השפה העברית

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסרוֹן

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסרוֹן הצילום באדיבות האקדמיה ללשון העברית

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסְרוֹן

מילים מחודשות בעברית

לכבוד יום השפה העברית הכינה האקדמיה ללשון העברית תריסר כרזות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה. הכרזות מתנוססות בשלטי חוצות ברחבי הארץ בערים תל־אביב, ירושלים ואשדוד.

הנה כרזות אחדות, שעוצבו לעיר אשדוד ומתפרסמות כאן באדיבות האקדמיה ללשון העברית. כל הכרזות מופיעות באתר האקדמיה.

 

קציף

איור: עובדיה בנישו
קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. לפי זה מילקשייק הוא קְצִיף חָלָב, ו"שייק פֵּרוֹת" הוא קְצִיף פֵּרוֹת. המילה קציף מצטרפת אל כמה שמות של מאכלים שהולידה המילה קֶצֶף: קַצֶּפֶת (שמנת מוקצפת), קְצִיפָה (מוּס), מִקְצֶפֶת (מרנג). המילה קֶצֶף במשמעות בועות אוויר מקורה באחד הפירושים למילותיו של הנביא הושע "כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם".

מסרון

איור: עומרי כהן
מִסְרוֹן הוא הודעה כתובה המשודרת לטלפון נייד. המילה מסרון היא צורת הקטנה של מֶסֶר, כי בדרך כלל מדובר בהודעות קצרות. המילה מֶסֶר עצמה נתחדשה גם היא בעברית בת זמננו – מן הפועל מָסַר המשמש בין השאר להעברת דברים כתובים ("משה קִבל תורה מסיני ומְסרהּ ליהושע" – מסכת אבות) ובהשראת צליל המילה האנגלית message. לשליחת מסרונים נקבע הפועל מִסְרֵר. בפועל זה נכפלת אות השורש האחרונה בדומה לפעלים צִחְקֵק ולִחְשֵׁשׁ שגם בהם, כמו במילה מסרון, יש גוון של הקטנה.

צהלולים

איור: עובדיה בנישו
צַהֲלוּלִים הם קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרחית. במילה צהלולים משולבות המילים צהלות (קולות שמחה) והילולים (חג של שמחה), והיא אף מזכירה בצליליה את הקול "לוּ־לוּ־לוּ". את המילה צהלולים הציע לאקדמיה המוזיקאי חיים אוליאל.

רכינוע

איור: עומרי כהן
רְכִינוֹעַ הוא רכב חשמלי קטן בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד. על הרכינוע רוכב אדם בעמידה, ועליו לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוֹעַ: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנּוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון).

מרעש

איור: דידי כפיר
מִרְעָשׁ הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה מרעש חידש איתמר בן אב"י, והיא מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני) הרגיל בהקשרים כאלו, כגון תגלית מרעישה.

תצרף

איור: עובדיה בנישו
תַּצְרֵף הוא משחק שבו מצרפים מחדש תמונה שחולקה לחלקים קטנים. במילה תצרף משתמשים גם במשמעות מושאלת לציון תמונת מציאות מורכבת, כגון תצרף חברתי. ההשראה למילה תַּצְרֵף היא המילה תַּשְׁבֵּץ – משחק שמשבצים בו מילים בתוך משבצות. מקור המילה תשבץ בצירוף בספר שמות "כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ" המציין לפי אחד הפירושים כותונת המשובצת אבנים יקרות.

 

כרזות נוספות באתר האקדמיה:

תְּגוּבִית (טוקבק), בְּשֹׂמֶת (ארומה), מַצָעִית (פלייסמט), פְּתִיתוֹנִים (קונפטי)

מַצְבֵעַ (טוש, לורד), דְשוֹנֶת (קומפוסט).
 

image_printהדפסה