Browsing Category

חינוך

ההוצאה הלאומית לחינוך גָדלה

ההוצאה הלאומית לחינוך גָדלה
הצילום: Mark Neyman 2014

ההוצאה הלאומית לחינוך גָדלה      

ההורים מימנו כחמישית מההוצאה

הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על ההוֹצָאָה הלְאוּמִית לחינוך בישראל בשנים 2016-2014.

ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוֹטֶפֶת בכל מוֹסְדוֹת הַחִינוּך הצִיבּוריים והפְּרָטִייִם מחינוך קְדַם-יסודי (בני 6-0) עד להשכלה גבוהה, הוצאות המשפחות לשיעורים פרטיים, לספרי לימוד וכד', וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרְכִישַת צִִיוּּד קָָבוּּע.

ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2016 הִסְתַכְּמָה ב-94.8 מיליארד ש"ח שהם 7.8% מהתוֹצָר המְקוֹמִי הגוֹלְמִי. ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-5.0% לְעוּמַת שנת 2015, בהמשך לעלייה של 3.3% בשנה הקודמת.

בהוצאה הלאומית לחינוך לנֶפֶש חלה עֲלִייָה של 3.0%.

מִשְקֵי הבית מִימְנו 21.9% מההוצאה הלאומית לחינוך בְּדוֹמֶה לִִשנת 2015. המִגְזָר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוֹסָדוֹת ממשלתיים לְלֹא כַּווָּנַת רֶווַח) מימן כ-78.1% מִכְּלַל ההוצאה הלאומית לחינוך, בדומה לשנת 2015.

ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדֶרֶג החינוך. בשנת 2014, עֲלוּת לימודיו של תלמיד בחינוך הגבוה הייתה גדולה כמעט פי שניים מעלות לימודיו של תלמיד בחינוך העל-יסודי, וקרוב לפי שלושה מהעלות של תלמיד בחינוך הקדם-יסודי.

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מארח במשכנו ילדים מבית הספר הדו לשוני בירושלים.

הצילום: Mark Neyman 2014

 

76 אלף מְקַבְּלֵי תְאָרִים אקדמיים

76 אלף מְקַבְּלֵי תְאָרִים אקדמיים
סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון (אופיס)

76 אלף מְקַבְּלֵי תְאָרִים אקדמיים

מי ומה לומדים

לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית פִּרְסְמָה הַלִשְכָּה הַמֶרְכָּזִית לִסְטטְיסְטִיקָה נְתוּנִים על ההַשְׂכָּלָה הגבוהה בישראל.

הנה נתונים אחדים על מקבלי תארים אקדמיים בשנת תשע”ו (2015/16).

בשנת תשע”ו 76 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מהם: 41.7 אלף מהאוניברסיטאות, 25.5 אלף מהמכללות האקדמיות ו-8.9 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך.

בשנת תשע”ו חלה עֲלִייָה של 3.4% במספר מקבלי התארים בְּהַשְווָאָה לשנה הקודמת. במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה.

תְחוּמֵי הלימוד הנְפוֹצִים בישראל בתשע”ו היו מַדְעֵי הַחֶבְרָה ומדעי הרוח בְּקֶרֶב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה בקרב מקבלי תואר שלישי.

הנשים היוו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (כ-61%) וקרוב למחצית ממקבלי תואר שלישי. בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט בכל התארים.

בקרב מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה קלה בשִיעוּרֵי הערבים ביחס לשנת תשע"ה:  מ-10.2% ל-11.0% בתואר ראשון ומ-9.2% ל-9.3% בתואר השני. בקרב מקבלי תואר שלישי, הייתה ירידה בשיעורם מ-4.4% ל-4.1%.

בשנת תשע”ו 4.2% ממקבלי תואר ראשון, 1.8% ממוסמכי תואר שני ו-0.3% ממקבלי תואר שלישי – היו חרדים.

המורים של ילדינו

המורים של ילדינו
הצילום: ויקיפדיה

המורים של ילדינו  

נְתוּנִים לא יְבֵשִים

הלִשכה המרכזית לִסטטיסטיקה פִּרְסְמָה נְתוּנִים על עובדי הוֹרָאָה בישראל.

