Browsing Category

עלייה וקליטה

פרס ישראל לנתן שרנסקי

פרס ישראל לנתן שרנסקי
נתן שרנסקי (ויקיפדיה)

פרס ישראל לנתן שרנסקי

אסיר ציון שיָצָא מעַבְדוּת לְחֵירוּת

יו"ר הסוֹכְנוּת היְהוּדִית נתן שרנסקי יקבל ביום העצמאות את פרס ישראל לעלייה ולקִיבּוּץ גָלוּיוֹת לשנת תשע"ח. שר החינוך נפתלי בנט בֵּירַך אתמול את שרנסקי ואמר: "נתן מְסַמֵל את הִתְגַשְמוּת החֲלוֹם הציוני. מחֶשְכַת הכֶּלֶא הסובייטי כאסִיר צִיוֹן לאור החֵירוּת כמַנְהִיג הסוכנות. אביטל אשתו מסמלת גְבוּרָה והַקְרָבָה יהודית. עם ישראל חי!"

עם ההודעה על קבלת פרס ישראל אמר שרנסקי: "זהו כָּבוֹד גדול וזו אַחְרָיוּת גדולה. כשמדובר בקיבוץ גלויות, הפרס הזה מגיע גם לאביטל רַעייָתִי וגם לכל פעילי העלייה ואסירי ציון בברית המועצות שנלחמו באוֹמֶץ לְמַעַן הזְכוּת לעלות ארצה. הוא מגיע גם לכל העם היהודי שתָמַך כולו במַאֲבָקָם לחופש של הסירובניקים, אסירי ציון.

קיבוץ הגלויות נמשך – העלייה היום היא עלייה מבְּחִירָה חוֹפְשִית: ישראל היא המקום הטוב ביותר למִימוּש עַצְמִי כיהודי ולהַשְפָּעָה על עתיד העם היהודי. עלינו לעשות הכול כדי שישראל תהיה בית לכל יהודי בעולם".

בצילום: אסיר ציון נתן שרנסקי מתקבל בשדה התעופה בן גוריון ע"י רעייתו אביטל והשר אריק שרון.
HARNIK NATI לע"מ

 

בפתח שנת 2018 – כ-8.8 מיליון תושבים בישראל

בפתח שנת 2018 – כ-8.8 מיליון תושבים בישראל

בפתח שנת 2018 – כ-8.8 מיליון תושבים בישראל

ב-2017: כ-27 אלף עולים חדשים 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול נתונים על מספר התושבים בישראל בפתח שנת 2018.

הנה נתונים אחדים:

בישראל חיים היום כ-8,793 מיליון תושבים.

6,556 מיליון הם יהודים (74.6% מכלל האוכלוסייה), 1,837 מיליון – ערבים (20.9%) ו-400 אלף – אחרים (4.5%).

בשנת 2017 גדלה אוכלוסיית ישראל ב-1.9%.

במהלך השנה נולדו כ-180 אלף תינוקות (73.8% יהודים, 23.3% ערבים ו-2.9% אחרים).

כ-27 אלף עולים חדשים הגיעו לישראל בשנת 2017.

המדינות העיקריות שמהן הגיעו העולים השנה היו: רוסיה (27.1%), אוקראינה (25.5%), צרפת (13%) וארה"ב (9.8%).

 

אקסודוס תש"ז – תשע"ז

אקסודוס תש"ז – תשע"ז
אוניית המעפילים אקסודוס (ויקיפדיה)

'אקסודוס' תש"ז – תשע"ז

יְציאת אירופה – שבעים שנה אחרי

ב-7 בספטמבר הִתקיים באוריטוריום חיפה אֵירוּעַ מרגש בִּמְלֹאת 70 שנה לאוניית המַעֲפִּילִים 'אקסודוס' שעולֶיהָ הִגִיעוּ לארץ המוּבְטַחַת ב-7 בספטמבר 1948 לאחר תְלָאוֹת רבות וקשות. בטֶקֶס הִשתתפו בני משפחות המעפילים וצִווְתֵי האונייה.

