Browsing Category

מורשת

קום והתהלך בארץ

קום והתהלך בארץ
הצילום: ויקיפדיה

קום והתהלך בארץ

לטייל בעקבות סיפורי התנ"ך

רשות הטבע והגנים השיקה לאחרונה פרויקט המאפשר לקהל הרחב להתחבר לסיפורי התנ"ך דרך הרגליים, דרך הטבע ונופי הארץ. בשיתוף עם מיזם '929' שמטרתו לְקָרֵב את התנ"ך לקהלים רחבים בחברה הישראלית, הכינו ברשות סדרה של עשרה טיולים בעקבות סיפורי התנ"ך בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים ברחבי הארץ.

עשרת הסיורים בסדרה "קום והתהלך בארץ" מוצעים לקהל הרחב ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתרים. לכל סיור שלושה תאריכים אפשריים – בימי חול ובסופי שבוע.

הנה רשימת עשרת האתרים:

שמורת תל דן, תל חצור, חי-בר כרמל, מעיין חרוד, תל מגידו, עמק האלה, עין פרת, הרודיון ונחל תקוע, תל ערד ותל באר שבע.

יש להירשם מראש לכל הסיורים במוקד 3639*. כל הסיורים מתחילים ב- 10:00 בבוקר. הסיורים הם חינם למנויי רשות הטבע והגנים. פרטים נוספים באתר רשות הטבע והגנים.

 

שמורת דן; נחל דן בשמורה (ויקיפדיה)

 

מערת גדעון (ויקיפדיה)

 

תל עזקה בעמק האלה (ויקיפדיה)

 

בתמונה הראשונה מלמעלה: שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו (ויקיפדיה)

בתמונה השנייה: שמורת דן; נחל דן בשמורה (ויקיפדיה)

בתמונה השלישית: "מערת גדעון" שממנה נובע מעיין חרוד. על פי המסורת ממי המעיין הנובעים ממערה זו שתו המלקקים בסיפור גדעון בספר שופטים (ויקיפדיה)

בתמונה הרביעית: תל עזקה בעמק האלה (ויקיפדיה)

 

תשע"ח עם חיוך

תשע"ח עם חיוך
הצילום: ויקיפדיה

תשע"ח עם חיוך    

וגם עם: חינוך, חיבה, חברים

לקראת ראש השנה קיבלנו מחברים ברכות יפות ומושקעות. הנה אחדות מאלה שיש בהן משחקי מילים נחמדים, וראשונות הברכות המנסות להתאים לראשי התיבות תשע"ח:

אנחנו כתבנו בחדשון: תהא שנה עם חדשות טובות.

חובבי המבטא העברי הטהור בירכו: תהא שנה עם חי"ת ועי"ן (גרוניות…)

אחרים בירכו:

תהא שנה עם חיוך; תהא שנה עתירת חיוכים;

תהיה שנת עלייה וחינוך;

תהא שנת עבודה / עֲשִׂייָה / עזרה הדדית / ערבות הדדית

תהא שנה עם חברות / חמלה / חסד / חדווה / חירות / חופש / חלומות מתגשמים

 

מהאקדמיה ללשון העברית קיבלנו את הברכה הבאה:

שנה טובה לכם

שנה רבת פעלים

של בניין ועשייה

בכל נושא שתרצו

שתהיו בסמיכות לאנשים היקרים לכם

ותשימו את הדגש

במה שחשוב באמת

שנה טובה

 

התפעלנו מהברכה והחלטנו להוסיף לה עוד ברכות 'דקדוקיות':

שנהיה בריאים בגוף ובנפש

שיהיה לנו משקל קל

שכל אחד מאיתנו ידאג ליחיד אך גם לרבים

שיהיה שיוויון בין זכרים ונקבות

שיהיה לנו זמן לכול גם בהווה

שנלמד מן העבר כדי להבטיח עתיד טוב יותר. זה הציווי לדורות!

 

ואפשר להמשיך עוד ועוד:

שנדבר אמת בלשוננו ולא רק מהשפה ולחוץ,

שנפתח את לבנו, בתינו וידינו

שלא נקמץ בפרגונים ובעשיית מעשים טובים,

שנמשיך לחלום ולהגשים ולקבץ את עם ישראל לארצנו

שלא נחטוף מחלות ודו"חות תנועה...

שהקו של חיינו יהיה מחבר ולא מפריד

שעיננו לא תהיה צרה בהצלחות של אחרים ואוזננו תהיה קְשובה לצרותיהם

שיהיו בינינו רק אנשים עם סגולות טובות,

ושנזכה לומר ולשמוע רק מילות יחס טוב!

שנה טובה!

