Browsing Category

ידיעות

פסח באתרי מורשת וביערות

פסח באתרי מורשת וביערות
הצילום:MARK NEYMAN לע"מ

פסח באתרי המורשת וביערות

בכל זאת חג…

האביב וחופשת החג קוראים לנו לצאת לטבע, לטייל, לבקר באתרים מעניינים ולבלות עם המשפחה וחברים.

השנה, לצערנו הטעם של החג יהיה שונה… לא בכל האזורים היפים של ישראל אפשר לטייל… וגם הלב כבד… אין אביב בלב…

ובכל זאת…

אנחנו מביאים כאן הצעות לביקורים באתרים ולפעילויות בחול המועד פסח, כמו בשנים אחרות – "נורמליות"…

חלק מהאתרים והפעילויות פתוחים לקהל בחול המועד ללא תשלום. לחלק מהם יש להירשם מראש!

פסטיבל אביב בקק"ל

לכבוד חג הפסח, קרן קימת לישראל מזמינה את הציבור הרחב ליהנות משלל פעילויות לכל המשפחה. פסטיבל אביב ישראלי ביער בן שמן וביערות נוספים, סיורים, הפנינג פסח בסימן יציאת מצרים ועוד מגוון אירועים ממתינים לכם ביערות ובפארקים. חלק מהאירועים בחינם.

לפרטים: https://www.kkl.org.il

פסח במועצה לשימור אתרים

המועצה לשימור אתרים מזמינה בפסח למגוון פעילויות חווייתיות לכל המשפחה בעשרות אתרי מורשת בכל הארץ. בין הפעילויות: סיורים מודרכים, מופעים, סדנאות יצירה, אפיית מצות, משחקי ניווט, מרחבי בריחה, מיצגים אורקוליים ועוד. 
חלק מהפעילויות בחינם.
לפרטים: https://shimur.org/events_cat/pesach-events

חוגגים ברחבי הארץ עם רשות העתיקות

רשות העתיקות מזמינה להצטרף לשלל פעילויות בחול המועד.
פעילויות רבות – בחינם.
לפרטים: https://www.antiquities.org.il

פרויקט פסח של בנק הפועלים

בשנים האחרונות בנק הפועלים מקיים 'פרויקט פסח': במימון הבנק ייפתחו בחינם בחול המועד יותר מ-170 אתרי מורשת, מוזיאונים, בהם מוזיאונים של משרד הביטחון וכן עסקי תיירות מהדרום. יתקיימו סיורים מודרכים. 

לפרטים: https://poalimatarim.com

בתמונה: שדה פרגים וחרציות פורח ביער בן שמן, הצילום: MARK NEYMAN, לע"מ

נעמי פולני הלכה לעולמה

נעמי פולני הלכה לעולמה
נעמי פולני (ויקיפדיה)

נעמי פולני הלכה לעולמה

ה'אימא' של הלְהקות הצבאיות

נעמי פולני, בימאית התיאטרון, הכוריאוגרפית והמעבדת המוסיקלית הנֶעֱרֶצֶת הלכה לעולמה בגיל 96.

פולני, כלת פרס ישראל בתחום אומנויות הבמה, היא מחשובי היוצרים בתחום אומנות הבמה והזמר העברי. היא הייתה מזוהה בעיקר עם הלְהָקות הצבאיות ועם לַהֲקַת התרנגולים – שאותה ייסדה ובה שימשה כמפיקה, מנהלת מוסיקלית ובימאית. היא זכתה לכינוי: האימא של הלְהָקות הצבאיות ושל 'התרנגולים'.

נעמי פולני נישאה ב-1963 לזמר ולשחקן ליאור ייני. לזוג נולדו שני ילדים: השחקן והזמר יותם ייני ואיה – אחות במקצועה. שניהם חזרו בתשובה. פולני וייני התגרשו ב-1970.

ציונֵי דֶרֶך

נעמי נולדה בתל אביב בשנת 1927. לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה הצטרפה לפלמ"ח והשתתפה בליווי השיירות לירושלים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הייתה ממקימי לַהקת הבידור של הפלמ"ח, הצ'יזבטרון, ואחת הכוכבות בלַהֲקה.

