Browsing Category

בארץ

אֲלָפִים בילו את השבת בטֶבַע

אֲלָפִים בילו את השבת בטֶבַע
מאיה מהוד השרון - אתמול בחרמון

אֲלָפִים בילו את השבת בַּטֶבַע

כ-8,500 מבקרים באתר החרמון   

כ-60 אלף מטיילים ביקרו בְּמַהֲלַך השבת בשְמוּרוֹת הטֶבַע ובגנים הלְאוּמִיים ברחבי הארץ. כך נִמְסַר מרָשות הטֶבע והגנים. האֲתָרִים הפופולאריים ביותר היו אתר הטבילה בנהר הירדן, הגן הלאומי ירקון, הגן הלאומי קיסריה, שמורת הבניאס, עין אפק, קומראן ועין חמד.

כ-8,500 מטיילים הגיעו אתמול לאתר החרמון ונֶהֱנו מהשֶלֶג שגובהו במִפְלָס התחתון הגיע ל-20 ס"מ. בצהריים נסגר האתר בְּשֶל עוֹמֶס מבקרים ופְקָקֵי התְנוּעָה באֵזוֹר.

 

באתר החרמון, אתמול

יום הילד – 365 ימים בשנה

יום הילד – 365 ימים בשנה
הצילום: Mark Neyman לע"מ

יום הילד – 365 ימים בשנה

נתונים לרגל יום הילד

לִקראת יום הילד החל ב-20 בנובמבר פִּרסְמָה הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה נְתוּנִים על ילדים בישראל.

הנה נתונים אחדים הנכונים לשנת 2016:

בסוף שנת 2016 חיו בישראל 2.852 מיליון ילדים (בני 17-0), שהם 33% מאוּכלוּסיית המדינה. כרבע מתוכם הם ילדים ערבים.

בשנת 2016 נולדו 181,405 ילדים. שִיעוּר הפִּרְיוֹן הכולל  של נשים בישראל הוא 3.11 ילדים במְמוּצָע לאישה.

מספר הילדים עד גיל 17 למשק בית היה 2.43 ילדים בממוצע.

מרבית הילדים בישראל גרו עם שני ההורים. כ-8% מהילדים גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים שגרו במשפחה חַד-הוֹרִית גרו עם האם (90%).

בשנת 2016 נישאו בישראל 828 נערות עד גיל 17. כ-95% מהן היו מוסלמיות.

בשנה זו 302 נערות עד גיל 17 יָלְדו, מתוכן 243 מוסלמיות ו-53 יהודיות. לכ-6% מהנערות לא הייתה זו לידה ראשונה.

חינוך

בין השנים 2009/10 ל- 2015/16 חלה עלייה בשיעורי הלמידה בגנים הציבוריים בגילים 5-3, מ-826 תלמידים לכל אלף ילדים ל-920 תלמידים לכל אלף ילדים. את העלייה אפשר לְייַחֵס להחלטת הממשלה משנת 2012 להרחיב את חוק לימוד החובה ולְייַשְׂמו גם על הגילים 4-3, החל בתשע"ג (2012/13).

שיעור הזַכָּאִים לתעודת בַּגְרוּת מבין הניגשים לבחינות הגיע בתשע"ו ל-74.7%.
בשנה זו למדו 1,822 בני נוער (בני 17-12) לתואר ראשון במוֹסָדות להַשְׂכָּלָה גבוהה בישראל.

תאונות דרכים

לפי דִיווּחֵי המשטרה בשנת 2016 נִפגְעו בתְאוּנוֹת דְרָכִים עם נפגעים 2,777 ילדים בגיל 14-0. מתוכם, נהרגו 31 ילדים, 187 נפצעו קשה ו-2,559 נפצעו קל. זוהי ירידה של כ-0.4% בְּהַשְווָאָה למספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בשנת 2015.