הצילום: רימונים (ויקיפדיה)

מגש הכסף

מגש הכסף
נתן אלתרמן (1952. ויקיפדיה)

מגש הכסף

השאר מסופר בתולדות ישראל

המשורר נתן אלתרמן כתב את השיר 'מגש הכסף' ב-19 בדצמבר 1947 במדורו 'הטור השביעי' בעיתון דבר. היה זה שלושה שבועות לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ותחילתה של מלחמת העצמאות.

בראש השיר מצטט אלתרמן את דבריו של הנשיא הראשון חיים ויצמן שאמר "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף".

חיים וייצמן (ויקיפדיה)

השיר הפך למעין שיר זיכרון ל'מגש הכסף' – הנערים והנערות שמסרו את חייהם על הקמתה של המדינה ועל קיומה.

מלחינים אחדים התאימו למילים של אלתרמן לחנים. ביניהם: חיים אלכסנדר, נחום היימן, נורית הירש ואורי קריב.

הנה שלושה לחנים ל'מגש הכסף' בביצוע יהורם גאון: הלחן של נחום היימן, של נורית הירש ושל אורי קריב.

יהורם גאון (ויקיפדיה)



הנה מילות השיר. קורא את השיר: חיים איטקיס ששכל את שני בניו: סגן משנה ברק איטקיס, קצין בחיל הים ואחיו, טייס הקרב רב סרן עמיחי איטקיס.



מַגַּשׁ הַכֶּסֶף  /  נתן אלתרמן

"אין מדינה נִיתֶנֶת לְעם על מגש של כסף" (חיים וייצמן)

… וְהָאָרֶץ תִּשְקֹט , עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת
תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ
עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים.
וְאֻמָּה תַּעֲמֹד – קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת…-
לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס
הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי…

הִיא לַטֶקֶס תִּכּוֹן . הִיא תָּקוּם לְמוּל סַהַר
וְעָמְדָה, טֶרֶם-יוֹם, עוֹטָה חַג וְאֵימָה.
— אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ
נַעֲרָה וָנַעַר
וְאַט אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה.

לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם
בַּנָּתִיב יַעֲלוּ הֵם
הָלוֹך וְהַחֲרֵשׁ.
לֹא הֶחֱלִיפוּ בִּגְדָם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם
אֶת עִקְּבוֹת יוֹם-הַפֶּרֶךְ וְלֵיל קַו-הָאֵשׁ.

עֲיֵפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגוֹע,
וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים – –
דֹּם הַשְׁנַיִם יִגְּשׁוּ
וְעָמְדוּ לִבְלִי-נוֹעַ.
וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים.

אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע וָקֶסֶם,
וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם שׁוֹקְטִים,
יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף
שֶׁעָלָיו לָך נִתְּנָה מְדִינַת הַיְהוּדִים.

כָּךְ יֹאמְרוּ וְנָפְלוּ לְרַגְלָה עוֹטְפֵי צֵל,
וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל…



הנה הסבר השיר 'מגש הכסף' בעברית קלה יותר:

הארץ תהיה שקטה אחרי המלחמות…

בגבולות עם המדינות השכנות עדיין רואים את עשן המלחמה, מלחמת השחרור.

האומה (העם) עומדת בלב כואב, אבל היא חיה ונושמת

והיא מתכונננת לקבל את הנס, את הפלא היחיד במינו של הקמת מדינת ישראל.

האומה מתכוננת לטקס הקמת המדינה שתקום מול כל אויביה. (הסהר = ירח הוא סמל האיסלם).

האומה תעמוד לבושה בגדי חג עם הרגשת חג בלב אך גם מלאה אֵימָה ופחד מהעתיד.

 

אז יֵצאו ויתקרבו אליה בצעדים איטיים נערה ונער

ולאט הם יֵלכו ויתקרבו אל האומה.

הם לובשים בגדי חול ובגדי צבא, נעליהם כבדות כנעלי חיילים

הם עולים בדרך, הולכים ושותקים.

הם עדיין לא החליפו את בגדי החיילים והמלחמה ולא ניקו עוד במים את מה שהשאירו על בגדיהם המלחמה והעבודה הקשה בימים ובלילות האש.

הם עייפים מאוד.

הם נזירים ממרגוע – אינם יודעים שקט, שלווה ומנוחה.

אך צעירים הם ומלאים ברוח נעורים עבריים.

הם עומדים דום בלי לזוז מול האומה

ואין סימן שמראה אם הם חיים או שנהרגו במלחמה.

אז תשאל האומה, בדמעות בכי ובהתרגשות:

'מי אתם'?

והשניים יענו לה בשקט:

'אנחנו מגש הכסף. עלינו את קיבלת את המדינה'.

