Browsing Category

בארץ

מַכַּת יַתוּשִים בישראל

מַכַּת יַתוּשִים בישראל
יתוש הטיגריס האסייאתי (ויקיפדיה)

מַכַּת יַתוּשִים בישראל   

והם לא רק עוֹקְצִים, הם גם מַעֲבִירִים מַחֲלוֹת

אם יַתוּשִים עָקְצוּ אֶתְכֶם בימים או בלילות האחרונים, אתם לא לבד. מכת היתושים של הקיץ כבר הֵחֵלָה, והיא מוּרְגֶשֶת בכל רחבי הארץ. הסיבות לכך הן החורף החם, הטמפרטורות הגבוהות ומִקְווֵי מים בחֲצָרוֹת הבתים או מחוץ ליִישוּבִים.

עקיצות היתושים לא רק מַרְגִיזוֹת אלא גם מְסוּכָּנוֹת משום שהן עֲלוּלוֹת לִגְרוֹם להַעֲבָרַת נְגִיפִים ומחלות מאדם לאדם. אחד היתושים המסוכנים ביותר הוא 'הטיגריס האסייתי', שהולך ומתרבה בגלל ההַשְקָיָה בגינות ובחֲצֵרוֹת.

כדי לְהוֹרִיד את כמות היתושים המסוכנים צריך לדאוג שלא יהיו מים עומדים בתחתיות העציצים, בחצר או במרפסת, או בכל מקום אחר ביישוב. בְּנוֹסף מוּמְלָץ לִמְרוֹחַ על הגוף חומָרִים נֶגֶד יתושים.

ארץ זבת חלב ודבש

ארץ זבת חלב ודבש
הצילום: ויקיפדיה

ארץ זבת חלב ודבש

1,604 מיליון ליטרים, 3,500 ק"ג בשנה

לִקְראת חג השבועות פִּרְסְמָה הלִשכה המֵרכזית לסטטיסטיקה נְתוּנִים על תְפוּקַת החלב והדבש בישראל.

תפוקת החלב הכּוֹלֶלֶת בישראל בשנת 2017 הייתה כ-1,604 מיליון ליטרים.

תְנוּבַת החלב לפרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם. התנובה המְמוּצַעַת לפרה בישראל בשנת 2017 הייתה 12,058 ק"ג חלב לשנה.

תפוקת הדבש בישראל בשנת 2017 הייתה כ-3,500 טונות. זו עֲלִייָה של 40% לְעוּמַת שנת 2016. וזאת לעומת ירידה של 16.7% בשנת 2016 לעומת 2015. השִינוּיִים בתפוקת הדבש בשנים 2017-2014 נָבְעוּ בְּעִיקָר משינויים בכמות המִשְקָעִים באזוֹרים שונים בארץ.

 

ירושלים 2017: 882,700 תושבים

ירושלים 2017: 882,700 תושבים
כיכר ציון (ויקיפדיה)

ירושלים 2017: 882,700 תושבים    

 1,653,900 תיירים בבתי המלון

בכ"ח באייר מציינים בישראל את יום ירושלים. השנה חָל התאריך הזה ב-13 במאי, ולכבודו פִּרְסֵם 'מכון ירושלים' נְתוּנִים סטטיסטיים על העיר.

הנה נתונים אחדים:

מספר התושבים:

עֲשִׂירִית מתושבי המדינה, 882,700 בני אדם, גרו בירושלים עד סוף שנת 2016. בְּמַהֲלַך השנה עָזְבוּ את העיר כ-8,000 איש. רוב העוזבים בָּחֲרוּ לַעֲבוֹר לבית שמש (1,970 איש), תל אביב (1,540), בית"ר עילית (1,050), גבעת זאב (920) ומודיעין-מכבים-רעות (560). 41% מהתושבים שעזבו את העיר עברו ליִישובים הנִמְצָאִים במטרופולין הסובב את ירושלים, ורבים מהם עובדים, לומדים ומְבַלִים בה.

הֶרְכֵּב האוכלוסייה:

62% מתושבי העיר הם יהודים ו-38% ערבים. האוכְלוּסייָה היהודית בעיר גְדֵלה בקֶצֶב של 2% בשנה, והאוכלוסייה הערבית גְדֵלה בקצב של 2.7%.

השְכוּנוֹת:

השְכוּנָה הגדולה ביותר בירושלים היא רמות אלון, שבה מתגוררים 46,140 תושבים, אחריה פִּסגת זאב עם 41,930 תושבים ושכונת בית חנינא עם 39,210 תושבים.

