Browsing Category

חינוך

תוכנית חדשה של משרד החינוך לְעִידוּד הקְרִיאָה והכְּתִיבָה

תוכנית חדשה של משרד החינוך לְעִידוּד הקְרִיאָה והכְּתִיבָה
הצילום: HERMAN CHANANIA (לע"מ)

תוכנית חדשה של משרד החינוך לעידוד הקְרִיאה והכְּתִיבָה

המשרד יַשְקִיעַ בתוכנית 15 מיליון שקלים

מִשְׂרַד החִינוּך הוֹדִיעַ על תוֹכְנִית חדשה ללימודי השפה העברית בבתי הספר. מַטְרַת התוכנית לְעוֹדֵד את התלמידים לקרוא, לכתוב ולְשַפֵּר את השפה שלהם. התוכנית תתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים הבאה, ותַעֲלֶה למשרד החינוך כ-15 מיליון שקלים.

במשרד הִסְבִּירו שלתלמידים המְסַייְמִים בית ספר בישראל, אין אוֹצַר מִילִים גדול והם אינם יודעים לְהִתְבַּטֵא ולכתוב כמו שצריך. לכן הם מַגִיעִים לאוניברסיטה ואינם מצליחים לכתוב עבודות ברָמָה טובה. כמו כן, תלמידי ישראל מקבלים ציונים נְמוכים בִּמְיוּחָד במבחנים הבֵּינלאומיים בכל הקָשוּר לידיעת שְׂפַת אֵם.

התוכנית, שאֲמוּרָה לְהִתְמוֹדֵד עם הבעיות האלה, תפעל בארבעה מוֹקְדִים: בבית הספר, בסִפְרִייָה של בית הספר, בבית ודרך אֶמְצָעִים טֶכנולוגיים. בבתי הספר יצטרכו התלמידים לקרוא ספרים בכיתה ולְהַגִיש עבודות שקשורות בכתיבה. הספריות בבתי הספר יקבלו תַקְצִיבִים גדולים יותר וכך יוכלו לְהַצִיעַ לתלמידים ספרים רבים ומְגוּוָנִים יותר. ההורים יוּזְמְנו לְהִשְתַתֵף בקורסי ערב מיוחדים, שבהם יִלְמְדו כֵּיצַד לחזק את יְכוֹלוֹת הקריאה של ילדיהם.

במשרד החינוך הבינו שצריך גם למצוא דרכים לחבר את התוכנית לאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, וכעת בּוֹחֲנִים כיצד לעשות זאת. בין היתר עובדים במשרד על פִּיתוּחַ תוכנית אינטראקטיבית להגדלת אוצר המילים ובודקים טכנולוגיות וכלים דיגיטליים, שכבר פועלים בארצות אחרות ומְשַמְשִים לעידוד קריאה וכתיבה.

 

בתמונה: תלמידים קוראים יחדיו ספר במהלך הפסקה בבית הספר בקיבוץ מעלה החמישה  HERMAN CHANANIA (לע"מ)

 

לראשונה: פורסמו כל ציוני הבגרות

לראשונה: פורסמו כל ציוני הבגרות
בחינת בגרות בתיכון רוטברג (ויקיפדיה)

לראשונה: פּוּרְסְמוּ כל צִיוּנֵי הבַּגְרוּת

בין המִצְטַייְנִים: בתי ספר במִגְזר דוֹבֵר הערבית

משרד החינוך פִּרְסֵם החודש בפעם הראשונה את מְמוּצַע הצִיוּנִים של בְּחִינוֹת הבַּגְרוּת בכל המִקְצוֹעוֹת ובכל בתי הספר בארץ. זאת בְּעִקְבוֹת עֲתִירָה לבית המשפט שהגישה התְנוּעָה לחופש המִידָע.

מהנְתוּנִים עולה, בין השאר, כי בראש רְשִימוֹת בתי הספר המוֹבִילִים בממוצע ציונים גבוה במקצועות השונים נמצאים בתי ספר מהמִגְזר דובר הערבית.