כך יאמרו ויפלו לרגלי האומה – והשאר יסופר בהיסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל.


 

בן גוריון, אפילוג

בן גוריון, אפילוג
דוד בן גוריון

בן גוריון, אפילוג    

סרט חובה לכל ישראלי

בימים אלה מוּקְרָן בבתי הקולנוע בארץ הסרט – בן גוריון, אפילוג.

הסרט מביא רֵיאָיוֹן שנערך עם דוד בן גוריון בשנת 1968 בביתו בשדה בוקר. בן גוריון, יליד 1886 היה אז בן 82. הריאיון נערך חודשים אחדים אחרי מות רַעייָתו פולה, 5 שנים אחרי שפָּרַש מהפוליטיקה, 5 שנים לפני מותו ב-1 בדצמבר 1973.

הריאיון הִתְגַלָה לאחרונה ונִחְשָׂף עַתָה לצִיבּוּר הרחב. בן גוריון מדבר בו בישִירוּת על עניינים לְאוּמִייִם ואִישִייִם. על העבר, ההווה והעתיד. הריאיון נערך באנגלית ויש בסרט כתוביות בעברית.

הצפייה בראש הממשלה המיתולוגי בפרספקטיבה של זמן היא חֲווָיָה מְרַגֶשֶת ומלמדת.

מוּמְלָץ לכל ישראלי לצפות בסרט – לכל מי שחי בתְקוּפָתו של בן גוריון ולמי שנולד אחריה; למי שמנהלים את המדינה כיום ולמי שמחפשים מַנְהִיגוּת.

טקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (ויקיפדיה)

היום: מצעד החיים בפולין

היום: מצעד החיים בפולין
צעירי 'מסע' אתמול בפולין

היום: מצעד החיים בפולין

בראש המצעד: ראש המטה הכללי של צה"ל

היום בצהריים יתקיים בפולין מצעד החיים ה-29. המצעד יצעד מאושוויץ לבירקנאו.

בראש המצעד יצעד ראש המטה הכללי רא"ל גדי אייזנקוט שיצעד בראש מִשְלַחַת צה"ל.

במצעד יצעדו שר החינוך נפתלי בנט, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור ויו"ר מועצת 'יד ושם' והרב הראשי של תל אביב, הרב ישראל מאיר לאו.

במשלחת צה"ל יצעדו גם הוריו של החייל החָטוּף הדר גולדין. הם הביאו אתם למצעד את המכתב שכתב להם הדר מהמסע שלו לפולין.

במצעד ישתתפו 10,000 בני נוער מ – 50 מדינות ברחבי העולם, ביניהן ארצות הברית, מרוקו ופנמה ומשלחת כבוד של 75 נִיצוֹלֵי שוֹאָה ממדינות שונות.

לראשונה ישתתפו השנה במצעד גם 12 שרי חינוך ממדינות אירופה. הם יְקַייְמוּ שִׂיחַ על לימוד השואה במדינות העולם.


 

התמונות צולמו בפולין אתמול על ידי דניאל רייזין, מורה באולפן 'שרת' בבת ים, שיצא למצעד החיים עם חניכיו בתכנית 'מסע'.

הערב – נפתחים אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה

הערב – נפתחים אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה
הצילום: אופיס

הערב – נפתחים אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה    

לזכור ולא לשכוח

בישראל מְצַייְנִים ב -כ"ז בניסן, את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ביום זה, כ"ז בניסן בשנת 1943 פָּרַץ המֶרֶד בגטו ורשה.
אֵירוּעֵי יום הזיכרון יִיפָּתְחוּ הערב בשעה 20:00 בעצרת ממלכתית ב'יד ושם' בירושלים. העצרת תתקיים במַעֲמַד נשיא מדינת ישראל וראש הממשלה, נכבדים, נִיצוֹלֵי השואה ובני משפחותיהם והציבור הרחב בטקס ידליקו שישה ניצולים מַשׂוּאוֹת זיכרון לזכר ששה מיליון היהודים שנִסְפּו בשואה.

הטקס ישודר ברדיו ובטלוויזיה.

החנויות, בתי הקפה ובָתֵי השַעשוּעִים יִיסָגְרוּ הערב בשעה 19:00. דִגְלֵי המדינה יוּרְדוּ לַחֲצִי התורן. מחר בשעה 10:00 בבוקר תִישָמַע צְפִירַת דוּמִייָה בת שתי דקות. ביישובים רבים, בבתי הספר, במחנות צה"ל ובמוסדות ציבור יֵיעָרְכוּ טִקְסֵי זיכרון.

יום השואה עומד השנה בסימן "לְחַלֵץ תָווֵי פְּנֵיהֶם" – סיפורו של היָחִיד בשואה.