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין משחק כדורגל עם ילדים Mark Neyman (לע"מ)

 

האוכלוסייה מִמוצא אתיופי בישראל

האוכלוסייה מִמוצא אתיופי בישראל
הצילום: HARNIK NATI לע"מ

האוכלוסייה מִמוצא אתיופי בישראל 

לֶקֶט נתונים לרגל חג הסיגד

לְרֶגֶל חג הסיגד פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל.

הנה נתונים אחדים הנכונים לסוף שנת 2016:

בסוף שנת 2016 מָנְתָה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 144.1 אלף תושבים. מהם: כִּ-85.5 אלף ילידי אתיופיה ו-58.6 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.

בשנת 2016 הגיעו מאתיופיה לישראל 214 עולים.

בשנת 2016 מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי גרה בשני מְחוזות עיקָריים: מחוז המרכז (כִּ-39%) ומחוז הדרום (כְּ-24%). העיר שבה מספר התושבים ממוצא אתיופי היה הגבוה ביותר היא נתניה (כ-11.6 אלף איש). היִישוּב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי היה הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה קריית מלאכי (16.6%).

המשפחה

בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נִישָׂאִים בגיל מבוגר יותר בְּהַשְווָאָה לכלל האוכלוסייה היהודית.

88% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא. 92% מהגברים ממוצא אתיופי נישאים לבנות העדה. וּ-85% מבנות העדה נישָׂאות לִבני העדה.

שיעור הגירושין בקֶרֶב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה בהשוואה לשיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נְשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים).

בשנת 2016 נולדו 3,580 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי. באותה שנה מספר הילדים המְמוּצָע שאישה ממוצא אתיופי הייתה צְפוּיָה ללדת בְּמַהֲלַך חייה היה 2.9 ילדים.

אחוז המשפחות החַד-הוֹרִיוֹת בקרב המשפחות ממוצא אתיופי גבוה במיוחד – כ-29%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד הוריות בכלל האוכלוסייה.

החינוך

בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע"ו 33,184 תלמידים ממוצא אתיופי, שהם 2.6% מכלל התלמידים בחינוך העברי.

באותה שנה 46.7% מהתלמידים ממוצא אתיופי למדו בַּפִּיקוח הממלכתי-דתי, שיעור זה נמצא במְגָמַת ירידה בֶּעָשׂוֹר האחרון.

שיעור הזַכָּאִים שעמדו בדְרִישוֹת הסַף של האוניברסיטאות בקרב התלמידים ממוצא אתיופי, והם המועמדים הפוטנציאליים להמשך לימודים בַּמוֹסָדוֹת לְהַשְׂכָּלָה גְבוֹהָה, היה גבוה יותר בקרב בני הדור השני והגיע לִ-39.2%, בהשוואה לְ-27% בקרב ילידי אתיופיה.

ההכנסות וההוצאות

ההַכְנָסָה הכספית החודשית נטו למֶשֶק בית בקרב יוצאי אתיופיה הִסְתַכְּמָה ב-11,290 שקלים לחודש לעומת 15,751 שקלים בכלל משקי הבית באוכלוסייה, ואילו ההוֹצָאָה הכספית עמדה על 7,037 שקלים בחודש, לעומת 12,792 שקלים בכלל האוכלוסייה.

אחוז ההוצאה של יוצאי אתיופיה על סְעִיפֵי מָזוֹן (כולל פירות וירקות) ודיור גבוה  יותר מכלל האוכלוסייה – 49.4% לעומת 41.0%, ואילו אחוז ההוצאה על סעיף הבריאות אצל יוצאי אתיופיה נמוך מכלל האוכלוסייה (2.7% לעומת 5.7%). גם אחוז ההוצאה על סעיף תַחְבּוּרָה ותִקְשוֹרֶת נמוך יותר: (15.3% לעומת 20.3%).