הבְּנִייָה:

בשנה האחרונה נִבְנוּ בירושלים 3,928 יְחִידוֹת דִיוּר, כ-8% מיחידות הדיור שנִבְנו בישראל. המחיר המְמוּצָע לדירה בת 4-3.5 חדרים בירושלים עומד כיום על 2,164,200 שקלים.

 

התַעֲסוּקָה:

54% מתושבי ירושלים עובדים, לְעוּמַת 66% בכלל האוכלוסייה בישראל. הסיבה למספר הנמוך קשורה למספר הערבים והחֲרֵדִים שחיים בעיר. רק 20% מהנשים הערביות יוצאות לעבוד, ורק 59% מהגברים החרדים ו-70% מהנשים החרדיות עובדים. בבִירַת ישראל מְרוּכָּזִים רוב משרדי הממשלה, ו-42% מהמועֲסָקִים בעיר עובדים בשֵירוּת הצִיבּוּרִי.

הכסף:

ההוֹצָאָה החודשית המְמוּצַעַת לנֶפֶש בירושלים נְמוכה בְּהַשְווָאָה לִשְאַר היִישוּבִים בארץ ועומדת על 3,600 שקלים, לְעוּמַת 4,800 שקלים בכלל המדינה, 7,700 שקלים בתל אביב ו-5,900 שקלים בחיפה.

התַייָרוּת:

בשנת 2017 נִרְשַם מספר שִׂיא של תַייָרִים שהִתְאָרְחוּ בבתי מלון בירושלים: 1,653,900 בני אדם, שְלִיש מהם תיירים ישראליים וכשני שליש תיירים מחוּ"ל.

 

הרכבת הקלה בירושלים (ויקיפדיה)

ברד כבד במרכז ובשרון

ברד כבד במרכז ובשרון

ברד כבד במרכז ובשרון

כדורי קרח גדולים

ברד כבד ירד הבוקר באזור המרכז ובשרון. כדורי הקרח נִתְכו ארצה בעוצמה רבה והיו גדולים במיוחד.

בתמונה: כדורי הברד בגינה ברעננה הבוקר. אלה כדורי קרח. לא ביצים ולא כדורי טניס…

23,645 חללים במערכות ישראל

23,645 חללים במערכות ישראל
הצילום: חיים זך (לע"מ)

23,645 חֲלָלִים במַעַרְכוֹת ישראל

3,134 הרוגים בפעולות טרור

על פי נְתוּנִים שפִּרְסֵם משרד הביטחון ערב יום הזיכרון תשע"ח, מספר הנוֹפְלִים במערכות ישראל מאז שנת 1860 – 23,645. חיילים וחיילות, הורים, בנים, אבות, אחים, בני זוג, נכדים, חברים.

מיום הזיכרון בשנה שעברה ועד היום נוֹסְפו לַמִנְייָן 101 נופלים, בהם 30 נְכֵי צה"ל שנִפְטְרו השנה.

הנתונים פורסמו ביום שישי, 13 באפריל 2018. בשבת נהרג חייל צה"ל שנהג בטנק בפעילות מבצעית בדרום. המספר עלה ל-23,646.

על פי נְתונֵי המוסד לביטוח לאומי, מספר האֶזרחים שנִרצחו בפְעולות אֵיבָה מיום הכרזת הְמדִינה ועד היום הוא 3,134. מספר זה כּוֹלֵל גם 122 אזרחים זרים שנהרגו בפיגועים בארץ ו־100 ישראלים שנרצחו בפיגועים בחו"ל. מיום העצמאות הקודם ועד היום נֶהֶרְגוּ 12 אזרחים בפיגועי טרור.

 

יום הזִיכָּרון לחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל תשע"ח

יום הזִיכָּרון לחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל תשע"ח
דם המכבים (ויקיפדיה)

יום הזִיכָּרוֹן לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל תשע"ח  

האירועים

טֶקֶס הזִיכָּרוֹן לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל יִתְקַייֵם בערב יום הזיכרון, יום שלישי, ב' באייר, 18 באפריל, בשעה 16:00 בבית 'יד לבנים' בירושלים;

בשעה 20:00 יֵיעָרֵך ברַחֲבַת הכותל המערבי בירושלים הטקס הממלכתי לפתיחת אֵירוּעֵי יום הזיכרון. הטקס יִיפָּתַח בצְפִירָה בת דקה שתִישָמַע בכל רחבי המדינה;