הנה נתונים אחדים:

בשנת הלימודים תשע"ז מספר עובדי ההוראה בישראל הוא כ-170 אלף (מהם כ- 12,000 עובדי הוראה חדשים), לְעוּמַת כ-164 אלף בשנת הלימודים תשע"ו.

מספרם של עובדי הוראה חדשים במַעֲרֶכֶת נמצא במְגָמַת גידול בעָשׂוֹר האחרון.

בשנים 2017-1998 חָלָה ירידה במספר התלמידים המְמוּצָע לעובד הוראה. בחינוך העברי מספר התלמידים הממוצע למורה ירד מ-10.8 ל-9.5  ובחינוך הערבי מ-14.7 ל-11.2.

מרבית עובדי ההוראה החדשים שנכנסו למערכת בשנים האחרונות עברו הִתְמַחוּת בהוראה.

שִיעוּר האקדמאים שעברו הֲסָבָה להוראה נמצא בעלייה לאורך השנים.

שיעורם של בעלי תואר שני במגמת עלייה נִיכֶּרֶת לאורך השנים. בתשע"ז מַחֲצִית מעובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי העברי וכשְלִיש מעובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי הערבי היו בעלי תוֹאַר שֵנִי.

שיעור עובדי ההוראה בני 50 ומעלה נמצא במגמת עלייה ניכרת לאורך השנים.

נמשכת מגמת העלייה בשיעור הנשים בחינוך הערבי. בתשע"ז היה שיעור המורות בחינוך הערבי היסודי 78%, בחטיבות הביניים 70% ובחטיבות העליונות 55%.

 

בתמונה: תלמידי כיתה א' בשיעור בכיתה עם המורה המחנכת בשנות השישים בבית הספר "תושיה" בכפר מימו (ויקיפדיה)

בדרך אל התואר האקדמי

בדרך אל התואר האקדמי
הצילום: ויקיפדיה

בדרך אל התואר האקדמי

על ההַשְׂכָּלָה הגבוהה בישראל

לְרֶגֶל פתיחת שנת הלימודים האקדמית פרסמה הלִשכה המרכזית לִסטטיסטיקה נְתוּנִים על ההַשְׂכָּלָה הגבוהה בישראל בשנה הקודמת.

הנה נתונים אחדים:

במהלך שני העשורים האחרונים, ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתַהֲלִיך כללי של הִתרַחֲבוּת. בשנת תש"ן (1989/90) היו בארץ 21 מוֹסָדוֹת שהֶעֱנִיקוּ תְאָרִים אקדמיים, ובהם למדו 88.5 אלף סטודנטים. בשנת תשע"ו (2015/16) היו 63 מוסדות ובהם למדו 314.4 אלף סטודנטים (כולל כ-46 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). מספר הסטודנטים גדל בעיקר בְּשֶל פתיחת מִכלָלוֹת אקדמיות.

268.2 אלף סטודנטים למדו בשנת תשע"ו (2015/16) באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחִינוּך. כ-74% מהם למדו לקראת תואר ראשון, כ-22% לקראת תואר שני, כ-4% למדו לקראת תואר שלישי והיתר למדו לקראת תעודה אקדמית (כגון תעודת הוֹרָאָה, תעודה בתרגום).

מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון באוניברסיטאות ירד וְאִילו במכללות האקדמיות מספרם עלה.

תְחוּמֵי הלימוד הנְפוֹצִים ביותר בְּקֶרֶב סטודנטים לתואר ראשון בתשע"ו היו מַדְעֵי הַחֶברָה (29%) ומַדְעֵי הָרוּח כ-27%. התחום הנפוץ ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היה מדעי החברה (37.6%, מתוכם 21% למדו עֲסָקִים וניהול) ומדעי הרוח (כ-31%). בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, כ-40% למדו מַדְעֵי הַטֶבַע ומתמטיקה, וכרבע מהסטודנטים לתואר שלישי למדו מדעי הרוח.

בשנה הקודמת, רוב התלמידים בכל התארים היו נשים – (58.6%). שִיעוּר הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד – 67.9%.

בשנים האחרונות עלו שיעורי הסטודנטים הערבים בכל התארים.

בשנת תשע"ו למדו לתואר ראשון כעשרת אלפים סטודנטים חֲרֵדִים. זו עלייה של 8.8% לְעוּמַת השנה הקודמת. הם למדו בעיקר מקצועות מתְחוּם החינוך וההוראה (28.5%). 32.5% מהם היו גברים.

 

בתמונה: מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל: האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי, ברחבה המרכזית של הקמפוס.

 

 

 

מדליות לישראל בתחרות בין לאומית במדעי המחשב

מדליות לישראל בתחרות בין לאומית במדעי המחשב
הצילום: ויקיפדיה

מדליות לישראל בתחרות בין לאומית במדעי המחשב

לא רק בג'ודו

גַאֲווָה ישראלית: הנבחרת הישראלית במַדעֵי המחשב זָכתָה בשתי מדליות, כסף וארד, בתחרות הבין לאומית במדעי המחשב שהתקיימה ברוסיה. בתחרות השתתפו 81 מדינות. בסיום התחרות דוֹרגה ישראל במקום ה-28. במקום הראשון – נבחרת סין, ואחריה נבחרות רוסיה וארצות הברית.

הֶישֵג זה מצטרף להישגים נוספים של נבחרות צעירים מישראל בתחרויות בין לאומיות במדעים בקיץ האחרון.

נבחרות ישראל זכו הקיץ ב- 14 מדליות: הנבחרת במתמטיקה זכתה בשש מדליות, הנבחרת בפיסיקה זכתה בארבע מדליות והנבחרת בכימיה זכתה בשתי מדליות.

 

גַאֲווָה ישראלית גם במַדָעִים

גַאֲווָה ישראלית גם במַדָעִים
הצילום: ויקיפדיה

גַאֲווָה ישראלית גם במַדָעִים

שתי מדליות באולימפיאדת הכימיה

גאווה ישראלית – שניים מבין ארבעת נציגי ישראל זכו במדליות כסף וארד באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית, שהתקיימה הקיץ בעיר טיבליסי שבגיאורגיה. ארבעת התלמידים הם: רון סולן מתיכון ראשונים הרצליה שזכה במדליית כסף, רינה סבוסטיאנוב ממקיף ג’ באשדוד שזכתה במדליית ארד, אופיר שמול מהתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים וגיא הרדוף מתיכון ראשונים עמק חרוד.

האולימפיאדה הבינלאומית בכימיה, שהתקיימה זו השנה ה-48, היא הוותיקה מבין אולימפיאדות המדעים הבינלאומיות לתלמידי תיכון. השנה השתתפו בה 264 תלמידים משישים ושש מדינות. הנבחרת מישראל דורגה בין 20 הראשונות.

ארבעת חברי הנבחרת הישראלית נבחרו מבין אלפי התלמידים שהשתתפו בתהליכי המיון בארץ. התלמידים עברו בחודשים האחרונים הכשרה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון.

משרד החינוך הציג את "התמונה החינוכית"

משרד החינוך הציג את "התמונה החינוכית"
משרד החינוך - ויקיפדיה

משרד החינוך הציג את "התמונה החינוכית"

יותר זכאים לתעודת בגרות, יותר נושרים מבתי הספר

משרד החינוך הציג השבוע במסיבת עיתונאים את "התמונה החינוכית".

בין הנתונים העיקריים על תשע"ו לעומת תשע"ה: עלייה של 3.3% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות ועלייה של 0.2% בנשירה מבתי הספר.

נפתלי בנט - ויקיפדיה

נפתלי בנט – ויקיפדיה

שר החינוך הודיע כי המשרד החליט למדוד את בתי הספר בכמה מדדים נוספים המשקפים את התמונה המלאה של העֲשִׂייָה בבית הספר:

מדד עֲרָכִים ואקלים חינוכי;

מדד נשירה והַתמָדָה;

מדד הצֶווֶת החינוכי;

מדד למידה והֵישֶגִים.

image_print