קָדַם לטקס יום עִיון במוזיאון ההעפלה בחיפה שכָּלַל הרצאות וביקור בתערוכה.
 

 תמונות בתערוכה

יציאת אירופה – האונייה, האנשים, המפקדים 

'אקסודוס' או 'יציאת אירופה תש"ז' הוא שמה של אוניית מעפילים שיצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים נִיצוֹלֵי שוֹאָה, במטרה להגיע לארץ ישראל. בין הנוסעים היו 1,282 נשים, 1,561 גברים, 1,017 נערים ו-655 ילדים.

רב החובל של האונייה היה אייק אהרונוביץ' (יצחק ארן), שהיה אז בן 23, והקצין הראשון היה ביל ברנשטיין, שהיה בן 24. מפקד המִבצע מטעם 'ההגנה' היה יוסי הראל (המבורגר), וסגנו, איש הפלי"ם מיכה פרי. מנהיג הפְּלִיטִים היה מרדכי רוזמן. בנוסף שָהוּ על האונייה עוד שמונה מְלַווִים ארץ-ישראליים, חברי ה'הגנה'.

הדרך

האונייה הִפליגה מנמל סֵט ליד מרסיי ב-11 ביולי 1947. הנוסעים הרבים הִצְטוֹפְפוּ בבטן האונייה שנִבְנְתָה לכ-1,000 נוסעים בלבד. מיד עם יְציאתה מהנָמֵל עָקבו אחריה מַפְציץ בריטי ואוניות סיור בריטיות שלִיווּ אותה עד חופי ישראל.

רוב הנוסעים היו ניצולי שואה. חֶלקם משפחות וחלקם בני נוער. בין הנוסעים היו גם תינוקות ונשים הָרוֹת. שני תינוקות נולדו בדרך ואם אחת נִפְטְרָה במהלך הלידה.

במהלך ההפלגה פעלו חברי תנועות הנוער החלוציות בְּקֶרֶב הנוסעים בעִידוּד, לימוד שירים עבריים והִתְגוֹנְנוּת עצמית.

מוּכָנִים לַכּוֹל

כוחות ה'הגנה' הֵכִינו מֵרֹאש את הספינה לקראת ניסיונות אפשָרִיים של חיילים בריטים לטפס ולְהִשְתַלֵט עליה. הם הִצִיבו בה גִדרות תַיִל והכינו זַרְנוּקִים להתזת מים ושמן על מי שיטפס על האונייה. כמו כן ריכזו קופסאות שימורים, תפוחי אדמה ויתֵדוֹת ברזל כִּכְלִי נשק נגד האויב. הנערים חברי תנועות הנוער היו מוכנים לקראת כל תַרְחִיש אפשרי.

הַמַאֲבָק

ב-18 ביולי 1947, כִּימָמָה לפני ש'אקסודוס' הייתה אֲמוּרָה להגיע לחופי ארץ ישראל, פגעו בה מַשְחָתוֹת בריטיות משנֵי צְדדיה. הבריטים הִצליחו להעלות לאונייה 50 חיילים ולכבוש את תא ההגה. ואולם, בכך לא הצליחו לכבוש את האונייה, שֶכֵּן רב החובל אהרונוביץ' נהג את הספינה מֵהגה חֲלוּפִי.

החיילים נִרְגְמוּ ב'תחמושת' שהוּכְנָה מֵרֹאש ועקב כך פתחו באש חיה כנגד המעפילים. מים הֵחֵלו לפרוץ לתוך האונייה.

במהלך מאבק קשה נֶהֶרְגוּ שלושה מנוסעי האונייה. עֶשְׂרות נוסעים נפצעו. לאור המצב הֶחליט מפקד האונייה יוסי הראל לְהִיכָּנַע.

האונייה הִפליגה לנמל חיפה מְלוּוָה על ידי שַייֶטֶת בריטית. עם כְּנִיסָתָם לנמל הֵחֵלו אלפי הנוסעים לשיר את 'התקוה'.

