עוד נושאים על סדר היום

40 שנה לביקור סאדאת בישראל

40 שנה לביקור סאדאת בישראל בגין, קארטר וסאדאת בקיימפ דיוויד (ויקיפדיה)

40 שנה לביקור סאדאת בישראל

הביקור שעשה היסטוריה

ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל שהֵחֵל ב-19 בנובמבר 1977 ונִמשך שלושה ימים, היה אֵירוּע היסטורי, שהביא למִפְנֶה ביַחֲסֵי ישראל-מצרים ובהיסטוריה של המזרח התיכון. הביקור סָלַל את הדרך לתַהֲלִיך שלום, ששִׂיאו היה בחֲתִימָה על הֶסְכּמֵי קמפ דייוויד ובחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-26 במרץ 1979.

 

המַהֲלָכִים שהולידו את הביקור

יש הרואים את מַסָעו של סאדאת לישראל כהמשך יָשִיר לתוֹצְאוֹת מלחמת יום הכיפורים, שפָּרְצָה באוקטובר 1973. העם המצרי ראה במלחמה זו נִיצָחוֹן של מצרים ותיקון של עֶלְבּוֹן התְבוּסָה של מלחמת ששת הימים. תְחוּשוֹת ניצחון אלה הִכְשִירו את הקַרְַקע לְתהליך של שלום.

בשנת 1974 שלח סאדאת מְסָרִים פַּייְסָָנִיים לגולדה מאיר בְּאֶמְצעוּת מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר ובהם אמר, בין השאר, "כשאני מדבר עכשיו על שלום של קֶבַע בינינו, אני מִתְכַּווֵן לכך".

בשנת 1977, עם בְּחִירָתו של מנחם בגין לראשות הממשלה ומִינוּיו של משה דיין כשר החוץ החלו להתנהל מַגָעִים חשָאִיים בין ישראל ומצרים.

בחודש אוגוסט 1977 נפגש בגין עם צ'אושסקו ברומניה וביקש ממנו לְהַעֲבִיר לסאדאת ולאסאד מסר האומר כי ישראל מְעוּנְייֶנֶת בְּכֵנוּת בשלום. צ'אושסקו אמר לבגין שסאדאת הסכים לעריכת פגישה ישירה בין נציגי ישראל ומצרים.

ב-4 בספטמבר טס משה דיין למרוקו בתַחְפּוֹשֶׂת כדי להיפגש עם מלך מרוקו חסן השני. הוא ביקש מהמלך לארגן פגישה עם סאדאת או עם סגנו חוסני מובארק. ב-9 בספטמבר הגיעה תשובה חִיוּבִית.

ב-16 בספטמבר חזר דיין למרוקו כדי להיפגש שם עם שְלִיחו של סאדאת, סגן ראש ממשלת מצרים חסן תוהאמי.

באוקטובר בא סאדאת לרומניה ונפגש עם צ'אושסקו.

 

ההודעה וההזמנה

ב-9 בנובמבר הֹודִיע סאדאת בנְאוּם ארוך בפני חברי מוֹעֶצֶת העם של הפרלמנט המצרי על נְכוֹנוּתו להגיע לכנסת בירושלים כדי לָדוּן על שלום עם ישראל.

הַצְהָרָתו של נשיא מצרים עוֹרְרָה תְגוּבוֹת סוֹעֲרוֹת בעולם הערבי והביאה בהמשך לסִילוּקָהּ של מצרים מהליגה הערבית. גם בתוך מצרים נִתְקַל הנשיא סאדאת בהִתְנַגְדוּת.

למחרת הודעת סאדאת אמר בגין לעיתונאים שהוא מְבָרֵך על נכונותו של סאדאת לבוא לירושלים, אך דָחָה את הדְרִישָה לנְסִיגָה לקווי 1967. לִשְכָּתו פִּרְסְמָה הודעה האומרת כי אם סאדאת יַחְלִיט לבוא לירושלים הוא יִתְקַבֵּל בכל הכָּבוֹד הרָאוּי לנשיא.

למחרת, ב-11 בנובמבר, פָּנָה בגין לעם המצרי באנגלית, ואמר: "הָבָה נֹאמַר איש לְרֵעֵהו, והבה תהיה זו שְבוּעָה אִילֶמֶת בין שני העמים, של מצרים ושל ישראל: לא עוד מלחמות, לא עוד שְפִיכוּת דָמִים, לא עוד אִיוּמִים… אלא שלום, שלום אמיתי, ולעולם". בגין הזמין באוֹפֶן רִשְמִי את הנשיא סאדאת לבקר בירושלים.

ב-15 בנובמבר הודיע בגין בכנסת על הזמנה רשמית לנשיא סאדאת. שַגְרִיר ארצות הברית בקהיר מָסַר את מכתב ההזמנה לסאדאת.

ישראל נֶעֶרְכָה לביקור. עשרות אלפי שוטרים ואנשי צבא אִיבְטְחו אותו.

 

הביקור

ב-19 בנובמבר 1977, בשעה תשע בערב, נָחַת מטוסו של סאדאת בישראל. בפָּמַלְיָה של הנשיא המצרי היו בין השאר, שר החוץ בוטרוס בוטרוס ראלי וד"ר מוסטפא ח'ליל, ראש מִפְלַגְתו של סאדאת, שמונה כעבור שנה על ידי סאדאת לראש ממשלת מצרים. בנתב"ג זָכָה סאדאת לקַבָּלַת פָּנִים רשמית בטֶקֶס חגיגי. את פניו קיבלו נשיא המדינה הפרופ' אפרים קציר, ראש הממשלה מנחם בגין, שרי הממשלה וצַמֶרֶת המדינה, ובהם ראש הממשלה לשעבר, גולדה מאיר.

