Browsing Category

בריאות ורפואה

קק"ל מזהירה: בטיול ביער – לא לגעת בתהלוכן האורן

קק"ל מזהירה: בטיול ביער – לא לגעת בתהלוכן האורן
הצילום: תהלוכן האורן (ויקיפדיה)

קק"ל מזהירה:

בטיול ביער – לא לגעת בתהלוכן האורן

קרן קיימת לישראל קוראת למבקרים ביְעָרות להִיזָהר מהזְחָלִים של תהלוכן האורן, הידוע בשמו טַוַואי התַהֲלוּכָה, שנְפוצים השנה בכמות רבה יַחֲסית.

מקק"ל נמסר כי בעת ביקור ביער, יש לְהִימָנע ממַגָע עם זחלי תהלוכן האורן הנושְׂאים שְׂעָרוֹת צוֹרְבות ועם שְׂרִידֵי הקִינִים שלהם. אם מופיע גֵירוּי בעוֹר או בעיניים לאחר ביקור ביַערות אורן, יש לִפנות לרופא ולְדַוֵוחַ לו על חֲשִׂיפָה לזחלי תַהֲלוּכן האורן.

בקק"ל ציינו כי ביערות הבאים נִצְפּוּ ריכוזים גבוהים של התהלוכן: פארק בריטניה, יער חורשים, יער בן שמן, גליל מערבי כרמל, יערות באזור הנגב צפוני, הנגב המערבי, הגליל והגולן.

 

בתמונה: Thaumetopoea pityocampa, ע"י File:Thaumetopoea pityocampa.jpg, תחת רישיון

צה"ל חָנַך מרכז חדש לשֵירוּתֵי בריאות הנֶפֶש

צה"ל חָנַך מרכז חדש לשֵירוּתֵי בריאות הנֶפֶש
תג המרכז לשירותי רפואה (ויקיפדיה)

צה"ל חָנַך מרכז חדש לשֵירוּתֵי בריאות הנֶפֶש

מְטפלים בחיילים ובמִשפחות

חֵיל הרְפואה חָנַך בשבוע שעבר מרכז לשֵירוּתֵי בְּריאות הנֶפֶש בתֵל השומר. המרכז החדש כולל את המרכז למשפַּחת הקֶבעַ, היְחידה לתְגוּבוֹת קְרָב ומרפאה לטיפול בפוסט טראומה למְשרתים בסָדיר.

לקראת פתיחת המרכז החדש פִּרְסֵם צה"ל נְתוּנים על הטיפול בבעיות הנפש בימי המלחמה. עשרות קַבָּ"נים נִכנסו לרְצועה כדי לָתֵת מַעֲנֶה רִאשוֹני ללוחמים שחָווּ אֵירוּעִים מוּרְכבים מסוגים שונים. 30 אלף לוחמים עברו שיחות קבוצתיות עם קב"ן.

רוּבָּם המַכְרִיעַ של המְטופלים שבו לשֵירוּת מָלֵא.

202 חיילים שוּחְרְרו מצה"ל בסְעיף נַפְשִי 21, בעיקר לאחר שנֶחְשְׂפו לזְוָועוֹת 7 באוקטובר.

עלייה בהסכמה לתרום איברים

עלייה בהסכמה לתרום איברים
כרטיס אדי החדש (ויקיפדיה)

עלייה בהסכמה לתרום איברים

גידול במספר הממתינים להשתלות

המרכז הלאומי להשתלות פרסם נתונים על תרומות איברים והשתלות איברים בשנת 2023.

הינה נתונים אחדים:

בשנת 2023 נרשם שיא במספר החותמים על כרטיס אדי לתורמי איברים. כרטיס 'אדי' נקרא על שמו של אהוד (אָדי) בן דרור שנִפְטַר זמן קצר לאחר השתלת כִּלְיָה, עֵקֶב סִיבּוּכִים שנָבְעו מכך שהִמְתִין זמן רב לתְרומה.

אדם החותם על כרטיס אדי מַבִּיעַ את רצונו לתרום חלק מאיבריו או רִקְמוֹתָיו לאחר מותו, לְשֵם השתלת איברים ורקמות בחולים. התרומה מוּתְנֵית בהַסְכָּמַת המשפחה, גם אם נחתם כרטיס 'אדי'.