בדרך אל התואר

בדרך אל התואר
הצילום: MOSHE MILNER לע"מ

בדרך אל התואר

309,530 סטודנטים ב-62 מוסדות

בשנת הלימודים האקדמית הנִפתחת היום יִלמדו 309,530 סטודנטים ב-62 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ – מהם תשע אוניברסיטאות ו-53 מִכללות אקדמיות.

נְתוּנִים חדשים של המועצה להשכלה גבוהה שפורסמו בשבוע האחרון מלמדים מהם המקצועות המבוקשים ביותר באוניברסיטאות – העברית, תל אביב, בר אילן, באר שבע, הטכניון וחיפה – ואילו תחומים פופולריים פחות.

מהנתונים, הנכונים לשנת הלימודים תשע"ו והם העַדְכנִיים ביותר, עולה כי המקצועות המבוקשים ביותר הם מקצועות העזר הרפואיים (פיזיותרפיה, קְלִינאות תִקְשוֹרֶת, רוקחות וריפוי בעיסוק): 3,660 מועֲמָדִים הִצִיבו את המקצועות האלה בעֲדִיפוּת ראשונה, ורק 1,750 מהם הִתְקבלו ללימודים.

במקום השני ברשימת הביקוש באוניברסיטאות עומדים לימודי המַחשב: 2,095 מועמדים רשמו את המקצוע בעדיפות ראשונה, ורק 1,285 מהם התקבלו.

אחריהם ברשימה: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה (2,080 מועמדים, 1,190 התקבלו) ובמקום הרביעי לימודי רפואה (2,025 מועמדים ו-520 התקבלו).

מַדְעֵי הָרוּח נמצאים עדיין במקום מְכוּבָּד ברשימת המקצועות המבוקשים. בשנת תשע"ו הציבו 1,650 מועמדים את מדעי הרוח בעדיפות ראשונה, ו-1,255 מהם התקבלו.

ללימודי משפטים ניסו להתקבל באותה שנה 1,180 מועמדים, ורק 680 מתוכם התקבלו. הנתונים מראים ירידה במספר המבקשים ללמוד משפטים באוניברסיטאות. הסיבה לירידה היא פְּנִייה של המעוניינים במקצוע זה למכללות.

בתחתית הרשימה נמצאים שני מקצועות בתחום הכלכלה: רק 365 מועמדים הציבו את מקצוע החשבונאות בראש העדיפויות (245 התקבלו), ו-120 בלבד בחרו במינהל עסקים (80 התקבלו).

והנה נתונים אחדים על המקצועות המבוקשים במכללות:

במרכז האקדמי פרס המקצועות המבוקשים ביותר הם מינהל עסקים, משפטים, מדעי ההתנהגות ותזונה.

באקדמית תל אביב-יפו המקצועות המבוקשים ביותר הם מערכות מידע, מדעי המחשב וסיעוד.

בקריה האקדמית אונו הסטודנטים מעדיפים ללמוד מינהל עסקים, חינוך וחברה עם הכשרה בספורט, משפטים, פרסום ותקשורת שיווקית וכן מינהל עסקים עם הִתְמַחוּת במערכות מידע. במרכז הבין תחומי בהרצליה המַסְלוּלִים המועדפים הם תואר ראשון ביזמות ומינהל עסקים, מדעי המחשב, משפטים ותקשורת.

במכללה למינהל המקצועות המבוקשים הם מדעי המחשב, יִיעוץ ופיתוח ארגוני, עיצוב, חדשנות ויזמות.

במכללה האקדמית תל חי המקצועות המועדפים הם: מדעי המחשב, ביוטכנולוגיה, מדעי התזונה ועבודה סוציאלית.

בתמונה: מראה כללי של קמפוס אוניברסיטת בר אילן. בצילום, הבניין ללימודים בין תחומיים 
הצילום: MOSHE MILNER, לע"מ

חינוך: ישראל לעומת מדינות ה-OECD

חינוך: ישראל לעומת מדינות ה-OECD
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

חינוך: ישראל לעומת מדינות ה-OECD

יש מה ללמוד

דוּ"ח שנתי שפִּרְסֵם לאחרונה אִרְגוּן המדינות המפותחות מַשְווֶה בין מַעַרְכוֹת החִינוּך במדינות המפותחות ובהן ישראל.