עם פירוק הצ'יזבטרון לאחר המלחמה, החלה לשחק בתיאטרון הקאמרי, למדה מוסיקה ומחול.

הלְהָקות הצבאיות

בשנות החמישים הפכה לבימאית הלְהָקות הצבאיות, שהיו אז בראשית דרכן. בשנים 1958–1961 עבדה עם לַהקת פיקוד הצפון, עם לַהקת גייסות השריון ועם לַהקת הנח"ל. פולני הייתה אחראית לבימוי, להֲעמדה ולעיבודים המוסיקליים.

בעבודתה עם הלְהָקות הצבאיות ביימה פולני את הזמרים כך שתנועות גופם יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלְהקות הצבאיות במשך שנים רבות.

היא הייתה פרפקציוניסטית. הִקפידה שהשחקנים והזמרים יְדייקו בכל הברה, כל מילה, כל פסיק, כל צליל, כל תנועה. החזרות איתה על תוכנית חדשה נמשכו חודשים. 

'התרנגולים'

בשנת 1960 פולני קיבצה משוחררי לְהקות צבאיות שאיתם עבדה, והקימה את להקת 'התרנגולים'. היא ביימה את הלַהקה באותו סגנון העמדה של להקה צבאית. הלהקה זכתה להצלחה גדולה ושיריה מוכרים ומושרים גם כיום.

להקת התרנגולים התפרקה ב-1963 לאחר שהעלתה שתי תוכניות. לאחר פירוק 'התרנגולים', הקימה פולני ב-1966 את להקת 'החמציצים', אך הלהקה לא זכתה להצלחה רבה והתפרקה לאחר תקופה קצרה.

בשנת 1998 העלו במסגרת פסטיבל ישראל את המופע "התרנגולים חוזרים", שבו  ביצעו זמרים צעירים, בהם בנה של נעמי – יותם ייני, את שירי להקת התרנגולים. 

נעמי שימשה כמעבדת מוסיקלית במספר תוכניות רדיו בקול ישראל, ביניהן התוכנית "משירי תנועות הנוער", שהפכה לאלבום שיצא ב-1974.

 

בשנת 2019 זכתה בפרס ישראל בתחום אומנויות הבמה – התיאטרון והמחול.

על שפת הכינרת

ב-40 השנים האחרונות נעמי פולני התגוררה במושבה כינרת. 

היא עסקה בהוראת מוסיקה ובבימוי אירועים שונים באזור מגוריה בעמק הירדן.

 

נעמי פולני עם הצ'יזבטרון בספטמבר 1949 (ויקיפדיה)

להקת הנח"ל בהופעה, מ-1959 (ויקיפדיה)

התרנגולים (ויקיפדיה)

התמונות מלמעלה למטה:

הפילה ורדה מתה בגיל 66

הפילה ורדה מתה בגיל 66
הצילום: ויקיפדיה

הפילה ורדה מתה בגיל 66

פְּרֵדָה עצובה בספארי

ורדה, הפילה האסייאנית המבוגרת ביותר בספארי ברמת גן, מתה השבוע בגיל 66 – גיל שהוא גבוה בעשר שנים מתוחלת החיים של פילים. 

ורדה הגיעה לספארי מגן החיות של תל אביב, שנסגר בתחילת שנות ה-80. היא הובאה לספארי יחד עם הזכר מותק, שמת לפני כשנתיים. הם הביאו לעולם עשרה פילים בריאים, שמפוזרים בגני חיות ברחבי העולם. 

ורדה הייתה במשך שנים רבות השליטה בעדר הפילים בספארי. בלילות, כשהפילים היו נשכבים במיטות החול שלהם, ורדה הייתה ממתינה כדי לראות שכולם מצאו מקום ונשכבו, ורק אז הייתה מוצאת לה פינה לעצמה.

הפרֵדה

ביום ראשון בבוקר נשמעו תרועות רמות מחצר הפילים האסיאתיים בספארי. המטפלים הגיעו מייד למקום, ואז הבחינו במחזה קורע לב. ורדה שכבה על הקרקע, כשעדר הפילים נמצא לידה. הפילים ואחריהם גם עובדי הספארי ניסו לעזור לפילה לקום על רגליה –  ללא הצלחה. 

עובדי הספארי נאלצו להחליט על המתת חסד כדי שלא תסבול.

בזה אחר זה התקרבו הפילים אל הפילה האהובה ונפרדו ממנה בתרועות שנשמעו למרחוק.

דוברת הספארי נפרדה מהפילה האהובה: "היי שלום, ורדה. ליווית אותנו שנים, השארת אחרייך שושלת מפוארת, היית הרבה יותר מסתם פילה. אנחנו כבר מתגעגעים".

 

בתמונה: פילה אסייתית "ורדה" בגן החיות של הספארי, ע"י User:Юкатан, תחת רישיון

 

הרמטכ"ל:

הרמטכ"ל:
רב-אלוף הרצי הלוי (ויקיפדיה)

הרמטכ"ל:

צה"ל לא עזב את הרצועה

הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי נָשָׂא אתמול הַצְהָרָה לציון חצי שנה למתקֶפֶת הפֶּתַע האַכְזָרית של חמאס ב-7 באוקטובר.
הרמטכ"ל אמר, בין השאר כי "כוחות צה"ל עֲרוּכים ופועלים בכל הזִירוֹת – בדרום, בצפון, ביהודה ושומרון ובזירות רחוקות יותר. צה"ל יודע לְהִתְמוֹדֵד גם עם איראן – בהַתְקפה ובהֲגנה".
על רֶקַע הדִיווּח על יְציאת כוחות צה"ל מח'אן יונס, הרמטכ"ל הִבהיר: "צה"ל לא עזב את הְרצועה. יש לנו לוחמים רבים בשעה זו בתוך עזה. המלחמה נִמשכת, ואנחנו רְחוקים מִלהפסיק".
"זו מלחמה ארוכה, אי אפשר להיות בה כל הזמן באותה תְצוּרה", הִסביר. "אנחנו מְשַנִים עוֹצְמוֹת ואופְני פעולה".

הַחְזָרַת החטופים

בנושא החטופים אמר הרמטכ"ל: "שְעון הזמן של הַחְזָרַת החטופים שונה מזה של מטְרות המלחמה האחרות. צה"ל חזק מספיק כדי שמדינת ישראל תֵדַע לשלם מחירים לְמַעַן הֲשָבַת בַּנֶיהָ ובְנותֶיהָ. יש לנו חוב מוּסָרי כְּלַפֵּיהֶם וצה"ל יֵדַע לעמוד גם במחיר לא פשוט ויֵדַע גם לחזור ולהילָחם בעוֹצְמה".
עוד אמר: "נמשיך לפעול בכל דרך, במַאֲמַצים מודיעיניים ומִבְצעיים, כדי להשיב את החטופים כולם, מהר ככל שנִיתָן. כרמטכ"ל, אני חש באופֶן אישי אַחְרָיוּת לְהָשִיב אותם, וכך חשים גם שאר מפקדֵי צה"ל וחַיָילָיו".

 

בתמונה: ראש המטה הכללי של צה"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, ע"י דובר צה"ל, תחת רישיון

קק"ל מזהירה: בטיול ביער – לא לגעת בתהלוכן האורן

קק"ל מזהירה: בטיול ביער – לא לגעת בתהלוכן האורן
הצילום: תהלוכן האורן (ויקיפדיה)

קק"ל מזהירה:

בטיול ביער – לא לגעת בתהלוכן האורן

קרן קיימת לישראל קוראת למבקרים ביְעָרות להִיזָהר מהזְחָלִים של תהלוכן האורן, הידוע בשמו טַוַואי התַהֲלוּכָה, שנְפוצים השנה בכמות רבה יַחֲסית.

מקק"ל נמסר כי בעת ביקור ביער, יש לְהִימָנע ממַגָע עם זחלי תהלוכן האורן הנושְׂאים שְׂעָרוֹת צוֹרְבות ועם שְׂרִידֵי הקִינִים שלהם. אם מופיע גֵירוּי בעוֹר או בעיניים לאחר ביקור ביַערות אורן, יש לִפנות לרופא ולְדַוֵוחַ לו על חֲשִׂיפָה לזחלי תַהֲלוּכן האורן.

בקק"ל ציינו כי ביערות הבאים נִצְפּוּ ריכוזים גבוהים של התהלוכן: פארק בריטניה, יער חורשים, יער בן שמן, גליל מערבי כרמל, יערות באזור הנגב צפוני, הנגב המערבי, הגליל והגולן.

 

בתמונה: Thaumetopoea pityocampa, ע"י File:Thaumetopoea pityocampa.jpg, תחת רישיון

הסופר סמי מיכאל הלך לעולמו

הסופר סמי מיכאל הלך לעולמו
סמי מיכאל (ויקיפדיה)

הסופר סמי מיכאל הלך לעולמו

סופר ולוחם לִזְכוּיוֹת האֶזְרָח

הסופר סמי מיכאל, מחשובֵי הסופרים של התַרְבּוּת העברית החדשה, הלך לעולמו בגיל 97. 

סמי מיכאל נולד בעיראק ב-1926 תחת השם כאמל סאלח. מגיל צעיר גילה מוּדָעוּת פוליטית והיה פעיל במפלגה הקומוניסטית העיראקית. בשנת 1948 נֶאֱלַץ לִבְרוחַ לאיראן ושנה מאוחר יותר עלה לישראל. את שמו בעברית, סמי מיכאל, אִימֵץ לאחר הַגָעָתוֹ לארץ. את השכלתו האקדמית רָכַש באוניברסיטת חיפה, בחוגים לפסיכולוגיה וספרות ערבית.
ב-1974 ראה אור סִפרו הראשון "שווים ושווים יותר", רומן המְתָאֵר את תַהֲלִיך ההִתְפּוֹרְרוּת של משפחת עולים מעיראק בעקבות קְשָיֵי ההִתְאַקְלְמוּת בישראל.
יְצִירָתו כולֶלֶת רומנים, נובלות וספרים לבנֵי הנְעוּרים. בין ספריו: "חצוצרה בוואדי" (1987), "חסות" (1975), "סופה בין הדקלים" (1975) ו"חופן של ערפל" (1979). ספריו תוּרְגְמו לשפות רבות.
מיכאל כִּיהֵן כנְשיא האגודה לזְכוּיוֹת האֶזְרָח משנת 2001 ועד ספטמבר 2023, ומאז כִּיהֵן כנְשיא כָּבוֹד של האגודה. 
סמי מיכאל הוא אחיה של נדיה כהן, אַלְמְנתו של אלי כהן, המְרַגֵל הישראלי בסוריה.
בתמונה: סמי מיכאל צילום מ-2007, ע"י צלם קובי קלמנוביץ – אתר פרס א.מ.ת, תחת רישיון

המל"ל ליִשְׂרְאלים לקראת חגֵי האביב:

המל"ל ליִשְׂרְאלים לקראת חגֵי האביב:
הצילום: ויקיפדיה

המל"ל ליִשְׂרְאלים לקראת חגֵי האביב:

זהירות בחו"ל!

לקראת חגי האביב, המטה לביטחון לאומי (המל"ל) הוציא המלצה לְהִימָנַע מהגעה לטורקיה, מרוקו, מצרים (כולל סיני) וירדן.

בנוסף, המל"ל מזהיר ישראלים מפני טיסה לאירוויזיון שיתקיים בעיר מאלמו שבשבדיה בחודש מאי.

"לא צריך להסתובב שם עם דגלי ישראל, הַצְנִיעו לֶכֶת" אמר גורם מדיני העוסק בסיכול טרור

להיות עֵרָנִיים, לשים לב

הציבור נדרש לִבחון בכובֶד ראש את יַעַד הנסיעה, מידת הנְחיצוּת בְּהגעה למדינות ברָמַת אַזהרה בינונית ומעלה (רמות 3 ו-4) ובכל מקרה לִנְקוט בצַעֲדֵי זהירות המתבקשים בכל נסיעה:

1. לְהִשְתַדֵל לְהִימָנַע מֵהַגָעָה למקומות הומֵי אדם (קניונים, שווקים) ומקומות המְזוֹהים כמשמשים גורמים ישראליים, יהודיים ומערביים.

2. לשמור על עֵרָנות מוּגְבֶּרֶת במְקומות ציבוריים (כולל מִסְעדות, מְלונות, ברים וכו').

3. לְהִימָנַע מהחצנת סממנים ישראליים.

4. לְהִימָנַע מהשתתפות באירועים רבי משתתפים שאינם מאובטחים.

5. לְהִימָנַע מפִּרְסום פְּּרָטֵי הנסיעה בִּרשתות חֶברתיות ופִרסום תמונות ופְרָטֵי ביקור טֶרֶם הנסיעה ובזמן אֱמֶת.

 

בתמונה: סמליל המטה לביטחון לאומי, ע"י Yarin50, תחת רישיון

דְבַר המְפַקֵד:

דְבַר המְפַקֵד:
תא"ל דן גולדפוס (ויקיפדיה)

דְבַר המְפַקֵד:

"מִדַם ליבו של לוחם אני מבקש…"

מְפקד אוגדה 98 תא"ל דן גולדפוס, המְפקד על הפעולה בחאן יונס, נָשָׂא הַצְהָרָה מְרַגֶשֶת ואַמִיצָה מול המַצְלמות היום. תא"ל גולדפוס נָשָׂא נְאוּם שהוּכַן מֵרֹאש ועבר, כַּמְקוּבָּל, דרך עיניהם של אנשי דובר צה"ל. אחריהם הוציא מכיסו דַפִּים שכתב ללא יְדיעת אנשי דובר צה"ל וקרא מִתוֹכָם, בין השְאר:

אני מבקש

 

"אני מבקש בהִזדמנות הזו לִפְנות למַנהיגים שלנו. מכל הצְדדִים. ואני מְקַוֶוה שיוכלו למצוא זמן לְהַקְשִיב לליבו של לוחם. לליבו של לוחם שנִלחם מה-7 באוקטובר ביום שבת האָרוּר ומאז לא הִפְסַקְתי להילָחם. מאז לא הִפסקתי לִשְלוחַ לוחמים וללכת איתם לְעבר האש.

אנחנו נלחמים. אנחנו לא מִתְעַיְיפים. אנחנו נְחוּשים לְנַצֵחַ".

גולדפוס פָּנָה למנהיגים: "אנחנו אנשי הצבא לקחנו בעבר אַחְרָיוּת על כל מה שעשינו. אנחנו מרכינים ראש לנוכח הכישלון ב-7 באוקטובר, אבל בַּד בְּבַד ממשיכים קדימה. אבל אתם חַיָיבִים להיות רְאוּיִים לנו, לאותם לוחמים שקִיפְּחו את חייהם.

תְוַודְאוּ שכולם לוקְחים חֵלֶק. אתם חייבים לוודא שלא נחזור ל-6 באוקטובר, ושכל המַאֲמָץ לא היה לַשָוְוא. תשימו את זה לעצמכם כל יום בראש. בכל יום ובכל שעה.

מִדַם ליבו של לוחם אני מבקש מכם להיות מְאוּחָדים ולִדְחוק את הקִיצוֹן ולְאַמֵץ את הבְּיַחַד והמְחַבר. אנחנו בשְׂדֵה הקְרָב מצאנו אותו ולא מִתְכַּוְונים לְוַותֵר עליו".

דובר צה"ל הודיע כי הדברים שנֶאֶמְרו על ידי מְפקד אוגדה 98 תת-אלוף דן גולדפוס בסוף הצהרתו "לא אוּשְרו עם מְפַקדָיו", וכי הוא יְזוּמַן לבֵירוּר.

 

בתמונה: תא"ל דן גולדפוס בטקס סיום תפקידו כקצין חי"ר, יולי 2021, ע"י דובר צה"ל, תחת רישיון

אין כמו בבית

אין כמו בבית
התמונה: Image Creator from Microsoft Designer

אין כמו בבית

דירות בבַעֲלוּת ודירות בשְׂכִירוּת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פִּרסמה נתונים על דירות מגורים בישראל – דירות בבַעֲלות, דירות בשְׂכירות ודירות בדיור המוּגָן הפְּרטי

הינה נתונים אחדים:

נכון לחודש יולי 2023 היו בישראל כ-2.9 מיליון דירות/יחידות דיור למגורים.  מתוכן 2.05 מיליון דירות בבעלות שהן 70.8% מכלל הדירות, כ-829 אלף דירות בשכירות (28.6% מהדירות) וְכַ-5 אלפים דירות בדיור המוגן הפרטי (0.6%).

בשנים 2023-2013, קֶצֶב הגידול המְמוּצָע השנתי של מספר הדירות בשכירות היה 3.4%, גבוה מקצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות – 1.9%.

ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, חלקם של המַחְזיקים בדירות בבַעֲלוּתָם עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד.

דירות בשְׂכירות

בשנת 2022, אחוז הדירות בשכירות בישראל היה 28.1%. לְשֵם הַשְוָואָה, במדינות האיחוד האירופי האחוז הממוצע של משקי הבית המתגוררים בשכירות היה כ-30.9%.

האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות נמצא במחוז תל אביב (38.9%), והנמוך ביותר – במחוז הצפון (20.1%).

ערים בּוֹלְטוֹת עם אחוז גבוה של דירות בשכירות הן: חריש (50.5%), תל אביב-יפו (47.8%), וגבעתיים (41.2%).

 

 

לקרוא אחרי מותי…

לקרוא אחרי מותי…
סמל צה"ל (ויקיפדיה)

"לקרוא אחרי מותי" 

מכתבו האחרון של סמ"ר עדי ליאון

סמ"ר עדי ליאון נפל בקרבות בצפון רצועת עזה ב-31.10. ארבעה ימים לפני נפילתו, בערב שלפני שהגדוד שלו נכנס לעזה הוא התבקש לכתוב מכתב פרדה.

וכך כתב, בין השאר, במחברת שהיגיעה להוריו אחרי נפילתו. צוואה של איש צעיר, כמעט בן 21…

"לקרוא אחרי מותי" – זה השם שנתן סמ"ר עדי ליאון למחברת שבה כתב את מכתבו האחרון.

וכך פתח את מכתבו: "לא האמנתי שאני אצטרך לכתוב דבר כזה בחיים, ניסיתי לדחות ולדחות אבל הודיעו לנו שמחר נכנסים לעזה ויש מצב שלא נחזור".

"יש לי כמה דברים שאני חייב שתדעו לפני שזה נגמר", הסביר את החלטתו לשבת ולכתוב.

הוא הפנה דברים להוריו, לשתי אחיותיו הצעירות, למשפחתו המורחבת ולחבריו. 

אימא ואבא היקרים

להוריו כתב: "אימא ואבא היקרים, למרות שאני לא מראה לכם הרבה אהבה ולא מקדיש לכם הרבה זמן, תדעו שאני מעריך אתכם כל כך… תמיד דאגתם שיהיה לנו הכול ולא יחסר כלום, ואתם עובדים קשה מאוד בשביל זה. חינכתם אותנו בצורה מדהימה".
עוד כתב: "בתקופה האחרונה לא הייתי כמעט בבית, וגם כשהייתי לא באמת הייתי, אני כל כך מצטער על זה, שלא הקדשתי יותר זמן למשפחה ורק חיפשתי לבלות. בסופו של דבר המשפחה זה הכול, ואתם תמיד קיבלתם אותי כמו שאני. אתם כל עולמי".

אח בכור

לאחותו כתב: "עכשיו את האחות הבכורה. זאת משימה קשה אבל אני בטוח שתעמדי בה כי כזאת את. אחראית, חכמה, דואגת". 

לאחותו בת ה-10 כתב: "אני לא יודע איך ילדה בגילך אמורה לקרוא דבר כזה ואיך תקבלי את זה, אבל תזכרי תמיד שאני אוהב אותך ומתגעגע. ואם תרצי את יכולה לדבר איתי במחשבות, אני אקשיב לך גם מלמעלה".

מקווה שתזכרו אותי

את המכתב סיים עדי במילים האלה:

"אני יוצא למלחמה הזאת בידיעה שאני לא בטוח חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה ולנקום את נקמתם של כל האזרחים והחיילים, התינוקות והזקנים וכל הנשים שהיו פשוט חסרי אונים מול התופת של החמאס.

זה החינוך שנתנו לי הוריי. בזה אני מאמין.

מקווה שתזכרו אותי".