39,020 ישראלים חתמו בשנת 2023 על כרטיס אדי לעומת 20,789 ישראלים בשנת 2022. כיום חתומים על הכרטיס יותר ממיליון ו-70 אלף ישראלים.

עלייה בשיעורי ההסכמות לתרומה

במשך חודשי המלחמה ניכרת עלייה גדולה בשיעורי ההסכמות של משפחות נפטרים לתרומות איברים ורקמות, בקרב הציבור כולו ובקרב משפחות החללים. שיעור ההסכמות במצבים אלה הגיע בתקופה האחרונה ל-85 אחוזים בהשוואה לכ-60 אחוזים בשנים קודמות.

תקופת המלחמה הביאה גם למספר חסר תקדים של תרומות רקמות, רובן מלוחמים שנפלו בקרב.

ההשתלות, הממתינים

מספר ההשתלות שהתבצעו השנה בישראל דומה לזה של השנה שעברה. במספר הממתינים להשתלה חל השנה גידול בשל גידול במספר החולים החדשים שהצטרפו לרשימה.

815 ישראלים ממתינים כיום להשתלה, לעומת 778 בשנה שעברה. 77 חולים נפטרו בעוֹדָם ממתינים להשתלה.

 

 

בתמונה: כרטיס אדי החדש, ע"י Yaelhs, תחת רישיון

מַחְסוֹר ברופאים

מַחְסוֹר ברופאים
הצילום: Pixabay

מַחְסוֹר גדול ברופאים 

בפסיכיאטרייה, ברפואה משפטית ובשיקום

המַחסור ברופאים פסיכיאטריים בישראל הפך להיות קריטי מאז 7 באוקטובר, עם העלייה הגדולה בצורך לקבל טיפול נַפְשִי

גם הצורך במוּמְחים ברְפואה משפטית ורופאי שִיקוּם עלה במאות אחוזים. במִקְצוֹעַ הפסיכיאטריה חסרים 400 רופאים. לפי נתוני ההסתדרות הרפואית, יש בארץ רק חמישה רופאים מומחים ברפואה משפטית. 

ההסתדרות הרפואית דורשת מהמדינה לְהכיר במקצוע הפסיכיאטריה כמקצוע במְצוּקה ולתת לו עדיפות. הרופאים דורשים לשפר גם את התנאים של רופאי השיקום והמומחים לרפואה משפטית.

 

הצילום: Pixabay

עלייה חַדָה בהַפְרָעוֹת חֲרָדָה

עלייה חַדָה בהַפְרָעוֹת חֲרָדָה
הצילום: ויקיפדיה

עלייה חַדָה בהַפְרָעוֹת חֲרָדָה

צוֹרְכים יותר תְרוּפוֹת

קופת חולים כללית פִּרְסְמה נְתוּנים מתוך סֶקֶר של המֶרְכָּז לחֵקֶר בריאות הנפש של הקופה.

מהסֶקֶר עולים הנְתונים הבאים:

מ-7 באוקטובר חלה עלייה של 50% במִסְפָּרָן של הַפְרָעוֹת חֲרָדָה; חלה עלייה של 900% בדִיווּחִים על תְגוּבַת דַחַק חֲרִיגָה; חלה עלייה של 25% במספר הפונים לטיפול במִּרְפָּאָה בְּשֶל העלייה בחֲרדה; חלה עלייה חַדָה בצְריכה של תְרוּפוֹת שֵינָה ותְרופות נוֹגְדוֹת חֲרָדָה.

לא פֶּלֶא…

 

 

בתמונה: לוגו שירותי בריאות כללית, ע"י כללית – אתר כללית, תחת רישיון

 

 

פסיכיאטרים מַזְהירים:

פסיכיאטרים מַזְהירים:
סמליל עמותת ער"ן
פסיכיאטרים מַזְהירים:
צְפִייָה בסִרטון הזְוָועוֹת עֲלוּלָה לִפְגוֹעַ בנֶפֶש הצופים

המועצה הְלאומית לפוסט טראומה, המוּרכֶּבֶת מבְּכִירֵי הפסיכיאטרים המְטַפְּלים בנושא, מַמְליצה לְצַמְצֵם למינימום את הצְפִייָה בסרט המְתעֵד את הזְוָועוֹת שהִתְרַחֲשו ב-7 באוקטובר ביִישובי העוטף ובמסיבה ברעים.

