בטוויטר: טראמפ, נתניהו, ברק…

שְחיתות שִלְטוֹנית

לקיחת כספי ציבור לכיס הפרטי.

שְׂמֹאלנִים

כל מי שיש לו ביקורת על ראש הממשלה…גם בולשביקים…

תִיק

1000, 2000, 3000

תִקְשוֹרֶת

היא האשמה בכול… היא חוקרת וחושפת ומדווחת ומבקרת.

 

ומה יהיו המילים במילון החדשות בשנה החדשה?

בואו נקווה שיהיו: אהבה, אהדה, אחדות, אחווה, ביטחון, הבנה, הגינות, הכרת הטוב, התחשבות, ואהבת לרעך כמוך, חברות אמת, חיבה, חמלה, יושר, חופש ביטוי, כבוד הדדי, כיבוד הזולת, סובלנות, סבלנות, פרגון, שלום, תודה…

 

בתמונה: בנימין נתניהו ודונלד טראמפ ונשותיהם (ויקיפדיה)

האקדמיה ללשון דואגת לעתיד

האקדמיה ללשון דואגת לעתיד

האקדמיה ללשון דואגת לעתיד

אני אֲדַבֵּר נכון!

האקדמיה ללשון העברית פתחה בקמפיין בעמוד הפייסבוק שלה שבו היא קוראת לכל אוהבי העברית להתאחד לְמַעַן השימוש הנכון באותיות אית"ן.

אותיות אית"ן הן האותיות הפותחות את הפעלים בעתיד בעברית. אני אֲדַבֵּר, הוא יְדבר אתה תְדבר, אנחנו נְדבר…

רבים מדוברי העברית נוֹטִים לשכוח את ה-א' בגוף ראשון בעתיד. במקום לומר אני אַדבר, אַשלם, אֵֵלך, אֶתן, אֶסע, אֶלמד, אָבוא, אָשים, אַטלפן, אֶשְמור, אָכין, אֶתרחץ – רבים טועים ואומרים: אני יבוא, אני יכין…בין הטועים אפשר למצוא גם אנשים מַשְׂכִּילִים

עכשיו האקדמיה יוצאת לקמפיין נגד התוֹפָעָה. מַטְרַת הקמפיין היא לגרום לישראלים להתחיל להשתמש נכון בעתיד: א' בגוף ראשון בעתיד ולא י'. "בואו נשתף ושוב נשתף ונָצִיף את הרְשָתוֹת החֶברתיות! יחד נְמַגֵר מן הדיבור ומן הכתיבה את ההרגל הקְלוֹקֵל בהודעות בדואר אלקטרוני, בתכתובות ווטסאפ וגם בדיבור היום־יומי", נכתב בפוסט שעלה בעמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון.

אנחנו בעד!

בהצלחה!

כְּלָלִים חדשים לכתיב המלא בעברית

כְּלָלִים חדשים לכתיב המלא בעברית
הצילום: ויקיפדיה

כְּלָלִים חדשים לכתיב המלא בעברית

אחרי שבעים שנה

האקדמיה ללשון העברית אִישְרָה נוסַח חדש של כללי הכתיב המלא ובו כמה שינויים מן הכללים שנקבעו לפני כשבעים שנה. בין השינויים שאושרו הכתיבים האלה: אונייה, אמיתי, לעיתים, פירות ושמיים.

עד כה נהגו "כללי הכתיב חסר הניקוד" שנקבעו בוועד הלשון העברית סָמוּך להקמת המדינה – בתשרי תש"ח (ספטמבר 1947). עתה, בִּמלֹאות שבעים שנה לכללים אלו, עָרְכָה בהם האקדמיה כמה שינויים, בְּהִתְבַּסֵס על הנִיסָיוֹן שנִצְבַּר במַהֲלַך השנים ועל מנהגי הכתיב הנְפוֹצִים בקרב כותבי העברית, וכן החליטה לשנות את שמם ל"כללי הכתיב המלא".

השינויים העיקריים בכללים הם שניים:

(א) תנועת o תיכתב בווי"ו, כמעט בכל מקום, כגון אונייה, תוכנית, תוכנה, יוזמה, צוהריים, אומן (אָמָּן), אומנם, קורבן, עוצמה, אופנה. לפי הכללים הקודמים המילים האלה, שניקודן בקמץ קטן, נכתבו ללא וי"ו.

(ב) תנועת i תיכתב ביו"ד גם במילים כגון אמיתי, לעיתים, ליבי, לצידו, איתך. לפי הכלל שנהג עד כה לא נכתבה במילים אלו יו"ד – בהתאמה לצורת היסוד שלהן שאין בה יו"ד (כגון 'אמתי' על פי אמת, 'לבי' על פי לב).

עוד הוחלט על שינוי בכתיב התִקֱנִי של מילים יחידות: פירות, עינב, שיער, ליצן, בריכה, ברירה, עבירה, וכן ריאלי ודומותיה (זה הכתיב השָגוּר של המילים האלה ובאה בו האות יו"ד לסימון תנועת e), מייד, שמיים (ביו"ד כפולה).