כ-3,000 עיתונאים, שַדְרָנִים ואנשי טלוויזיה הגיעו לישראל כדי לְסַקֵר את הביקור והטקס שודר בשידור חי בארצות הברית.

מנמל התעופה נסע סאדאת לירושלים בחברת הנשיא אפרים קציר ועם הגיעו לירושלים נוֹעֲדו בגין וסאדאת בִּיחִידוּת לשיחה קצרה.

  בגין וסאדאת מסתודדים

למחרת, ביקר סאדאת במסגד אל-אקצא ובכנסיית הקבר. בהמשך ביקרו בגין וסאדאת ב'יד ושם' וקִייְמו סְעוּדַת עבודה קצרה.

 

הנאום בכנסת

ב-20 בנובמבר אחר הצהריים נערכה ישיבה חגיגית במליאת הכנסת.

סאדאת נואם בכנסת

סאדאת נאם בכנסת בערבית ודיבר על החלטתו לַהֲרוֹס את חוֹמוֹת העוֹיְנוּת והחֲשָד המַפְרִידוֹת בין העמים. הוא הבטיח לישראל שתוכל לחיות בְּקֶרֶב העולם הערבי בשלום ובבִיטָחוֹן. עם זאת הִדְגִיש שלא בא לחתום על הסכם נפרד, אלא על שלום "צודק ויציב", שחייב להתבסס על העקרונות הידועים: נסיגת ישראל מן השטחים הכבושים, כּוֹלֵל ירושלים המזרחית, והֲקָמַת מדינה פלסטינית.

בנאום התשובה של בגין הוא הִבִּיע הַעֲרָכָה לאוֹמֶץ לִבּו של סאדאת ודיבר על רצונה של ישראל בשלום עם כל שכנותיה. הוא הִזְמִין את הנשיא חאפז אל-אסד, את המלך חוסיין ו'דוברים אמתיים של ערבִיֵי ארץ ישראל' ללכת בדרכו של סאדאת ולבוא לשיחות שלום. הוא חזר על עֶמְדוֹתֶיהָ של ישראל שלא תוכל לְהֵיעָנוֹת לתְבִיעוֹת מצרים, והִצִיע המשך הדִיוּנִים על בסיס החלטות מועצת הביטחון 242 ו-338. בסִיוּם דבריו אמר: "אֶשָׂא תְפִילָה, שאלוהי אבותינו המשותפים יתן בנו חכמת הלב הדרושה כדי לְהִתְגַבֵּר על קשיים ומִכְשוֹלִים, על דברי הֲסָתָָה ופְגִיעָה; ובעזרת השם נגיע ליום המְיוּחָל, שאליו כל עמנו מתפלל – השלום'.

בערב נפגשו סאדאת ובגין לשיחה נוֹסֶפֶת בארבע עיניים.

ביום האחרון של הביקור ב-21 בנובמבר נועד סאדאת עם חברי סִיעוֹת הקואליציה והאופוזיציה בכנסת.

בסיום הביקור קיימו בגין וסאדאת מסיבת עיתונאים ופרסמו הודעה מְשוּתֶפֶת שבה הם מצהירים כי יש ביניהם הסכמה על הצורך בהמשך הדוּ-שִׂיח בין המדינות.

בשעה ארבע אחר הצהריים הִמְרִיא סאדאת לקהיר וזכה לקבלת פנים של גִיבּוֹר.

 

שלום עם מצרים

אנואר סאדאת, המנהיג הערבי הראשון שבא לביקור בישראל ושותפו לַתהליך ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, זכו יחד בפרס נובל לשלום לשנת 1978.

בגין וסאדאת באיסמעיליה

ב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל ומצרים.

בחודש מאי 1979 ביקר הנשיא סאדאת בבאר שבע ובספטמבר באותה שנה ביקר בחיפה.

ב- 6 באוקטובר 1981 נִרְצַח אנואר סאדאת. יש הטוֹעֲנִים כי אחד המְנִיעִים לרצח הוא הסכם השלום שחתם עם ישראל.

סאדאת נִרצח, אך השלום עם מצרים ממשיך להתקיים.

בתמונות:

בתמונה העליונה: אנואר סאדאת בקמפ דייוויד עם הנשיא קרטר וראש הממשלה דאז מנחם בגין (ויקיפדיה)

בתמונה השנייה מלמעלה: הסתודדות בין נשיא מצרים אנואר סאדאת (משמאל) וראש הממשלה מנחם בגין, בקבלת פנים שנערכה לכבוד האורח במלון קינג דיויד בירושלים.  הצילום: לע"מ  SA'AR YA'ACOV

בתמונה השלישית מלמעלה: סאדאת נואם בפני הכנסת בעת ביקורו. לצדו יו"ר הכנסת, יצחק שמיר ונשיא המדינה, אפרים קציר (ויקיפדיה)

בתמונה התחתונה: פגישת ראש הממשלה מנחם בגין עם נשיא מצרים אנואר סאדאת בחווילתו באיסמעיליה, מצרים. בצילום, ראש הממשלה (מימין) ונשיא מצרים יורדים במדרגות ביתו של הנשיא המצרי, לאחר פגישתם המשותפת. הצילום: לע"מ SA'AR YA'ACOV