בשעה 21:15 יֵיעָרֵך במִשְכַּן הכְּנֶסֶת אירוע הזיכרון הלאומי 'שירים לזכרם';

ביום רביעי, יום הזיכרון, בשעה 11:00 תִישָמַע צפירת דומייה של שתי דקות ומיד אחריה יחֵל טקס האַזְכָּרָה הממלכתי בהֵיכַל הזיכָּרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל בירושלים;

בשעה זו יתקיימו טקסי זיכרון בכל בָּתֵי העָלְמִין הצבאיים. טקסים יתקיימו בבְּסִיסֵי צה"ל, במֹוסְדוֹת החינוך ובמוֹסְדוֹת המדינה.

בשעה 13:00 יתקיים בהר הרצל טקס האזכרה לנִפְגְעֵי פְּעוּלוֹת האֵיבָה.

הרדיו והטלוויזיה יְשַדְרו תוכניות המוּקְדָשוֹת לנופלים ולבני המִשְפָּחוֹת השַכּוּלוֹת. אפיק 22 בטלוויזיה ישדר ברצף את שמות הנופלים לפי סדר תאריך נפילתם.

בהיכל הזיכרון הלאומי יודלקו נרות כל הנופלים.

אירועי יום הזיכרון יֵֵיחָָתְמו בהר הרצל בשעה 20:00 בטקס הדלקת המשואות ותחילת אירועי יום העַצמאות.

ביום העצמאות ה-70 – 8,842 מיליון נפש

ביום העצמאות ה-70 – 8,842 מיליון נפש
לוגו חגיגות ה-70 למדינה

ביום העצמאות ה-70 – 8,842 מיליון נפש

מתש"ח ועד תשע"ח: 3.2 מיליון עולים

בישראל חיים ביום העצמאות תשע"ח כ-8.842 מיליון נפש. בימיה הראשונים של  המדינה מנתה אוכלוסיית ישראל 806 אלף תושבים.

האוכלוסייה היהודית מונה כ-6.589 מיליון תושבים (74.5% מכלל האוכלוסייה), האוכלוסייה הערבית כ-1.849 מיליון תושבים (20.9%) ואוכלוסיית האחרים מונה כ-404 אלף תושבים (4.6%).

מאז יום העצמאות שעבר גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-163 אלף איש, גידול של כ-1.9%. בתקופה זו נולדו בישראל כ-177 אלף תינוקות ונפטרו כ-41 אלף איש. כ-28 אלף עולים הגיעו לארץ מאז יום העצמאות הקודם.

הָעֲלִייָה

מתש"ח ועד תשע"ח עלו לישראל כ-3.2 מיליון עולים. שני גלי העלייה הגדולים ביותר היו גל העלייה מ -1948 עד אמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת (יותר מ-700 אלף עולים), שהביא להכפלת מספר התושבים במדינה בתוך כארבע שנים, וגל העלייה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, (יותר מ-900 אלף עולים) שהביא לעלייה של יותר מ-10% במספר התושבים בישראל.

הַיִישוּבִים

ב-1949 היו בישראל 500 יישובים, וב-2016 – 1,214 יישובים. כיום כמחצית מהאוכלוסייה (44%) מרוכזת ב‑15 הערים הגדולות, המונות יותר ממאה אלף תושבים. העיר הגדולה ביותר היא ירושלים (882,700 תושבים).

עם קום המדינה, 75% מהאוכלוסייה גרה בערים או ביישובים עירוניים. רק עיר אחת מנתה יותר ממאה אלף תושבים – תל אביב (כ-240 אלף תושבים שהיו 28% מאוכלוסיית המדינה).

 

יום העצמאות ה-70

יום העצמאות ה-70
הצילום: עמוס בן גרשום (לע"מ)

יום העצמאות ה-70

70 שעות של חגיגות

אירועי יום העצמאות יחלו ביום רביעי ב-20:00 בטקס המסורתי של הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים ויימשכו 70 שעות ללא הפסקה, עד למוצאי שבת.

לאחר סיום טקס הדלקת המשואות, יושר בכ-30 מוקדים בארץ ובעולם השיר "הללויה" המוביל את חגיגות ה-70 למדינת ישראל.