מהדו"ח עולה כי ההַשְקָעָה של ישראל בחינוך עדיין נמוכה מהמְמוּצָע במדינות ה-OECD, זאת לַמְרוֹת השִיפּוּר שחל בישראל בחלק מהמַדָדִים.

הנה נְתוּנִים אחדים שעולים מהדו"ח:

הַהוֹצָאָה הלְאוּמִית לְחִינוּך: ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל נמוכה מזו של מדינות ה-OECD: כ-27,300 שקלים בשנה בישראל לְעוּמַת 37,800 שקלים ב-OECD. יש לְצַייֵן כי בין השנים 2014-2010 נִרְשְמָה עֲלִייָה של 15% בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל.

הַצְפִיפוּת בכיתות: הכיתות בישראל הן מהצפופות במדינות ה- OECD. בחינוך היסודי בישראל יש כמעט 27 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-21 תלמידים במדינות ה- OECD. בחטיבות הביניים בישראל – 28 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-23 תלמידים במדינות המפותחות.

במשרד החינוך מציינים בעניין זה כי הנתונים הם משנה הקודמת לרפורמה שהחל המשרד לְהנהיג במַטָרָה לְצַמְצֵם את מספר התלמידים בכיתות. במשרד מַבְטִיחִים כי בעתיד מספר התלמידים המקסימאלי בכיתה לא יעלה על 34.

מספר שעות הלימוד: מספר שעות לימוד החוֹבָה של התלמידים בחינוך היסודי בישראל גבוה ב-25% מממוצע ה-OECD. עם זאת, אַף עַל פִּי שבישראל מלמדים יותר שעות, ההישגים של התלמידים במבחנים הבֵּין לְאוּמִייִם עֲדַיִין נמוכים בְּיַחַס לממוצע במדינות ה-OECD.

שְׂכַר המורים: לאורך השנים חל שיפור מַשְמָעוּתִי בשכר המורים בישראל אך קיים עדיין פַּעַר משמעותי בין השכר הממוצע למורה הישראלי לבין השכר הממוצע למורה במדינות ה-OECD.

רָמַת הַהַשְׂכָּלָה: והנה שני נתונים מְשמחים: שִיעוּר בַּעֲלֵי הַהַשְׂכָּלָה התִיכוֹנִית ובעלי ההשכלה הגבוהה בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות.

87 אחוזים מהתושבים בישראל הִשְלִימוּ השכלה תיכונית לעומת 78 אחוזים במדינות ה-OECD.

כמעט 50 אחוזים מהתושבים בישראל הם בעלי השכלה גבוהה לעומת 35.1 אחוזים במדינות ה-OECD.

בתמונה: ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בבית ספר ביישוב מבועים לרגל פתיחת שנת הלימודים החדשה (Kobi Gideon, לע"מ)

מהי ההוצאה הפרטית לחינוך?

מהי ההוצאה הפרטית לחינוך?
תלמיד כיתה א' בשנת 1954 (ויקיפדיה)

מהי ההוצאה הפרטית לחינוך?

העשירים מוציאים הרבה יותר מהעניים

הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה פִּרְסְמָה נְתוּנִים על ההוֹצָאָה הפְּרָטִית לתלמיד עבוּר שֵירוּתֵי חִינוּך בשנת 2014. הנתונים מַרְאִים פַּעַר בהַשְקָעָה בחינוך בין משפחות עֲשִירות לבין משפחות עֲנִיוֹת.

הנה נתונים אחדים:

ההוצאה הפרטית לתלמיד בשנת 2014 הייתה 328 שקלים לחודש בִמְמוּצָע.

ההוצאה הפרטית הממוצעת לתלמיד בביה"ס היסודי הייתה 351 שקלים, לתלמיד בחטיבת הביניים 365 שקלים ו-256 שקלים לתלמיד בביה"ס התיכון.

ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לחינוך של משפחה בחֲמִישוֹן ההַכְנָסָה העליון בישראל הייתה גדולה פִּי 3.4 מזו של משפחה בחמישון ההכנסה התחתון.