 

בתמונה: "מבצע משה". ילדי עולים מאתיופיה עם הגננת שלהם, בטיול יומי, במרכז הקליטה בקרית גת HARNIK NATI (לע"מ)

 

חג של טיולים

חג של טיולים
תצלום אוויר של מצדה (ויקיפדיה)

חג של טיולים

כמיליון מטיילים ו…גשם

כמיליון מטיילים פָּקְדו את שְמוּרוֹת הטֶבַע והגנים הלאומיים ברחבי הארץ במהלך ימי חג הסוכות ושמחת תורה. האֲתָרִים הפופולריים ביותר במהלך החג היו הגנים הלאומיים קיסריה (40 אלף מבקרים), מצדה (24 אלף מבקרים) ואשקלון (17 אלף מבקרים). שמורות הטבע הפופולריות ביותר בסוכות היו עין גדי (30 אלף מבקרים) והבניאס (20 אלף מבקרים).

בחַנְיוני הלילה של רשות הטבע והגנים לנו בסך הכול כ-30 אלף מטיילים. החניונים הפופולריים ביותר היו מעיין חרוד, אכזיב, חאן בארות ואשקלון.

כ-750 אלף איש פקדו את יערות קק"ל והפארקים הפתוחים. הפופולרי ביותר היה אגמון החולה (34 אלף מבקרים). במהלך החג הגיעו להחולה גם יותר מ-5,000 עגורים, מאות שקנאים, כַּ-50 פלמינגו וכן עופות דורסים והנחליאלים הראשונים.

יַערות וחַניוני קק"ל הפופולריים ביותר היו יער רמות נפתלי וחניון דרדרה בצפון, יער אילנות, יער אשתאול ופארק עדולם במרכז, ויער המלאכים, יער יתיר ויער שרשרת בדרום.

עשרות אלפי רוכבי אופניים פקדו את מסלולי הרכיבה ביערות.

כ-188 אלף בני אדם נָפשו סביב הכינרת בחג. החופים הפופולריים ביותר היו החופים צאלון וגופרה.

מספר המטיילים בחג השנה היה דומה למספרם בחג בשנה שעברה. ההַעֲרָכָה היא שאִלְמלא הגשם שירד בימי חול המועד, היה מספר המטיילים גבוה יותר.

במהלך החג טיפלו פקחי רשות הטבע והגנים ב-12 אירועי חִילוּץ מטיילים, בעיקר בשל פגיעות גַפַּיִים קלות, תְשִישוּת או סִיוּע למטיילים שאִיבְּדו את דרכם. הפקחים ולוחמי האש טיפלו בחמש שריפות שפרצו בתחומי שמורות הטבע.

חג של טיולים, אירועים ופסטיבלים

חג של טיולים, אירועים ופסטיבלים
צעדת ירושלים (Moshe Milner)

חג של טיולים ופסטיבלים

יושבים בסוכה ויוצאים לבלות

ימי החופשה של החג ועונת השנה קוראים לנו לצאת לטבע, לטייל בארץ וליהנות משפע הטיולים, הפסטיבלים, האירועים והאטרקציות לכל המשפחה המחכים לעם ישראל בימי חג הסוכות בכל רחבי הארץ מצפון ועד דרום. רשות הטבע והגנים וקק"ל מזמינות אותנו לבלות בשמורות הטבע, בפארקים וביערות.

חלק מהאירועים הפכו למסורת: צעדת ירושלים, אירועי 'הַקְהֵל', פסטיבל תיאטרון בעכו, פסטיבל סרטים בחיפה, פסטיבל קרקס במודיעין, פסטיבל 'צלילי ילדות' בחולון, פסטיבל 'מספרי סיפורים' בגבעתיים והרשימה ארוכה ארוכה.

באירועים רבים הכניסה חופשית.

 

בתמונה: צעדת ירושלים המתקיימת בחול המועד סוכות, ברחוב יפו בירושלים.

הצילום: Moshe Milner לע"מ

28.09.10 לע"מ

 

 

ערה"ש תשע"ח חיים בישראל כ-8.743 מיליון תושבים

ערה"ש תשע"ח חיים בישראל כ-8.743 מיליון תושבים
הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)

ערה"ש תשע"ח חיים בישראל כ-8.743 מיליון תושבים

25 אלף עולים חדשים עלו השנה

לקראת השנה החדשה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על האוכלוסייה בישראל.