בכל רחבי הארץ יתקיימו אירועים, הופעות, מופעים של זיקוקין די נור ומסיבות.
ב-70 חופי רחצה מנהריה עד אילת יתקיים "לילה כחול-לבן" – חגיגת הריקודים הגדולה שתימשך עד אור הבוקר.
ביום חמישי, יום העצמאות יתקיימו האירועים המסורתיים לצד טיולים, סיורים וביקורים בבסיסי צה"ל ובאתרי מורשת ופקניקים.

בין האירועים: חידון התנ"ך הבינלאומי, טקס החיילים המצטיינים במשכן נשיא המדינה, מטס גדול של חיל האוויר, חברות תעופה אזרחיות ונציגים מחילות האוויר ממדינות אחרות, משט ימי ומפגן צניחה של מפקדים בהווה ובעבר.

חלק מבסיסי צה"ל ואתרי המורשת יהיו פתוחים לקהל הרחב.

במוצאי יום העצמאות יתקיים טקס הענקת פרסי ישראל בירושלים.

מצעד האור

לרגל חגיגות ה-70 למדינת ישראל, יתקיים במוצאי יום העצמאות בתל אביב 'מצעד האור'.
במצעד ינועו מיצגים מוארים המייצגים את התרבות הישראלית, ואיתם למעלה מ-1000 משתתפים: רקדנים, אקרובטים שחקנים וקבוצות ילדים ונוער שיצעדו בתלבושות מוארות.

המצעד יצא לדרך ביום חמישי בשעה 19:30 וינוע בדרך נמיר לאורך כ-2.5 קילומטרים משדרות רוקח ועד פינת שדרות שאול המלך, שם תתקיים מסיבה עברית.

הכרזת העצמאות

החגיגה הגדולה תימשך גם ביום שישי. בשעה 16.00 יתקיים אירוע השמעת הכרזת העצמאות בקולו של דוד בן גוריון ואחריו –  ריקודים בשדרות רוטשילד בתל אביב, ליד היכל הכרזת המדינה וב-14 מוקדים נוספים בכל הארץ.
לאירוע קדם מהלך דיגיטלי הקורא לכל אזרחי ישראל לחתום באינטרנט על מגילת העצמאות.

 

פרטים על האירועים – באתר משרד התרבות.

פרס ישראל תשע"ח

פרס ישראל תשע"ח
אות פרס ישראל (ויקיפדיה)

פרס ישראל תשע"ח

מְצוּינות ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

פרס ישראל המוענק על ידי משרד החינוך הוא פרס ממלכתי שמטרתו להביא לידי ביטוי הישגים משמעותיים בתחומי מדעי היהדות, הרוח והחברה, מדעי החיים והמדעים המדויקים, התרבות והאמנות ומפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינת ישראל.

הזוכים הם אזרחי-ישראל – יחידים, או שותפים, שגילו הצטיינות מיוחדת ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.

טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים, במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיאת בית המשפט העליון, ראש עיריית ירושלים ושר החינוך.

 

פרסי ישראל יוענקו השנה לזוכים הבאים:

חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום טכנולוגיה וחדשנות יישומית:
מר גיל שויד​

גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, הוא דוגמה ומופת להצמחת טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה הפועלת עד היום ממדינת ישראל.
תרומתו למדינת ישראל משמעותית בפיתוחה של תעשיית ההיי טק מזה 25 שנים.

 

חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום חברה וקהילה:
ח"כ ושר החוץ לשעבר דוד לוי

דוד לוי (ויקיפדיה)

דוד לוי עלה ארצה כנער מרבאט שבמרוקו אל המעברה ועיירת הפיתוח, והגיע לראש העשייה הציבורית והחברתית. הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפרפרייה.

 

כלת פרס ישראל למפעל חיים בתחום חברה וקהילה:
הגב' מרים פרץ

מרים פרץ (ויקיפדיה)

מרים פרץ, אשת חינוך, שכלה שניים מבניה בקרבות ישראל. מאז היא מקדישה את חייה לחינוך ולהנחלת המורשת היהודית והציונית. היא עורכת הרצאות בפני בני נוער וחיילי צה"ל ובקהילות ברחבי העולם ומסייעת למשפחות שכולות ולפצועי צה"ל.