בעוד שמשפחה מהחמישון העליון משקיעה סְכוּם ממוצע של 603 שקלים בחודש, משפחה מהחמישון התחתון משקיעה בממוצע 176 שקלים בחודש.

הנתונים מַצְבִּיעִים גם על הפערים בין ההוצאה הפרטית עבור תלמידים יהודים לבין ההוצאה הפרטית עבור תלמידים ערבים.

עבור תלמיד יהודי נִרְשְמָה הוצאה ממוצעת של 408 שקל בבתי הספר הממלכתיים, 369 שקלים בבתי ספר הממלכתיים-דתיים ו-292 שקלים במוסדות לימוד בפִיקוּח חרדי. זאת לעומת 193 שקלים בממוצע עבור תלמידים ערבים.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי שליש מהתלמידים באים ממשפחות מהחמישון התחתון.

חשוב לְצַייֵן כי הנתונים הם משנת 2014 והם אינם מְשַקְפִים את המַצָב בהווה ואת המְגָמָה של משרד החינוך להנהיג תִקְצוּב דיפרנציאלי במַטָרָה לְנַסוֹת לטפל בפְּעָרִים.

 

 

 

 

 

שנת הלימודים נִפְתְחָה כסִדְרה

שנת הלימודים נִפְתְחָה כסִדְרה
הצילום: עמוס בן גרשום (לע"מ)

שנת הלימודים נִפְתְחָה כסִדְרה
2.272,000 תלמידים ב-4,714 מוסדות חינוך

שנת הלימודים תשע"ח נְפתחה כְּסִדרה ביום שישי ברוב המקומות. 2,272,000 תלמידים ותלמידות הִתחילו את שנת הלימודים. הם לומדים ב-68,271 כיתות לימוד ב-4,714 מוסדות חינוך: גני הילדים, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים בישראל.
כ-163,000 תלמידים צעירים נִרְגָשִים שמעו בבית הספר ביום שישי את הברכה: "שלום כיתה א'".
כ- 123,500 תלמידים בכיתות י"ב הֵחֵלו את שנת הלימודים האחרונה שלהם במערכת החינוך. כ-180,000 עובדי הוֹרָאָה קיבלו את פני הילדים והילדות: מנהלים, מורים, גננים (וגננות…) וסַייָעִים (וסייעות…).
נשיא המדינה ראובן ריבלין הִגִיעַ לטקס פתיחת שנה"ל בבית הספר במעלה אדומים. הוא בירך את תלמידי כיתה א' ואמר: "אתם תְזכרו את המורה שלכם כל החיים, כי לפגוש בפעם הראשונה את המורה שלנו זה דבר שאי אפשר לשכוח אותו".
עוד אמר ריבלין לילדים: "הדבר הראשון שלמדנו כאנשי העולם וכיהודים – 'וְאָהַבְתָ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך'. זה מה שתלמדו כאן. גם אם אנחנו לא אוהבים אחד את השני, אנחנו צריכים לְכַבֵּד זה את זה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט פתחו את שנה"ל בבית הספר ביִישוב חריש. בביקור בבית ספר באשדוד אמר נתניהו לתלמידים: "אנחנו רוצים מְצוּיָנוּת וצִיוֹנוּת".
שנת הלימודים תשע"ח תהיה קצרה בתשעה ימים משנות הלימודים הקודמות, זאת בנִיסָיוֹן לְהַתְאִים את יְמֵי החופשה של הילדים לימי החופשה של ההורים כדי לְהקל על ההורים העובדים.

בתמונה: תלמידי כיתה א' בבית הספר היסודי באשקלון בשיעור הראשון לפתיחת שנת הלימודים החדשה תשס"ד. הצילום: עמוס בן גרשום (לע"מ)

 

ההוצאה הלאומית לחינוך גָדלה

ההוצאה הלאומית לחינוך גָדלה
הצילום: Mark Neyman 2014

ההוצאה הלאומית לחינוך גָדלה      

ההורים מימנו כחמישית מההוצאה

הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על ההוֹצָאָה הלְאוּמִית לחינוך בישראל בשנים 2016-2014.

ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוֹטֶפֶת בכל מוֹסְדוֹת הַחִינוּך הצִיבּוריים והפְּרָטִייִם מחינוך קְדַם-יסודי (בני 6-0) עד להשכלה גבוהה, הוצאות המשפחות לשיעורים פרטיים, לספרי לימוד וכד', וכן הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרְכִישַת צִִיוּּד קָָבוּּע.

ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2016 הִסְתַכְּמָה ב-94.8 מיליארד ש"ח שהם 7.8% מהתוֹצָר המְקוֹמִי הגוֹלְמִי. ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-5.0% לְעוּמַת שנת 2015, בהמשך לעלייה של 3.3% בשנה הקודמת.

בהוצאה הלאומית לחינוך לנֶפֶש חלה עֲלִייָה של 3.0%.

מִשְקֵי הבית מִימְנו 21.9% מההוצאה הלאומית לחינוך בְּדוֹמֶה לִִשנת 2015. המִגְזָר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוֹסָדוֹת ממשלתיים לְלֹא כַּווָּנַת רֶווַח) מימן כ-78.1% מִכְּלַל ההוצאה הלאומית לחינוך, בדומה לשנת 2015.

ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדֶרֶג החינוך. בשנת 2014, עֲלוּת לימודיו של תלמיד בחינוך הגבוה הייתה גדולה כמעט פי שניים מעלות לימודיו של תלמיד בחינוך העל-יסודי, וקרוב לפי שלושה מהעלות של תלמיד בחינוך הקדם-יסודי.

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מארח במשכנו ילדים מבית הספר הדו לשוני בירושלים.

הצילום: Mark Neyman 2014

 

76 אלף מְקַבְּלֵי תְאָרִים אקדמיים

76 אלף מְקַבְּלֵי תְאָרִים אקדמיים
סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון (אופיס)

76 אלף מְקַבְּלֵי תְאָרִים אקדמיים

מי ומה לומדים

לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית פִּרְסְמָה הַלִשְכָּה הַמֶרְכָּזִית לִסְטטְיסְטִיקָה נְתוּנִים על ההַשְׂכָּלָה הגבוהה בישראל.

הנה נתונים אחדים על מקבלי תארים אקדמיים בשנת תשע”ו (2015/16).

בשנת תשע”ו 76 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מהם: 41.7 אלף מהאוניברסיטאות, 25.5 אלף מהמכללות האקדמיות ו-8.9 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך.

בשנת תשע”ו חלה עֲלִייָה של 3.4% במספר מקבלי התארים בְּהַשְווָאָה לשנה הקודמת. במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה.

תְחוּמֵי הלימוד הנְפוֹצִים בישראל בתשע”ו היו מַדְעֵי הַחֶבְרָה ומדעי הרוח בְּקֶרֶב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה בקרב מקבלי תואר שלישי.

הנשים היוו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (כ-61%) וקרוב למחצית ממקבלי תואר שלישי. בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט בכל התארים.

בקרב מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה קלה בשִיעוּרֵי הערבים ביחס לשנת תשע"ה:  מ-10.2% ל-11.0% בתואר ראשון ומ-9.2% ל-9.3% בתואר השני. בקרב מקבלי תואר שלישי, הייתה ירידה בשיעורם מ-4.4% ל-4.1%.

בשנת תשע”ו 4.2% ממקבלי תואר ראשון, 1.8% ממוסמכי תואר שני ו-0.3% ממקבלי תואר שלישי – היו חרדים.

המורים של ילדינו

המורים של ילדינו
הצילום: ויקיפדיה

המורים של ילדינו  

נְתוּנִים לא יְבֵשִים

הלִשכה המרכזית לִסטטיסטיקה פִּרְסְמָה נְתוּנִים על עובדי הוֹרָאָה בישראל.

הנה נתונים אחדים:

בשנת הלימודים תשע"ז מספר עובדי ההוראה בישראל הוא כ-170 אלף (מהם כ- 12,000 עובדי הוראה חדשים), לְעוּמַת כ-164 אלף בשנת הלימודים תשע"ו.

מספרם של עובדי הוראה חדשים במַעֲרֶכֶת נמצא במְגָמַת גידול בעָשׂוֹר האחרון.