ערב ראש השנה תשע"ח חיים בישראל ישראל כ-8.743 מיליון נֶפֶש.

כ-75% מהתושבים בישראל יהודים וכ-21% ערבים.

מאז ראש השנה אֶשתָקַד גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-156 אלף נפש.

במהלך השנה נולדו בישראל כ-172 אלף תינוקות ונִפְטְרו כ-43 אלף בני אדם.

בשנה זו עלו לישראל כ-25 אלף עולים חדשים.

 

בתמונה: מראה כללי של סמטה בשוק הכרמל בתל אביב (הצילום: MILNER MOSHE לע"מ)

 

מְלַקְקִים דבש

מְלַקְקִים דבש
הצילום: HERMAN CHANANIA לע"מ

מְלַקְקִים דבש                                                   

4,000 טון בשנה. בחגי תִשְרֵי: 1,600 טון

לקראת ראש השנה מזמינה מועצת הדבש את הציבור ל'פסטיבל הדבש' המתקיים בימים אלה במִכְווָרוֹת בכל רחבי הארץ. הילדים וההורים מוּזְמָנִים ללמוד בדרך חווָייָתית על עוֹלָמָן של הדבורים ועל חֲשִיבוּתָן: דבורת הדבש אינה רק יַצְרנִית דבש מְעוּלָה. התפקיד החשוב שלה הוא הַהַאֲבָקָה של צִמְחֵי החקלאות והבר. הדבורים אחראיות להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם.

לקראת החג פרסמה מועצת הדבש נתונים על יִיצוּר דבש ועל צְרִיכַת דבש בישראל:

הציבור הישראלי צורך 4,000 טון דבש בשנה. בחגי תשרי מְשַווְקִים בישראל כ-40% מהצריכה השנתית: 1,600 טון דבש, בְּשֹווִי כולל של כ-100 מיליון שקלים. ישרְאלי צורך בחודש תשרי כְ-250 גרם דבש בִּמְמוּצָע, מתוך צריכה שנתית של כ-600 גרם בממוצע לנפש.

יִיצור הדבש המקומי השנה יִסְתַכֵּם בכִ-3,000 טון. זאת בְּהַשְווָאָה לממוצע רב שנתי של כִּ-3,500 טון. בישראל פועלים כיום כַּ- 500 דְבוֹרָאִים המְטַפְּלים בִּכְ-110,000 כַּווָרוֹת הפְּזוּרוֹת ברחבי הארץ. 60,000 מתוכן מוּצָבוֹת בַּאֲזוֹרֵי גידול חקלאיים ומשמשות לְהַאֲבָקָה.
החורף השָחוּן האחרון הביא לירידה גדולה בייצור הדבש, בעיקר בצפון הארץ. בדרום, לְעוּמַת זאת, נִרשם גידול בייצור בזכות ריבוי מִשְקָעִים בָּאזור בחורף. ואולם, מנכ"ל מועצת הדבש אומר כי לַמְרוֹת הירידה בייצור לא יוּרְגַש מחסור בדבש. כל הביקוש המקומי יְסוּפַּק בעזרת יְבוּא. השנה יוּבְּאו לישראל 1,200 טון דבש.

במועצת הדבש אומרים כי מחירי הדבש לצָרְכָן בישראל קרובים למחירים בחו"ל ואפילו זולים מהם בְּרוּבָּם. המחיר הקִמְעוֹנָאִי הממוצע לצִנְצנֶתֶ של 1 ק"ג הוא כ-30 שקלים כולל מע"מ. הם מַמְלִיצִים לקנות רק דבש שעל האריזה שלו מופיעים סימן  תַו הָאֵיכוּת – 'דבש איכות תוֹצֶרֶת ישראל' או חוֹתֶמֶת יַצְרָן. כך אפשר לְהִימָנַע מצריכת דבש מְזוּיָף ולא איכותי, שהוא לְעִתִים זול יותר.