 

חתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום עלייה וקיבוץ גלויות:
מר נתן שרנסקי

נתן שרנסקי (ויקיפדיה)

מפעל חייו של מר שרנסקי הוא הגשמה של חלום העשייה למען עלייה וקליטה: כפעיל בחו"ל, כאסיר ציון, ומאז עלייתו לישראל –  בפעילות למען העולים לארץ, למען העם היהודי ומדינת ישראל. הוא כיהן בכנסת ישראל והיה שר בממשלת ישראל. פעילותו היא סמל למאבק על זכותם של היהודים לעלות לארץ ישראל, להתיישב ולהיקלט בה.

 

כלת פרס ישראל וחתן פרס ישראל למפעל חיים בתחום התעשייה:
הגב' יהודית ומר יהודה ברוניצקי

יהודה ברוניציקי, איש חזון, ממציא, יליד פולין, שרד את השואה. ביחד עם רעייתו, דיתה ברוניצקי, מראשונות נשות העסקים והיזמות בישראל, הקימו את קבוצת אורמת והפכו אותה לחברה מובילה בעולם באנרגיה גיאוטרמית. פעילותם פורצת דרך בתעשייה המקומית והעולמית. תרומתם משמעותית לחינוך הטכנולוגי, לקידום נשים ולחדשנות.

 

חתן פרס ישראל בתחום ספרות ושירה עברית:
הסופר דויד גרוסמן

דוד גרוסמן (ויקיפדיה)

דויד גרוסמן הוא אחד הקולות המרכזיים והמשפיעים בספרות ובתרבות הישראלית. ברומנים, בסיפורים, במסות, בכתיבתו התיעודית וביצירתו לילדים העמיד שורה של יצירות מופת המצטיינות ברגישות אנושית, בעמדה מוסרית נוקבת ובלשון ייחודית. ספריו תורגמו לעשרות שפות והוא אחד הסופרים הישראלים הנודעים והאהובים בעולם.

 

חתן פרס ישראל בתחום התקשורת:
מר רון בן ישי

רון בן ישי (ויקיפדיה)

העיתונאי רון בן ישי זוכה בפרס על סיקור ביטחוני, צבאי ובין לאומי מעמיק ואמין, תוך גילוי אומץ לב, במשך עשרות שנים.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל על טיפול בפצועים תחת אש האויב.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר הפסיכולוגיה:
פרופסור יצחק שלזינגר

יצחק שלזינגר (ויקיפדיה)

פרופ' יצחק שלזינגר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית הוא מחשובי המדענים בתחום הפסיכולינגויסטיקה. הוא תרם לחקר תהליכי הקריאה וחקר התפתחות השפה אצל ילדים. הוא היה חלוץ בתיעוד ובהמשגה של שפת הסימנים של החרשים בישראל.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי היהדות:
פרופסור אלישע קימרון

אלישע קימרון (ויקיפדיה)

פרופ' אלישע קימרון הוא בלשן, חבר האקדמיה ללשון העברית ומראשי החוקרים של מגילות מדבר יהודה.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר התרבות, האמנות והמוזיקולוגיה:
פרופסור אדווין סרוסי

אדווין סרוסי (ויקיפדיה)

פרופ' אדווין סרוסי זוכה בפרס על תרומתו והישגיו במחקר המוזיקה היהודית באזור ספרד וצפון אפריקה והאימפריה העותמאנית. הוא מפורצי הדרך במחקר המוזיקה הפופולארית והמוזיקה המזרחית (המכונה ים תיכונית).

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה וחקר מדעי המחשב:
פרופסור אלכס לובוצקי   

אלכס לובוצקי (ויקיפדיה)

פרופ' אלכס לובוצקי הוא מחשובי החוקרים בעולם בתורת החבורות. עבודותיו השפיעו על תחומים רבים במתמטיקה ובמדעי המחשב.

 

כלת פרס ישראל למפעל חיים בתחום החינוך:
פרופסור נאוה בן צבי

פרופ' נאוה בן צבי, הייתה פרופ' מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר המרכז ללימודי מדעים. בשנות ה – 70 נמנתה עם צוות שהקים את האוניברסיטה הפתוחה לשם הנגשת ההשכלה לכלל האוכלוסייה.
פרופ' בן צבי היא חלוצה בתחום הנגשת החומרים לאינטרנט ומכהנת כיו"ר המרכז הישראלי למצויינות בחינוך. היא פעלה לשילוב של חרדים ושל בעלי לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה.

 

חתן פרס ישראל בתחום החקלאות וההתיישבות:
מר יהודה הראל   

יהודה הראל (עמוס בן גרשום לע"מ)

יהודה הראל הוא אבי ההתיישבות הישראלית בגולן. איש חזון ומעשה אשר הפך את רמת הגולן משדה בזלת וקרב לאזור שוקק חיים.