הסרט הוּקְרַן עד כֹּה לקבוצות מְצוּמְצָמות של עיתונאים זָרים, עיתונאים ישראלים, שַגְרִירִים זרים וחברי כנסת. הפסיכיאטרים אומרים, כי הצְפִייָה בסרט עֲלוּלה לִפְגוע בצופה. הם חוֹשְשים שהסִרטון יִתְפַּשֵט לצופים רבים ויִגרום נֵזֶק לצופים, לזִכְרָם של הנִפְגָעִים, לאנשי העוטף ולאנשים רבים בחברה הישראלית.
יו"ר המועצה, פרופ' איל פרוכטר, אמר: "ברור לנו שאנחנו מדברים על אִיזוּן לא פשוט בין הצורך של מדינת ישראל להסביר ולְשַוֵוק אפילו בצורה אגרסיבית וכואֶבֶת את האֵירוּעים הקשים שקָרוּ במדינה ב-7 באוקטבר כהסבר או נִימוּק למלחמה ולנִיסָיון שלנו לְהָשִיב את החֲטוּפים ולְפַנוֹת את חמאס מרצועת עזה. מנגד, עומד הנֵזֶק. הנזק שבצְפייה בסרטים בצורה פחות מְבוּקֶרֶת ופחות קַפְּדנית".
"אנחנו לא אומרים שאסור להראות את זה למַנְהִיג מדינה או כתב בָּכִיר בכמה כְּלֵי תִקְשוֹרֶת או שגריר. זה משהו שקורה כבר תקופה, באופֶן מבוקר", הוא אומר, "אבל צְפִייָה חַסְרַת בַּקָרָה מאוד מְיוּתֶרֶת ויכולה לגרום לפוסט טראומה". 

המְנהלת המִקצועית של העֲמותה אומרת כי צְפייה עֲלולה לגרום נזק נַפְשי למְבוּגָרים, למִתְבַּגְרים ולילדים. "יש הֶבְדֵל בין יְדיעת העובְדות לבין צְפייה בזְוָועוֹת" היא מסבירה.

בעמותה מְדַוְוחִים על עלייה גדולה בפְנִיוֹת הצִיבּוּר לעזרה נַפְשית מִתחילת המלחמה.

 

 

 

בתמונה: סמליל עמותת ער"ן, תחת רישיון: שימוש הוגן בלוגו

המְדוּזוֹת כבר כאן

המְדוּזוֹת כבר כאן
מדוזות - Amos Ben Gershom (לע"מ)

המְדוּזוֹת כבר כאן

לא נעים – לא נורא

כל מי שמבקר בחוף הים בימים אלה רואה אותן: את המְדוּזוֹת. מדי שנה מגיעות לְהָקוֹֹת של מדוזות לחופי ישראל במהלך הקיץ. המדוזות צוֹרְבוֹת אותנו. צְרִיבַת המדוזה אינה נְעִימָה, אך בדרך כלל אינה מְסוּכֶּנֶת.

המדוזות הן בעלי חיים חַסְרֵי חוּליוֹת, שגופן מוּרְכָּב בְּעִיקָר ממים (95%), חֶלְבּוֹן, מלחים ומינרלים.

בעולם קיימים יותר מ-200 מִינִים של מדוזות.

מְקוֹר השם מדוזה במיתולוגיה היוונית. מדוזה הייתה אישה מִפְלֶצֶת אַכְזָרִית, שהשֵיעָר שלה עשוי מנְחָשִים ומי שמַבִּיט בה הופך לאבן. 

ומה עושים נגד צְריבה של מדוזה? שוֹטְפִים היטב את העור במי ים ולא במים מתוקים.

אם מופיעים סימפטומים קשים כמו הֲקָאוֹת, הִתְכַּווְצוּיוֹת שְרִירִים או קְשָיֵי נְשִימָה, צריך להגיע מייד לבית החולים.

 

הצילום: אולגה לוין

בתמונה למעלה: מדוזות במים של נמל אשדוד, 2010, הצילום: Amos Ben Gershom לע"מ

בתמונה למטה: מדוזה בחוף בת ים, 2022, הצילום: אולגה לוין

 

העישון מַזִיק לבריאות

העישון מַזִיק לבריאות
סמליל האגודה למלחמה בסרטן (ויקיפדיה)
העישון מַזִיק לבריאות
8 מיליון בני אדם מתים מעישון בשנה
על פי נְתוּנֵי אִרגון הבריאות העולמי, עישון הורג בכל שנה כ-8 מיליון בני אדם, מהם כמיליון בני אדם המתים מעישון כָּפוּי.
בישראל כ-8,000 בני אדם מתים מדי שנה כתוצָאָה מנִזְקֵי העישון, מהם כ-800 אשר לא עישנו מעולם אך נחשפו לסכנה.
היום כבר הוּכַח מֵעל לכל סָפֵק כי העישון גורם לסוגים רבים של מחלות, כגון מחלות סרטן שונות, מחלות לב וכְלֵי דם, מחלות בדַרְכֵי הנְשימה, סוכרת ועוד.
בעיות בריאות רבות נוסָפות נִקְשָרוֹת בעישון, כמו בעיות פּוֹרִיוּת בנשים וגברים, פגיעה בעיניים, פגיעה בכּוֹשֶר הגוּפָני ובריאות כללית יְרוּדָה.
נזק גם לסביבה

העישון גורם נזק גדול לבריאות המעשן, אך הוא פוגע לא רק במעשן עצמו אלא גם בסְביבָתו. הוא פוגע קשות גם באנשים הקרובים למעשן, הנחשפים לעישון כפוי ולעישון מ"יד שלישית".

כיום ידועה גם ההַשְפָּעָה הדרמטית של העישון על זיהוּם כַּדור האָרץ ופגיעה באֵיכוּת הסְביבה.
בְּשֶל כל הנזקים שהעישון גורם יש חשיבות רבה לשמירה על סביבה נקייה לַחֲלוּטִין מעישון בבית, ברֶכֶב, בעבודה ובמְקומות ציבוריים כמו מסעדות ובתי מלון.

 

בתמונה: סמליל האגודה למלחמה בסרטן, תחת רישיון, ויקיפדיה

ער"ן – עֶזרה ראשונה נַפשית בטלפון ובאינטרנט

ער"ן – עֶזרה ראשונה נַפשית בטלפון ובאינטרנט
סמליל עמותת ער"ן

ער"ן – עֶזרה רִאשונה נַפְשִית בטלפון ובאינטרנט

יש עם מי לדבר, יש מי שמקשיב

 

מספר הפְניות לעֲמותַת עֵרָ"ן (ראשי תיבות: עזרה רִאשונה נַפשית) המַעֲנִיקָה עזרה רִאשונה נַפְשִית בטלפון ובאינטרנט, גדל בתְקוּפת הקורונה.

בשנה החולֶפֶת הֶעֲנִיקוּ מִתְנַדְבֵי ער"ן מַעֲנֶה וסִיוּעַ ללמעלה מ- 350,000 פְּנִיוֹת, כ- 1,000 פְּנִיוֹת ביום!

עֲמותַת ער"ן, הפועלת כבר חמישה עֲשׂוֹרִים, מַעניקה עזרה ראשונה נַפשית בטלפון ובאינטרנט באוֹפֶן אנונימי ומִייָדִי, 24 שעות בימָמָה בכל יְמוֹת השבוע. השֵירות מוּפְעָל על ידי מִתנדבים.

מִגְוַון הפְּניות לער"ן רָחָב והוא כולל בין היֶתֶר הִתְמוֹדְדוּת עם טראומה, דיכאון, מצוקה כלכלית, מַשְבְּרֵי גיל ההִתְבַּגְרוּת, בְּדִידוּת, אַלִימוּת, הַפְרָעוֹת אֲכִילָה, זֶהוּת מִינִית, קושי בגידול ילדים, מְצוּקָה של ניצולֵי השואה, חֲרָדָה, מֶתַח במצְבֵי חֵירוּם בִּיטְחוֹני ועוד.

