חברה

זכויות האדם בישראל 2017 – תמונת מצב

זכויות האדם בישראל 2017 – תמונת מצב הצילום: ויקיפדיה

זְכוּיוֹת האדם בישראל 2017 – תְמוּנַת מַצָב

מַדְאִיג, אבל יש גם נקודת אור

האגודה לִזכוּיוֹת האֶזרָח  בישראל פִּרְסְמָה את דוּ"ח "זכויות האדם בישראל 2017 – תמונת מַצָב", לְצִיוּן יום זכויות האדם הבינלאומי, החל ב-10 בדצמבר. ביום זה, בשנת 1948, קיבלה העצֶרת הכללית של האו"ם את ה"הַכרָזָה לכל בָּאֵי העולם בִּדְבַר זכויות האדם".

הדו"ח מביא סְקִירָה של המצב ושל הַהִתפַּתחוּיוֹת המרכזיות בתְחומים של זכויות האדם בישראל בשנה החוֹלֶפֶת: חופֶש הבִּיטוּי, הזכות לבריאות, הזכות לדִיוּר, זכויות המִיעוּט הערבי, הפלסטינים בשְטָחִים, אנשים עם מוּגְבָּלוּיוֹת, מְהַגְרֵי עבודה ומְבַקְשֵי מִקלָט.

 

הנה דברים מתוך המבוא לדו"ח:

בישראל של שנת 2017 נִדְמֶה שבנושא זכויות אדם, חזרנו אחורה בזמן. עֲרָכִים כמו הזכות לשִווְיוֹן וחופש הביטוי ואפילו המְאַפְייְנִים הבְּסִיסִיִים של דמוקרטיה, כמו שלטון החוק, הַפְרָדַת הָרָשוּיוֹת, שמירה על זכויות האדם והֲגָנָה על זכויות המיעוט מפני עֲרִיצוּת הרוב, עומדים בסכנה.

המְגָָמָָה המַַדְאִִיגָה של כִּרְסוּם במרחב הדמוקרטי בישראל, הגיעה השנה לשֵפֶל חדש: הַשְתָקַת דֵֵעוֹֹת ובִִיקוֹרֶֶת צִִיבּוּרִית, פגיעה בפלורליזם, דה-לגיטימציה של יְרִיבִים פוליטיים, עיתונאים, מיעוטים וארגוני זכויות אדם, ועוד.

השנה החולפת התאפיינה בניסיונות מדאיגים לִשְחוֹק את כוחם, סַמְכוּיוֹתֵיהֶם ופעילותם של המוֹסָדוֹת 'שוֹמְרֵי הַסַף': בתי המשפט, הַיוֹעֵץ המִשְפָּטִי למֶמְשָלָה, המשטרה ועוד.

כמעט שלושה עשורים לאחר שבּוּטְלָה הצֶנְזוּרָה על מַחֲזוֹת, חָווִינוּ נְסִיגָה מדאיגה לימים שבהם השלטון היה יכול לצנזר יְצִירוֹת תַרְבּוּת ולהשתיק אומנים מִטְעָמִים פוליטיים.

בג"ץ עדיין נאלץ להגן על הזכות הבסיסית להפגין ולמחות.

יַחֲסו של השלטון למיעוט הערבי התאפיין גם השנה בהתבטאויות מְסִיתוֹת ובהצעות חוק מַפְלוֹת וגִזְעָנִיוֹת.

על מבקשי המקלט המשיכה הממשלה להקשות בדרכים שונות, כדי  שיעזבו את הארץ.

מגמות של הפרדה והַדָרָה אִייְמו על מַעֲמָדָן של הנשים בישראל ועל זכויותיהן לשוויון ולכבוד.

כחלק מצִמְצוּם המְֶרחב הדמוקרטי חל כרסום בחופש הדת, בחופש מדת ובפלורליזם היהודי.

 

הכיבוש

מעל כל אלה רוֹבֵץ צילו של הכִּיבּוּש. משולחן הממשלה אין רואים את ההַשְלָכוֹת המדיניות והמוּסָרִיוֹת הקשות של מִפְעַל ההִתְנַחֲלוּת, או את ההֲפָרוֹת של זכויות האדם של הפלסטינים החיים במשך חמישה עשורים תחת מִשְטָר צְבָאִי ישראלי. גִישָה זו הוֹבִילָה בשנה החולפת להִתְגַּבְּרוּת זֶרֶם הַצָעוֹת הַחוֹק לסִיפּוּחַ יָשִיר או עָקִיף, ששִׂיאוֹ (הזמני) בחֲקִיקַת "חוֹק הַהַסְדָרָה", על אף הִתנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה.

 

נקודת אור

נקודת אור אפשר לראות בתחום הזכויות החֶברתיות: לאט לאט, צַעַד אחר צעד, מתחילה המדינה לְהַכִּיר בְּחוֹבָתָהּ לְמַמֵש את זכויותינו לקיום אֱנוֹשִי בכבוד, לבריאות ולדיור. הכרה זו, שהיא לפחות בחֶלְקָהּ תוֹצָאָה מפעילות אֲרוּכַּת שנים של אִרגוני החברה האִזרחית, היא עֵדוּת לכך שמַאֲמָצִים מתמשכים יכולים לְשַנוֹת את השִׂיחַ הצִיבּוּרִי, ובסופו של דבר גם את המצב בשטח.

האגודה לזכויות האזרח

 

 

image_printהדפסה