הכללים החדשים מתפרסמים עתה באתר האקדמיה. הכתיב המלא התקני יְעוּדְכַּן בהקדם באתר האקדמיה.

 

מהסביבון ועד הספינר

מהסביבון ועד הספינר

מהסביבון ועד הספינר

מחפשים שם עברי

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים את הדברים הבאים:

בשבועות האחרונים פרץ לחיינו צעצוע מסתובב חדש – ה"סְפִּינֶר". לצעצוע הזה אין שם עברי, וזו הזדמנות מצוינת לתרגל עם התלמידים חידושי מילים.

פעלים רבים בעולמנו העגול נקשרים אל התנועה המעגלית: חָג, עָג, סָבַב, הִסְתּוֹבֵב, סִחְרֵר, הִסְתַּחְרֵר, הִקִּיף, חוֹלֵל, הִתְגַּלְגֵּל. מפעלים אלו ואחרים הוצעו בעבר כמה שמות למשחק אשר נודע לימים בשם סְבִיבוֹן: כִּרְכָּר, עֲגַלְגַּל, גַּלְגִּלּוֹן, סַב סַב, סְחַרְחֶרֶת, סוֹבֵב, סוֹבֶבֶת, חֲזַרְזַר עוֹפֶרֶת ועוד. האם השמות האלה יכולים להתאים גם לספינר? ואולי לתלמידים יהיו רעיונות טובים יותר?

מורים ותלמידים מוזמנים לשלוח לנו הצעות של ילדים לשם המשחק, ואנו נפרסם אותן כאן.
אפשר גם לדון בכיתה על ההצעות, לערוך הצבעה עליהן ולשתף אותנו בתוצאות.

כתובת למשלוח ההצעות:

minhashetah@hebrew-academy.org.il

 

 

 

מה המילה השכיחה ביותר בעברית?

מה המילה השכיחה ביותר בעברית?
אליעזר בו יהודה (הצילום: ויקיפדיה)

מה המילה השְכִיחָה ביותר בעברית?

לא תַאֲמִינוּ!

האם שאלתם את עצמכם פעם מהי המילה הרוֹוַחַת ביותר בשימוש בעברית?

אם כן ואם לא: הנה התשובה שקיבלנו מהאקדמיה ללשון העברית.

המילה הנְפוֹצָה ביותר בעברית היא: 'לֹא'. לא יֵיאָמֵן, נכון?

עוד מילים שְכִיחוֹת במיוחד הן: 'אֶת', 'כֹּל' ו'אֵין' והפעלים: 'הָיָה' ו'אָמַר', ובלשון המדוברת גם המילה 'זֶה' והמילה 'אֲנִי'.

כמה מילים יש בשפה העברית?

כמה מילים יש בשפה העברית?
הצילום: ויקיפדיה

כמה מילים יש בשפה העברית?

תָלוּי איך סופרים

התשובה לשאלה הפשוטה: 'כמה מילים יש בשפה העברית?', אינה פשוטה כלל. היא תלויה בשאלות נוספות.

השאלה הראשונה היא: מה סופרים? האם סופרים גם מילים שאולות בעברית משפות אחרות – מילים שנכנסו לעברית בכל התקופות? האם מילים כמו טֵלֵפוֹן, רדיו וטֵלֵוִויזְיָה יכולות כבר להיחשב למילים עבריות? והאם נספור מילים רבות מאוד שנשאלו בתקופות קדומות יותר, למשל: אִצְטַדְיוֹן (מילה יוונית), אַקְלִים (מילה ערבית ממקור יווני), הֵיכָל (מילה אכדית ממקור שומרי), תַּרְנְגוֹל (מילה אכדית ממקור שומרי), פרדס (מילה פרסית) ועוד?

ושאלה נוספת: כיצד סופרים? מילונים שונים מציגים מילים בדרך שונה. יש מילונים שמציגים כל משמעות של הפועל כערך נפרד ויש מילונים שמציגים את כל המשמעויות כערך אחד.

משמעות הדבר היא כי אי אפשר לספור במדויק ואפשר רק להעריך כמה מילים משמשות בעברית.

ההערכה היא כי מספר הערכים הראשיים הקיימים במילוני השפה העברית, ובהם גם מילים רבות שנכנסו לעברית בכל התקופות משפות אחרות הוא כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים למיניהם.

לפיכך, מספר הערכים המילוניים בשפה העברית הוא כ־75,000–80,000.

 

בתמונה: מדף מילונים, הספרייה העירונית רמת השרון (ויקיפדיה)
 

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסרוֹן

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסרוֹן
הצילום באדיבות האקדמיה ללשון העברית

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסְרוֹן

מילים מחודשות בעברית

לכבוד יום השפה העברית הכינה האקדמיה ללשון העברית תריסר כרזות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה. הכרזות מתנוססות בשלטי חוצות ברחבי הארץ בערים תל־אביב, ירושלים ואשדוד.