הגֵירוּש

בניגוד למדיניות הקודמת של גֵירוּש לקפריסין הֶחליטו הבריטים לְייַשֵׂם החלטת ממשלה, שהִתקבלה ימים אחדים קודם לכן, ולגרש את עולי 'אקסודוס' לנָמֵל שממנו הִפליגו.

בליל ה-18 ביולי הועֲלוּ המעפילים בנמל חיפה על שלוש אוניות גֵירוּש. על סיפון האוניות הוּצְבוּ גִדְרוֹת תַיִל. צילומים שהִתפרסמו בעיתונות, של פְּלִיטֵי מַחֲנוֹת הריכוז מאחורי גדרות תיל, עוֹרְרוּ זַעַם ורַעַש תִקְשוֹרְתִי בארץ ובעולם.

 

חיילים בריטים מורידים מהספינה מעפילים לפני גירושם (ויקיפדיה)

הַהְתְנַגְדוּת

ב-29 ביולי עָגְנו האוניות בנמל פורט דה-בוק בדרום צרפת. הניסיון של הבריטים להוריד את המעפילים לחוף נִכְשַל לאחר שהמעפילים הִתְבַּצְרו באוניות במשך שלושה שבועות.

ממשלת צרפת סֵירְבָה לְהֵיעָנוֹת לדרישה הבריטית להוריד את המעפילים לחוף בְּכוֹחַ, והודיעה שההורדה תִתְבַּצֵעַ רק אם המעפילים יֵרדו מֵרָצוֹן.

במהלך תקופה זו הִתנהלו באוניות חיים חֶברתיים ותַרבותיים עַצְמָאִייִם, כולל הוֹצָאַת עיתון, בסִיוּעַ נְצִיגֵי ה'הגנה' בצרפת ומְלַווִים ארץ-ישראליים שהִסְתַנְנוּ לאוניות.

השְהוּת בנמל בצרפת עוֹרְרָה מְהוּמָה תִקְשוֹרְתִית עולמית רבה. בתקופה זו אִרְגְנוּ המעפילים אירועי מחאה שונים בדרישה להחזירם לארץ ישראל, ובהם שְבִיתַת רָעָב של יום אחד ב-18 באוגוסט,

ביום שישי, 22 באוגוסט, הִפליגו אוניות הגֵירוש לנמל המבורג בגרמניה, אזור שהיה אז בשְלִיטַת בריטניה. בין הימים 8 ל-9 בספטמבר אוּלְצוּ רבים מהמעפילים בכוח לרדת מהספינות ושוּכְּנוּ בשני מחנות בצפון גרמניה, באזור הכיבוש הבריטי. בשתיים מתוך שלוש אוניות הגירוש גילו המעפילים הִתנגדות וסֵירבו לרדת לחוף. באונייה שלישית ירדו המעפילים לחוף במהירות וללא התנגדות. עובדה זו עוֹרְרָה את חֲשָדָם של הבריטים וכך גילו מִטְעַן חומר נפץ שהוּטְמַן באונייה על ידי חברי 'ההגנה'. המִטען לא גרם כל נזק.

 המעפילים (חלקם פצועים) והחיילים

הביתה

לאחר שְהוּת של כשנה במַחֲנוֹת המַעֲצָר בגרמניה עָלוּ רוב נוסעי האוניה לישראל, חֶלקם בעזרת נְייָרוֹת מְזוּיָפִים. ב-7 בספטמבר 1948 הועלו אחרוני מעפילי 'אקסודוס' ארצהּ.

האונייה, שנשארה בנמל ויוּעֲדָה להיות מוזיאון צָף לתולדות ההעפלה – עלתה באש בשנת 1952 בנְסִיבּוֹת עֲלוּמוֹת ונֶהֶרְסָה כָּלִיל.

החשיבות ההיסטורית

החשיבות הגדולה של פרשת 'אקסודוס' הייתה במהומה התקשורתית שהיא עוררה ברחבי העולם. תָרְמָה לכך נְחִישוּתָם של המעפילים.