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה והכימיה:
פרופסור שלמה הַבְלִין   

שלמה הבלין (ויקיפדיה)

פרופ' שלמה הבלין הוא בין פורצי הדרך בהכללה של הידע בתחומים פיזיקליים לתחומים רחבים. הוא מקדיש מזמנו וממרצו להנחלת מדע עכשווי לנוער ותורם רבות ליצירת קשרי מדע בין ישראל לעולם.

 

חתן פרס ישראל בחקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה:
פרופסור סרג'יו הרט   

סרג'יו הרט ׁ(ויקיפדיה)

פרופ׳ סרג׳יו הרט מהמחלקה לכלכלה והמחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית הוא מבכירי הכלכלנים בארץ ובעולם. הוא עוסק בתחום תורת המשחקים על השלכותיה בתחומי הכלכלה השונים.

 

ברכות לזוכים ולזוכות בפרס!

 

מַדלִיקֵי המשׂוּאוֹת ביום העצמאות ה-70

מַדלִיקֵי המשׂוּאוֹת ביום העצמאות ה-70
טקס הדלקת המשואות (אופיס)

מַדְלִיקֵי המַשׂוּאוֹת ביום העצמאות ה-70

לתִפְאֶרֶת מדינת ישראל

14 ישראלים נבחרו להדליק השנה את 12 המשואות, כמספר שבטי ישראל, בטקס המסורתי הפותח את חגיגות העצמאות. את המשואה ה-13 ישיא ראש הממשלה בנימין נתניהו בשם ממשלות ישראל לדורותיהן.

הנה רשימת מדליקי המשואות לתפארת מדינת ישראל ביום העצמאות ה-70 למדינה:

שלמה ארצי – זמר, יוצר, מלחין, מייסד עמותת 'צימאון' לקידום הפריפריה;

שלמה ארצי (ויקיפדיה)

זאב רווח – שחקן תיאטרון וקולנוע, תסריטאי ובמאי;

זאב רווח (ויקיפדיה)

ליא קניג – שחקנית 'הבימה', כלת פרס ישראל לתיאטרון;

ליא קניג (ויקיפדיה)

את משואת צה"ל ישיאו אלוף (מיל') ישעיהו (שייק'ה) גביש, ששימש כמפקד בכיר בפלמ"ח ובצה"ל וסגן-אלוף רועי לוי, מפקד יחידת אגוז, שנפצע באורח אנוש במבצע 'צוק איתן'.

ישעיהו גביש (ויקיפדיה)

רחלי גנות – אשת היי-טק חרדית הפועלת למען שילובן של נשים חרדיות בתחום;

נועם גרשוני –  סרן גרשוני היה טייס מַסוק קרב שנפצע במלחמת לבנון השנייה. זכה במדליית זהב בטניס במשחקים הפראלימפיים בלונדון;

נועם גרשוני (ויקיפדיה)

מרגלית זינאתי – בת למשפחה יהודית עתיקה מפקיעין, המשמרת את היישוב היהודי בגליל ברציפות מאז ימי בית שני;

מרגלית זינאתי (ויקיפדיה)

שייח' מוואפק טריף – המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. פועל לבניית גשר של סובלנות והבנה בין בני הדתות והתרבויות השונות;

מוואפק טריף (ויקיפדיה)

פרופ' מרסל מחלוף – דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. מחקריה פורצי דרך בחקר הסרטן;

מרסל מחלוף (ויקיפדיה)

פרופ' אביעזרי פרנקל –  תרם במשך עשרות שנים לביטחון המדינה. מראשוני העוסקים במדעי המחשב בישראל. מהוגי הרעיון, שמאחורי "פרויקט השו"ת" (מאגר היהדות הממוחשב); בשנת 2014 נחטף ונרצח נכדו, נפתלי פרנקל ז"ל;

אביעזרי פרנקל (ויקיפדיה)

מאי קורמן –  תלמידת תיכון עם לְקות שמיעה שפיתחה פטנט ייחודי למניעת התופעה הכאובה של שכחת ילדים ברכב;

ד"ר אבשלום קור – לשונאי ואיש רדיו הפועל להביא את העברית התקנית לכול.

אבשלום קור (ויקיפדיה)

 משואה נוספת ישיא נציג משרד החוץ ששמו טרם פורסם.

 

image_print