בשנים 2017-1998 חָלָה ירידה במספר התלמידים המְמוּצָע לעובד הוראה. בחינוך העברי מספר התלמידים הממוצע למורה ירד מ-10.8 ל-9.5  ובחינוך הערבי מ-14.7 ל-11.2.

מרבית עובדי ההוראה החדשים שנכנסו למערכת בשנים האחרונות עברו הִתְמַחוּת בהוראה.

שִיעוּר האקדמאים שעברו הֲסָבָה להוראה נמצא בעלייה לאורך השנים.

שיעורם של בעלי תואר שני במגמת עלייה נִיכֶּרֶת לאורך השנים. בתשע"ז מַחֲצִית מעובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי העברי וכשְלִיש מעובדי ההוראה בחינוך העל-יסודי הערבי היו בעלי תוֹאַר שֵנִי.

שיעור עובדי ההוראה בני 50 ומעלה נמצא במגמת עלייה ניכרת לאורך השנים.

נמשכת מגמת העלייה בשיעור הנשים בחינוך הערבי. בתשע"ז היה שיעור המורות בחינוך הערבי היסודי 78%, בחטיבות הביניים 70% ובחטיבות העליונות 55%.

 

בתמונה: תלמידי כיתה א' בשיעור בכיתה עם המורה המחנכת בשנות השישים בבית הספר "תושיה" בכפר מימו (ויקיפדיה)

בדרך אל התואר האקדמי

בדרך אל התואר האקדמי
הצילום: ויקיפדיה

בדרך אל התואר האקדמי

על ההַשְׂכָּלָה הגבוהה בישראל

לְרֶגֶל פתיחת שנת הלימודים האקדמית פרסמה הלִשכה המרכזית לִסטטיסטיקה נְתוּנִים על ההַשְׂכָּלָה הגבוהה בישראל בשנה הקודמת.

הנה נתונים אחדים:

במהלך שני העשורים האחרונים, ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתַהֲלִיך כללי של הִתרַחֲבוּת. בשנת תש"ן (1989/90) היו בארץ 21 מוֹסָדוֹת שהֶעֱנִיקוּ תְאָרִים אקדמיים, ובהם למדו 88.5 אלף סטודנטים. בשנת תשע"ו (2015/16) היו 63 מוסדות ובהם למדו 314.4 אלף סטודנטים (כולל כ-46 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). מספר הסטודנטים גדל בעיקר בְּשֶל פתיחת מִכלָלוֹת אקדמיות.

268.2 אלף סטודנטים למדו בשנת תשע"ו (2015/16) באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחִינוּך. כ-74% מהם למדו לקראת תואר ראשון, כ-22% לקראת תואר שני, כ-4% למדו לקראת תואר שלישי והיתר למדו לקראת תעודה אקדמית (כגון תעודת הוֹרָאָה, תעודה בתרגום).

מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון באוניברסיטאות ירד וְאִילו במכללות האקדמיות מספרם עלה.

תְחוּמֵי הלימוד הנְפוֹצִים ביותר בְּקֶרֶב סטודנטים לתואר ראשון בתשע"ו היו מַדְעֵי הַחֶברָה (29%) ומַדְעֵי הָרוּח כ-27%. התחום הנפוץ ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היה מדעי החברה (37.6%, מתוכם 21% למדו עֲסָקִים וניהול) ומדעי הרוח (כ-31%). בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, כ-40% למדו מַדְעֵי הַטֶבַע ומתמטיקה, וכרבע מהסטודנטים לתואר שלישי למדו מדעי הרוח.

בשנה הקודמת, רוב התלמידים בכל התארים היו נשים – (58.6%). שִיעוּר הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד – 67.9%.

בשנים האחרונות עלו שיעורי הסטודנטים הערבים בכל התארים.

בשנת תשע"ו למדו לתואר ראשון כעשרת אלפים סטודנטים חֲרֵדִים. זו עלייה של 8.8% לְעוּמַת השנה הקודמת. הם למדו בעיקר מקצועות מתְחוּם החינוך וההוראה (28.5%). 32.5% מהם היו גברים.

 

בתמונה: מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל: האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי, ברחבה המרכזית של הקמפוס.