 

בתמונה: כוורן בודק כוורת דבורים, בהרי יהודה. הצילום: HERMAN CHANANIA לע"מ

אלפי חסידות נחתו בארץ

אלפי חסידות נחתו בארץ
חסידה (ויקיפדיה)

אלפי חסידות נחתו בארץ

נודדות מאירופה לאפריקה

אלפי חסידות נָחֲתו בראשית השבוע בשדות הסְמוּכִים לאגמון החולה באצבע הגליל.

החסידות עושות את דרכן מאירופה לאפריקה. הן עצרו לפנות ערב למנוחה ולאֲגִירַת כוחות לפני שימשיכו בנְדִידָה דרומה, לכיוון חצי האי סיני ומשם לאפריקה.

מדי שנה חוֹלְפוֹת בישראל יותר מ-500 אלף חסידות בנדידתן מאירופה הקרה לאזוֹרִים החמים באפריקה.

 

אגמון החולה (ויקיפדיה)

על אהבה ונִישׂוּאִין

על אהבה ונִישׂוּאִין
הצילום: אופיס

על אהבה ונִישׂוּאִין

נְשׂואִים ורַווָקִים בישראל

לְרֶגֶל ט"ו באב פִּרְסְמָה הלִשכה המֶרכזית לִסטטיסטיקה נְתוּניִם על נישואין בישראל.

הנה נתונים אחדים על נִישָּאִים בישראל בשנת 2015:

53,579 זוגות התחתנו בישראל בנישואים במוֹסְדוֹת הדת. כ-73% מהם יהודים.

גיל הנישואין המְמוּצָע בְּקֶרֶב החתנים שנישאו לראשונה היה 27.6 (28 בקרב החתנים היהודיים).

גיל הנישואין הממוצע בקרב הכלות שנישאו לראשונה היה 25.2 (26.1 בקרב הכלות היהודיות).

כתוֹצָאָה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף 1970 ל-62% בסוף שנת 2015.

אחוז הנשים היהודיות הרווקות בגיל 29-25 עלה בתְקוּפָה המַקְבִּילָה מ-13% ל-46%.

אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 49-45 באוכלוסייה היהודית עלה מ-3% בסוף 1970 ל-12% בסוף שנת 2015.

אחוז הנשים היהודיות הרווקות בגיל 49-45 עלה בתקופה המקבילה מ-2% ל-9%.

בשנת 2015, דוּוְחוּּ למִרְשַם האוכלוסין כ-9,300 מקרי נישואין שנערכו בחוּ"ל שבהם לפחות אחד מבני הזוג היה רשום במרשם האוכלוסין.

 

הישראלים מתלוננים, אבל פחות

הישראלים מתלוננים, אבל פחות
הצילום: ויקיפדיה

הישראלים מִתְלוֹנְנִים, אבל פחות

במקום הראשון: הביטוח הלאומי

דוּ"ח נְצִיב תְלוּנוֹת הציבור שהתפרסם אתמול מְגַלֶה כי בשנת 2016 חלה ירידה של כ-20% במספר התלונות שהוגשו לנציב התלונות – 11,827 תלונות לְעוּמַת 14,977 תלונות בשנת 2015.

בשנה שעברה 30% מהתלונות היו על מוסדות המדינה, 26% על גופי שלטון מקומי, 26% על משרדי ממשלה ו-18% על גופים ציבוריים.

התלונות הרבות ביותר היו על הביטוח הלאומי. אחריו ברשימה: הדואר, המשטרה, משרד המשפטים ומשרד הבינוי והשיכון. 72% מהתלונות על הביטוח הלאומי נמצאו מוּצְדָקוֹת. כ-50% מהתלונות נגד רשות השידור, משרד התחבורה ורשות המיסים נמצאו מוצדקות.

 

בתמונה: בניין הנהלת המוסד לביטוח לאומי בגבעת רם בירושלים, בתכנון האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון