באולפן

הפתעה למורה

הפתעה למורה

הפתעה למורה

באולפן בקיבוץ מעגן מיכאל

כתבה: ציפי מזר

 

לפני שבועיים קיבלנו למערכת החדשון בדואר האלקטרוני את המכתב הבא:

שלום וברכה ציפי,

שמי חיים הבר ואני עולה חדש מאנגליה. 

אני בן 27 וכרגע אני באולפן קיבוץ מעגן מיכאל. עוד שבועיים האולפן שלנו ייגמר והייתי חושב על רעיון יפה בשביל הסוף.

האמת היא שאנחנו שומעים את החדשות שלך כמעט כל יום ואנו מקבלים תועלת גדולה מהם. 

יש לנו מסיבת סיום ב-26/12/17 בבוקר וחשבתי שזה יהיה מקסים אם תוכלי להצטרף אלינו, גם לקרוא את הכותרות באופן אישי, וגם שתהיה לנו ההזדמנות להודות לך על כל העבודה שלך שאנחנו מעריכים. 

יש אפשרות?

שיהיה לך יום מדהים, 

חיים הבר

 

היה לי ברור שאני אעשה הכול כדי למלא את הבקשה של הכותב. עניתי מיד במכתב וביקשתי מהבחור לשלוח לי את מספר הטלפון שלו ושל המורה שלו כדי שאוכל לְתָאֵם את פְּרָטֵי הביקור.

הוא שלח לי רק את מספר הטלפון שלו והִסבִּיר שהוא רוצה לְהַפְתִיעַ את המורה שלו.

שׂוֹחַחְנו בטלפון ולמדתי שהבחור הוא רופא ושהוא עומד לְהִתְגַייֵס בקרוב לצה"ל.

הלב האִימָהִי והפטריוטי שלי הִתְחַמֵם…והסַקְרָנוּת לקראת המפגש איתו, עם המורה שלו ועם חבריו לכיתה גָבְרָה…

כל הפרטים סוּכְּמו בְּדַייקנוּת:

חיים הודיע למורה שביום שני, 25.12 הוא רוצה לְלַמֵד שיעור בכיתה אחרי ההפסקה. המורה הִסְכִּימָה, כמובן.

ביום המְיועָד אני אגיע לאולפן ואֶסְתַתֵר בחדר צְדדִי.

בשעה 10:15 חיים יגיד לכיתה: "ועכשיו נאזין לכותרות בחדשון", ואז יִפְתַח את הדלת ואני אֶכָּנֵס ואקרא את החדשות בשידור חי…

עד כאן התוכנית.

הִבְטַחְתי לרופא להיות 'ילדה טובה', לְמַלֵא אחר כל ההוראות שלו ו'לִזְרוֹם'…הוא שמח ואמר לי שהוּפְתַע לדעת שמאחורי הקול הרִשְמִי של קוֹרֵאת החדשות יש גם ספונטניות וחוש הומור…

היום המְיועָד הִגִיעַ.

סִייַמְתי את מְשִׂימוֹת הבוקר בחדשון ושַׂמְתִי פְּעָמַיי במזג אוויר חורפִּי לקיבוץ מעגן מיכאל.

האם נַצְלִיחַ לְהַפְתִיעַ את המורה? ואיך יהיה המפגש עם חיים וחבריו?

מבטיחה לכתוב על כך הערב!

הֶמְשֵך יָבוֹא!

 

הפתעה למורה – חלק ב'

ובכן…

הגעתי למשרד האולפן ופגשתי את דליה ברק מנהלת האולפן, ציפי תמיר מנהלת האולפן מטעם משרד החינוך ואת צוות האולפן.

בשעה 10:00 הגיע למשרד בחור מקסים עם חיוך מלבב וחיבוק חם. ידעתי מיד שזה הוא…

חיים חזר לכיתה ובשעה 10:15 הגיעה בטלפון הפקודה מהמפקד: בואו!

נכנסנו לכיתה: ראשונות המנהלות ואחריהן אני, ה'אורחת' – ההפתעה…

בכיתה השתרר שקט של שנייה שהפך מיד לצחוק גדול.

המורה, שפרה אוליאל, הייתה בהלם במשך דקות ארוכות.

לאחר שנרגענו כולנו, ערכנו סיבוב הכרות ואחריו הצגתי בפניהם את החדשון דרך עֵינַיי – עֵינֵי העורכת. קראנו. הֶאֱזַנוּ. דיברנו. למדנו.

שמחתי לראות במו עֵינַיי עד כמה החדשון הוא 'בן בית' בכיתה הזאת, חומר לימוד קָבוע ואהוב.

לקינוח שרנו יחד שני שירים של נעמי שמר: 'הכול פתוח' ו'החגיגה נגמרת'. המורה והתלמידים הודו לי על החדשון ועל המפגש ואני הודיתי להם על קבלת הפנים החמה. וכמובן – הצטלמנו למען ההיסטוריה.

 

                         הכיתה, המורה והמנהלות

 

חיים בין שפרה (מימין) וציפי 

הביקור היה חֲווָיָה מְרגשת לכולנו.

שמחתי לפגוש אנשים צעירים, אינטליגנטים, שלומדים עברית ברצינות ובעניין; כיתה עם אווירה חֲבֵרִית נעימה; ועל כל אלה מנצחים מורה מצוינת וצֶווֶת מסור, שכבר מִתְגַעֲגְעִים לתלמידים המסיימים מחר את האולפן.

החיבור הזה של חוף הכרמל, אווירת הקיבוץ ואנשים שבאים מכל קצווֵי העולם ללמוד עברית באולפן, לחיות בארץ ולשרת בצבא – הוא קֶסֶם ישראלי שאין כמוהו!

תודה לחיים שהזמין אותי, לחבריו לכיתה ולאולפן מעגן מיכאל על הביקור מְרוֹמֵם הרוח שמְהַווֶה הַשְרָאָה לכולנו.

בהצלחה בהמשך הדרך !

ציפי

 

 

 

 

image_print