ההֵד התקשורתי הגדול והתגובות המזוּעזעוֹת בעולם היו בין הגורמים שהביאו את ממשלת בריטניה למַסְקָנָה כי אין באפשרותה לטפל בבעיית הפליטים היהודיים וכי עליה למסור את הטיפול בארץ ישראל לידי האו"ם.

ההנצחה

בשנת 1958 יצא לאור הספר אקסודוס שכתב הסופר היהודי-אמריקני ליאון יוריס.

בשנת 1960 הוּפַק הסרט אקסודוס. הסרט, בְּבִימוּיוֹ של אוטו פרמינגר ובְכִיכּוּבוֹ של פול ניומן, מְבוּסָס ברובו על הספר. הסרט, שצוּלַם ברובו בארץ, זכה להצלחה קוּפָּתִית גדולה  והפך לשגריר של ישראל בעולם.

ב-18 ביולי 2017, בִּמְלֹאת 70 שנה להפלגת ה'אקסודוס', נֶחְנְכָה בכניסה לנמל הנוסעים של נמל חיפה אַנְדַרְטַת אוניית המעפילים 'אקסודוס'.

הילדים של 'אקסודוס' – 70 שנה אחרי

פרידה ואריה לוריא ובתם מיקי שנולדה במחנה בוילהלמספאן, גרמניה בנובמבר 1947

655 ילדים הִפליגו על 'אקסודוס'. בסוף המַסָע היו על האונייה 56 תינוקות בני פחות משנה, בהם כאלה שנולדו בדרך. בהמשך, במחנות, הִצטרפו לרשימה כמה עֲשָׂרוֹת נוספים. גם ממרחק של 70 שנה, חלק מ'ילדי אקסודוס' מרגישים את הַשְפָּעֲתָם של האֵירוּעים הדרמטיים על חייהם.

ה'ילדים' הֵקימו את קבוצת הפייסבוק 'אקסודוס 1947–2017', שיש בה כבר מאות חברים, רבים מהם מעפילים או בנים ונכדים של מעפילים שהיו על האונייה.

אחת מהן היא גליה אשכנזי שנולדה על סיפון אחת משלוש אוניות הגירוש.

"אִמי קיבלה צירים באונייה ב–9 באוגוסט 1947, והציעו לה לרדת לקבל טיפול במרפאה בנמל פורט דה בוק, אבל היא לא הסכימה", מספרת גליה. אחד המעפילים, רופא במקצועו יִילֵד אותה. "ארגז תפוזים, שרוּפַּד בעזרת גלגל הצלה, שימש לי כעֲרִיסָה. החולצות של אבא היו לי כחיתול" היא מספרת. "קראו לי גליה כיוון שנולדתי על הגלים", היא מסבירה.

התינוק הראשון נולד על ה'אקסודוס' ב–12 ביולי, יום אחרי שהִפליגה לדרכה מצרפת לארץ. "מזל טוב, נולד לנו בן. לאם ולבן שלום". זה היה נוסח ההודעה ששידרה אז האונייה למפקדי 'המוסד לעלייה ב". למעפילים ניסחו מנהיגי האונייה הודעה מרגשת יותר: "הבוקר נולד ילד באונייתנו. יְהֵא הרך הנולד סמל לרצוננו העַקשנִי לחיים. לילד שנולד בדרך אנו מאחלים שיצליח לְהַכּוֹת שורש באדמת ארצו".

בְּנָהּ של ציפורה ברוט, אחת התינוקות שנולדו בהמבורג ותחגוג השנה 70, פִּרְסֵם מכתב שכתב סָבוֹ ב–13 בנובמבר 1947: "שלושה תינוקות, ילדי אקסודוס, נולדו הלילה. אחת מהן שלי — שלנו… הִסתכלתי בתוך שתי העיניים השחורות והפתוחות, שעוד לא רואות כלום, אבל אני בתוֹכן ראיתי הרבה… העתיד שלי. ובתוך העיניים של יתר הילדים מהמחנה שלנו, הנולדים פה כל יום — את העתיד של עמנו".

70 שנה אחרי – מיקי שנולדה בגרמניה (במרכז) ואחיותיה הצבריות 

200 עולים מצרפת הגיעו אתמול

200 עולים מצרפת הגיעו אתמול
צילום: ניר כפרי

200 עולים מצרפת הגיעו אתמול

ברוכים הבאים!

כ- 200 עולים מצרפת נחתו בנתב"ג אתמול בטיסה מְיוּחֶדֶת של הסוֹכנוּת היהודית וקרן היסוד. זוהי טיסת העולים הגדולה ביותר המגיעה הקיץ מאירופה. העולים התקבלו בטֶקֶס חגיגי בנתב"ג.

בין העולים בטיסה 74 ילדים ובני נוער. העולה הצעירה ביותר היא תינוקת בת כשלושה חודשים שעלתה עם הוריה ואחיה בן השנה וחצי לעיר נתניה.

העולים יִיקָלְטו בערים נתניה, ירושלים, רעננה, אשדוד, נתיבות, תל אביב והרצליה ובמקומות אחרים ברחבי הארץ.

הקהילה היהודית בצרפת, המוֹנָה כחצי מיליון יהודים, היא הגדולה ביותר באירופה והשנייה בגודלה בעולם מחוץ לישראל. מאז קום המדינה עלו לארץ כ- 114 אלף עולים מצרפת, מהם כ- 37 אלף בעשׂוֹר האחרון. החל משנת 2013 מספר העולים מצרפת הגיע לשִׂיא של כל הזמנים. בשנת 2014 הגיעו כ- 7000 עולים, בשנת 2015 כ- 8000 עולים ובשנה שעברה עלו יותר מ- 5000 עולים. על פי הַעֲרָכוֹת הסוכנות היהודית השנה צְפוּיִים לעלות כ- 4,000 עולים.

בתמונה: שרת העלייה והקליטה, חה"כ סופה לנדבר ויו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, מקבלים את פני העולים מצרפת עם נחיתתם בנתב"ג. צילום: ניר כפרי. 

העלייה לישראל 2016

העלייה לישראל 2016
הצילום: Mark Neyman (לע"מ)

העֲלִייָה לישראל 2016

26 אלף עולים

הלִשכה המֶרכזית ִלִסטטיסטיקה פִּרְסמה נְתוּנִים על העלייה לישראל בשנת 2016.

מאז קום המדינה עלו לישראל כ-3.2 מיליון עולים, כ-43% מתוכם מאז שנת 1990.

בשנת 2016 עלו כ-26 אלף עולים, 7% פחות מאשר בשנת 2015.

מכלל העולים ב-2016, 57% הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 17% הגיעו מצרפת ו-11% הגיעו מארצות הברית.

בשנת 2016 חלה עלייה של 1.5% במספר העולים מרוסיה (6,992 עולים) וירידה של 12% במספר העולים מאוקראינה (5,809 עולים), בְּהַשְווָאָה לְשנת 2015. לאחר עלייה גדולה במספר העולים מצרפת בשנתיים הקודמות, מספרם ירד ב-36% בשנת 2016 (4,239 עולים).

העולים החדשים גרים בעיקר בערים הגדולות. ירושלים קָלְטָה 12% מהעולים בשנת 2016, תל אביב-יפו – 11%, נתניה – 9%, חיפה – 8% ואשדוד ובת ים – 5% כל אחת.

רָמַת ההַשְׂכָּלָה של העולים שהגיעו בשנת 2015 גבוהה – 72% מהם היו בעלי 13 שנות לימוד ומעלה, מחציתם (כ-52%) למדו 16 שנות לימוד ומעלה.

67% מהעולים היו בעלי מִשְלַח יד אקדמי.

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. (Mark Neyman, לע"מ)

המטוס שהביא עולים מעיראק חזר לישראל

המטוס שהביא עולים מעיראק חזר לישראל
עולים מעיראק (ויקיפדיה)

המטוס שהביא עולים מעיראק חזר לישראל       

אחרי 70 שנה

70 שנה אחרי הטיסה הראשונה להעלאת יהודי עיראק, הגיע לישראל מטוס מהדגם שהשתתף במבצע. המטוס, שהגיע מפורק, יורכב מחדש ויוצג במוזיאון ההעפלה בעתלית.

ליד המטוס יספרו במוזיאון את סיפורה של ההעפלה האווירית ממדינות ערב. המבקרים יוכלו להיכנס למטוס ולשבת על רצפת המטוס, כפי שישבו העולים מעיראק.

מבצע 'מייקלברג', שבמסגרתו הועלו לארץ כ-100 יהודים מעיראק בשנת 1947

נקרא על שם שני הטייסים האמריקאים שביצעו אותו תמורת 5,000 ליש"ט. הוא כלל שלוש טיסות מעיראק ומאירופה. הטיסות בוצעו בזמן שהבריטים שלטו בארץ ונערכו תחת סכנה אמיתית לחיי המעורבים בו מצד השלטונות העיראקיים וסכנת מאסר מצד הבריטים. כדי להפחית את הסכנה להיתפס נחת המטוס בשדה ליד יבנאל, ולא בשדה תעופה רשמי.

על המבצע הסודי פיקד שלמה הלל, היום בן 94, חתן פרס ישראל, לשעבר יו"ר הכנסת ושר בממשלה.

המבצע הופסק לאחר שלוש טיסות. היה חשש שאם הטיסות יתגלו הן יסכנו את ההצבעה המתוכננת באו"ם על תכנית החלוקה. היה גם ברור שעומדים בפני מלחמה וב'הגנה' רצו לנצל את המטוס כדי להביא נשק מאירופה.

מְלָגוֹת לחיילים בודדים

מְלָגוֹת לחיילים בודדים
צילום: דוד שכטר, הסוכנות היהודית

מלגות לחיילים בודדים

יוצאים לחיים האֶזְרָחִיים

הסוכנות היהודית וקרן מיראז' הֶעֱנִיקו אתמול מִלְגוֹת שִחְרוּר לכ- 20 חיילים בּוֹדְדִים וחיילות בודדות שעלו מאוקראינה והִשְתַחְרְרוּ לאחרונה מצה"ל, לאחר ששֵירְתו כלוחמים. המלגה המיוחדת, בגובה של 4,000 שקלים לחייל, נוֹעֲדָה לְסַייֵע לצעירים בהִתְאַרְגְנוּת הראשונית עם יציאתם לחיים האֶזְרָחִיִים.

 

2016: 27,000 עולים לישראל

2016: 27,000 עולים לישראל
הצילום: ויקיפדיה

2016: 27,000 עולים לישראל

רוב העולים – צעירים

השנה הגיעו לישראל כ-27,000 עולים לְעוּמַת כ- 31,000 עולים בשנת 2015.  מספרים מלאים וסופיים לשנת 2016 יפורסמו בקרוב.

מרוסיה הגיעו כ-7,000 עולים, מאוקראינה כ-5,500, מצרפת כ-5,000 ומארה"ב כ- 2,900 עולים.

מדינות אלה הן המדינות שמהן הגיע המספר הרב ביותר של עולים גם בשנים 2014 ו-2015. צרפת, שהייתה במקום הראשון בשלוש השנים האחרונות, ירדה למקום השלישי.

השנה חל גידול נִיכָּר בעלייה מברזיל –  760 עולים.

מבלארוס הגיעו 620 עולים, מבריטניה 650 ומדרום אפריקה 272 עולים.

הרוב הגדול של העולים הם צעירים: כ-5,150 עולים הם בני 17-0; כ-9,500 עולים הם בני 35-18; כ-3,000 עולים הם בני 45-36; כ-4,600 עולים הם בני 65-46; וקצת למעלה מ-3,000 עולים הם בני 66 ומעלה.