הנה כרזות אחדות, שעוצבו לעיר אשדוד ומתפרסמות כאן באדיבות האקדמיה ללשון העברית. כל הכרזות מופיעות באתר האקדמיה.

 

קציף

איור: עובדיה בנישו
קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. לפי זה מילקשייק הוא קְצִיף חָלָב, ו"שייק פֵּרוֹת" הוא קְצִיף פֵּרוֹת. המילה קציף מצטרפת אל כמה שמות של מאכלים שהולידה המילה קֶצֶף: קַצֶּפֶת (שמנת מוקצפת), קְצִיפָה (מוּס), מִקְצֶפֶת (מרנג). המילה קֶצֶף במשמעות בועות אוויר מקורה באחד הפירושים למילותיו של הנביא הושע "כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם".

מסרון

איור: עומרי כהן
מִסְרוֹן הוא הודעה כתובה המשודרת לטלפון נייד. המילה מסרון היא צורת הקטנה של מֶסֶר, כי בדרך כלל מדובר בהודעות קצרות. המילה מֶסֶר עצמה נתחדשה גם היא בעברית בת זמננו – מן הפועל מָסַר המשמש בין השאר להעברת דברים כתובים ("משה קִבל תורה מסיני ומְסרהּ ליהושע" – מסכת אבות) ובהשראת צליל המילה האנגלית message. לשליחת מסרונים נקבע הפועל מִסְרֵר. בפועל זה נכפלת אות השורש האחרונה בדומה לפעלים צִחְקֵק ולִחְשֵׁשׁ שגם בהם, כמו במילה מסרון, יש גוון של הקטנה.

צהלולים

איור: עובדיה בנישו
צַהֲלוּלִים הם קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרחית. במילה צהלולים משולבות המילים צהלות (קולות שמחה) והילולים (חג של שמחה), והיא אף מזכירה בצליליה את הקול "לוּ־לוּ־לוּ". את המילה צהלולים הציע לאקדמיה המוזיקאי חיים אוליאל.

רכינוע

איור: עומרי כהן
רְכִינוֹעַ הוא רכב חשמלי קטן בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד. על הרכינוע רוכב אדם בעמידה, ועליו לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוֹעַ: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנּוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון).

מרעש

איור: דידי כפיר
מִרְעָשׁ הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה מרעש חידש איתמר בן אב"י, והיא מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני) הרגיל בהקשרים כאלו, כגון תגלית מרעישה.

תצרף

איור: עובדיה בנישו
תַּצְרֵף הוא משחק שבו מצרפים מחדש תמונה שחולקה לחלקים קטנים. במילה תצרף משתמשים גם במשמעות מושאלת לציון תמונת מציאות מורכבת, כגון תצרף חברתי. ההשראה למילה תַּצְרֵף היא המילה תַּשְׁבֵּץ – משחק שמשבצים בו מילים בתוך משבצות. מקור המילה תשבץ בצירוף בספר שמות "כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ" המציין לפי אחד הפירושים כותונת המשובצת אבנים יקרות.

 

כרזות נוספות באתר האקדמיה:

תְּגוּבִית (טוקבק), בְּשֹׂמֶת (ארומה), מַצָעִית (פלייסמט), פְּתִיתוֹנִים (קונפטי)

מַצְבֵעַ (טוש, לורד), דְשוֹנֶת (קומפוסט).
 

העברית – שפה עשירה

הצילום: ויקיפדיה

הצילום: ויקיפדיה

העברית – שפה עשירה

מטבעות לשון 

בעברית מאות רבות של מטבעות לשון המעשירים ומקשטים אותה.

יום העברית שמציינים מדי שנה בשנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה עמד בשנה שעברה (תשע"ו) בסימן מטבעות לשון.

באתר האקדמיה הופיעו מטבעות לשון רבים. הנה הקישור לאוצר המטבעות באתר האקדמיה.

 

איך אומרים בעברית ספורט?

איך אומרים בעברית ספורט?
הצילום: ויקיפדיה

איך אומרים בעברית ספורט?

התשובה: ספורט

בימים אלה, שבהם כל העולם עוֹקֵב אחרי המשחקים האולימפיים בריו, מעניין לשים לב לכך שלמילה ספורט אין חֲלוּפָה עברית.

המילה התעמלות משמשת לתרגילים, אך לא לעַנפֵי הספורט האחרים: ריצה, קפיצה, שחייה, כדורסל, כדורגל, טניס ועוד.

אליעזר בן יהודה הִצִיע חלופה עברית לספורט: מִלְעָב – המְבוּסֶסֶת על שורש בשפה הערבית שפֵּירוּשוֹ שַעֲשוּע ומופיע בתנ"ך פעם אחת במַשמָעוּת אחרת.

ההיסטוריה מוֹכִיחָה כי ההצעה של בן יהודה לא התקבלה בציבור והספורט נשאר השחקן היחידי במִגרָש

אליעזר בן יהודה (ויקיפדיה)

אליעזר בן יהודה (ויקיפדיה)