 

המתנדבים

המתנדבים מְסַיְיעים לאנשים במצְבי לַחַץ ומַשְבֵּר, בדיסקרטיות ובְצִנְעָה.

בעֲמותה יותר מ – 1,500 מִתנדבים ב – 17 סְניפים ברחבֵי הארץ ובצְפון אמריקה.

המתנדבים באים מרֶקַע מִקְצוֹעִי מְגוּוָן. הם עוברים הֲלִיכֵי מִיוּן קַפְּדָנִייִם והַכְשָרָה מְמוּשֶכֶת.

 

קווים חמים

ער"ן לחייל ומשפחתו – טלפון מספר 1201 שלוחה 5 או  2201*

ער"ן לצעירים ובני נוער  –  ברשת באתר ער"ן  או בטלפון 1201

קו מיוחד לניצולי שואה – בקו חינם 24-1201 -1-800 או בקו 1201 שלוחה 4

ער"ן ברוסית – 3201*  או 1201 שלוחה 3

ער"ן בערבית – 1201 שלוחה 2

ער"ן באנגלית – 3201* או 1201 שלוחה 10

ער"ן בשפות שונות לעולים חדשים –  3201*

הקו החדש לעולים חדשים מציע סיוע נפשי בימים א-ה' בין השעות 16:00- 21:00 בשפות: אנגלית, רוסית, אמהרית, צרפתית וספרדית. מעבר לשעות המענה ניתן להשאיר הודעה ומתנדבי ער"ן יחזרו אליכם.

 

ער"ן באינטרנט 

מתנדבי ער"ן זְמינים לתת מַעֲנֶה מְקוּוָן ברֶשֶת בכל יְמות השבוע, כולל שבתות וחגים, בין השעות 08:00 בבוקר ועד 2:00 לפנות בוקר.

בשנה האחרונה חל גידול של כ- 40% במספר הפניות באינטרנט ומתנדבי ער"ן באינטרנט העניקו סיוע לכ –61,000 פניות. עִיקַר הַפְּנִיוֹת הן מצעירים ובני נוער.

 

 

 

בתמונה: סמליל עמותת ער"ן, תחת רישיון: שימוש הוגן בלוגו

 

משרד הבריאות מַמליץ: להִתחסן נגד שַפַּעַת

משרד הבריאות מַמליץ: להִתחסן נגד שַפַּעַת
הצילום: Mark Neyman לע"מ

משרד הבריאות מַמליץ: לְהִתְחַסֵן נגד שַפַּעַת

אין מְניעה לְהתחסן נגד שַפַּעַת וקורונה בְּמַקְבִּיל

משרד הבריאות ומערכת הבריאות מַמְלִיצִים להתחסן לקראת החורף נגד נְגיף השַפַּעַת. נְגיף השַפַּעַת עָלוּל לִגרום לתַחלוּאה קשה – דַלֶקֶת ריֵאות, סיבּוּכים אחרים בדַרְכֵי הנְשימָה ואף למקרֵי מָוֶות.

השַפעת עָלולה להיות קשה גם אצל אנשים ללא מַחֲלות רֶקַע ולכן ההַמְלָצָה היא לְחַסֵן את כל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה. ראשונים בקְדימוּת הם המשתייכים לקבוצות סיכּון כְּגוֹן אנשים עם מחלות כרוניות, בני 50 ומעלה, נָשים הָרוֹת וילדים עד גיל 5.

אין מניעה להתחסן נגד שפעת וקורונה בְּמַקְבִּיל. השנה הוזמנו בישראל 4 מיליון מנות חיסון, המאפשרות חיסון של כ – 44% מהאוכלוסייה.

החיסונים נגד שפעת מצויים בקופות החולים וניתנים עד תוֹם המְלַאי. פְּנוּ לקופות החולים לקְביעת תור בהֶקְדֵם!

בתמונה: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין מתחסן כנגד שפעת. 2014 Mark Neyman לע"מ