רוב העולים נִקְלְטוּ בתל אביב (11%); ירושלים (10%); נתניה (9%); חיפה (8%); אשדוד (6%); בת ים (5%); רעננה (4%); ראשל"צ (3%); באר שבע (3%) ואשקלון (3%).

 

בתמונה: בנות מדרשה עורכות קבלת פנים לעולים חדשים (ויקיפדיה)

יוצאי אתיופיה בישראל

יוצאי אתיופיה בישראל
עולים חדשים (אופיס)

יוצאי אתיופיה בישראל

נְתוּנִים לְרֶגֶל חג הסִיגְד

לְרֶגֶל חג הסיגד החל ב-כ"ט בחשוון פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על האוכלוסייה ממוצא אתיופי החיה בישראל.

הנה נתונים אחדים:

בסוף שנת 2015 חיו בישראל כ-141 אלף תושבים ממוצא אתיופי. מהם: כ-86  אלף ילידי אתיופיה ו-55.5 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.

בשנת 2015 הגיעו לישראל 91 עולים מאתיופיה. זהו המספר הנמוך ביותר של עולים מאתיופיה מאז שנת 2000.

מַרְבִּית האוכלוסייה ממוצא אתיופי גרה במרכז (כ-38%) ובדרום (כ-24%). הקְהִילָה הגדולה ביותר ממוצא אתיופי חיה בנתניה (כ-11.4 אלף איש). אחוז האתיופים הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה בקרית מלאכי (כ-17%).

נתונים אחדים על המשפחה:

התושבים ממוצא אתיופי נִישָׂאִים בגיל מבוגר יותר בְּהַשְווָאָה לכלל האוכלוסייה היהודית.

90% מהנִישָׂאים ממוצא אתיופי נישאו לבן זוג או לבת זוג מאותו המוצא.

שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה בהשוואה לשיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).

אחוז המשפחות החַד-הוֹרִיוֹת בקרב המשפחות האתיופיות גבוה במיוחד, כ-29%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד הוריות בארץ.

בשנת 2015 נולדו 3,348 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. מספר הילדים המְמוּצָע שאישה ממוצא אתיופי צְפוּיָה לָלֶדֶת במהלך חייה 2.8 ילדים.

ההוֹצָאָה הממוצעת במשקי בית של יוצאי אתיופיה בשנת 2015 הייתה 10,238 שקלים בחודש לעומת 15,407 שקלים בכלל משקי הבית.

עלייה במספר הסטודנטים ממוצא אתיופי בישראל

עלייה במספר הסטודנטים ממוצא אתיופי בישראל
עולים מאתיופיה (אופיס)

עֲלִייָה במספר הסטודנטים מִמוֹצָא אתיופי בישראל

נתוּנים לרגל חג הסיגד

לְרֶגֶל חג הסיגד החל ב-כ"ט בחשוון פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על יוצאי אתיופיה החיים בישראל.

הנה נתונים אחדים על חִינוּך והשְׂכָּלָה:

בשנת הלימודים תשע"ה למדו כמחצית מהתלמידים מִמוֹצָא אתיופי בפיקוח הממלכתי-דתי. שִיעוּר זה נמצא במְגָמַת ירידה בעָשׂוֹר האחרון.

שיעור הנִיגָשִים לבחינות הבגרות מבין תלמידי כיתות י"ב יוצאי אתיופיה הגיע בשנת 2015 ל-89%, לְעוּמַת 94% בְּקֶרֶב כלל החינוך העברי.

אחוז הנְשִירָה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה נמוך במעט מזה של כְּלל תלמידי החינוך העברי: 1.2% לעומת 1.4% בכלל החינוך העברי.

מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה נמצא במגמת עלייה מַשמָעוּתִית.

גם מספר יוצאי אתיופיה בקרב מקבלי תְאָרִים הוא במגמת עלייה – 530 בשנת תשע"ה.

בתשע"ו – שיעור הנשים בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה –  71% לעומת 57% בקרב כלל הסטודנטים היהודים.

image_print